מכוער זה היפה החדש- וואן שוט על לואי

אוף אני לא מאמינה שהסכמתי להיות איתך בכלל! אל תדבר איתי ביי!
חזרתי הביתה בכעס, סגרתי את הדלת של החדר והתחלתי לבכות. איכס… אנשים צבועים…
פתחתי את המחשב ונכנסתי בטוויטר בתקווה למצא אותו.. הילד החמוד הזה שהייתי איתו ביחד בגן ובבית הספר ונעלם. לא שמעתי ממנו יותר.. אני מתגעגעת אליו.
לא זכרתי את השם שלו, זכרתי רק עיינים כחולות ירוקות, ושהוא תמיד היה זה שהצחיק אותי שהייתי מצוברחת או עצובה.
נכנסתי ליוטיוב ושמתי וואןדי. זה הדבר היחיד שמנחם אותי. אבל הכי מנחם זה היה לראות את לואי, אני מתה עליו הוא מצחיק וחמוד כזה.
לא שמתי לב וראיתי שאני במחשב כבר יותר מ-6 שעות.
אמא שלי קראה לי ולא עניתי, היא שוב קראה ושוב לא עניתי…
היא אמרה שבא אלי מישהו, היא הכניסה אותו. היא חיכתה שאני אצא ולא יצאתי….
לאחר כמה זמן ראיתי נמתחת לדלת פתק לבן ובו היה רשום
"היי, אני לא יודע אם את זוכרת אותי, אבל זה אני המצחיקן הזה מהגן והבצפר, אני מקווה שאת זוכרת אותי ורוצה לראות אותי. מקווה שבאמת תצאי, חסוי….
יצאתי עניין אותי מי זה היה כל השנים האלו… יצאתי וראיתי את לואי. והבנתי שזה היה הוא. ההוא עם העיניים היפות, זה שתמיד הצחיק אותי היה לצידי והכי חשוב זה שלאורך כל חיי נשאר בליבי