נ.ב , אני אוהבת אותך . סיפור על הארי סטיילס

רק למען הפרוטוקול , אני לא דיירקשנית . פשוט הסיפור הזה עלה לי לראש כבר הרבה זמן ולא יכלתי למצוא מישהו טוב יותר מהארי ל"תפקיד הראשי " מצטערת מראש אם זה גרוע , מקווה שתהנו :)
נ.ב פרק של חטופה יעלה אולי מחר .. יש למה לחכות חח :)

הארי היקר ,
וואו . לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה לכתוב את השם שלך שוב . הכתב שלי רועד ולא ברור מעט אז אני מקווה שתבין . בעצם , אתה כנראה לעולם לא תקרא את זה אז זה בסדר .
שנתיים .שנתיים עברו מאז היום הנורא ביותר בחיי , שנתיים שאני שוב ישנה במיטה הקרה , לבד כל כך . שנתיים שאני לא מרגישה את החום שלך איתי , הנשיקות שלך ,החיבוקים , המגע . שנתיים שלמות והכאב לא עבר אפילו במקצת .
אני לא יודעת למה אני כותבת רק עכשיו , אולי בגלל שעד עכשיו פשוט לא ידעתי מה לכתוב , או איך .אז עכשיו יש לי , בהחלט יש .
לואי היה כאן היום , מפתיע נכון ? גם אני הייתי מופתעת . הוא בא לנחם אחרי שהמשפחה והחברים הלכו . היום סימנתי איקס במשבצת הריקה שסימלה שנתיים למותך . הוא סיפר לי שהוא סיים לא מזמן את סדרת הטיפולים הפסיכיאטרים שהקצו לו מהצבא . כי בכל זאת , כשהחבר הכי טוב שלך מת לך מול העניים ואתה כל כך חסר אונים ממולו , זה יכול להיות טראומטי קצת .
ואתה יודע איך זה , עם החברים הישנים באים הזיכרונות . ואוי , כמה שלא רציתי לשקוע בהם אבל זה היה חזק ממני .
הוא החזיר אותי ליומיים שהיו אחרי החתונה שלנו כשסיפר לי איך הגעת אליו בבוקר והתחלת לבכות . הוא צחק מעט אך העניים שלו הראו כל כך הרבה כאב והתאפקתי שלא לבכות . הוא אמר שזאת הפעם הראשונה שהוא ראה אותך בוכה , שבמשך חמש עשרה שנה שבהם הייתם החברים הכי טובים הוא לעולם לא ראה אותך בוכה . הייתם . אוי אני מצטערת מראש הארי אבל הדיו נמרח מעט מהדמעות .
אבל אני ראיתי אותך בוכה . פעם אחת . בלילה לפני , ליל הכלולות שלנו . כן ליל הכלולות שלנו היה בהפרש של 24 שעות מהחתונה שלנו . אני זוכרת כמה שליה צחקה עלי כשסיפרתי לה בבוקר שאחרי החתונה שלא שכבנו . היא צחקה עלי ואמרה שאני כנראה האישה הנשואה היחידה שבתולה . וכן , לא יכולתי שלא לצחוק ביחד איתה . הרי אתה יודע איך זה כשליה צוחקת . וכשליה צוחקת כולם צוחקים . שנתיים שלא שמעתי את ליה צוחקת כמו פעם .
וזה באמת היה מצחיק , אבל אני הייתי כל כך מותשת וכל כך עייפה מהחתונה ודמעות לא מוסברות המשיכו לגלוש על לחיי ללא הפסקה .ואתה רק צחקת , מנגב באצבעותיך החמות את שובלי המסקרה הרטובים שעיטרו את פניי והצמדת אותי לחזה שלך , לוחש לי שזה בסדר וששום דבר לא רודף אחרינו , שהחיים עוד ארוכים לפנינו וככה גם הלילות . וצחקתי , כל כך בתמימות צחקתי . הרי לא באמת ידעתי מה הגורל רקם לפנינו . הארי , כמה אני מחכה להרגיש את האצבעות שלך על פניי שוב.
אז זה קרה , בלילה שאחרי . ואתה שאלת אותי אולי מאה פעמים אם אני בטוחה . ואני צחקתי כל פעם מחדש ואמרתי לך שאנחנו נשואים וזה הרי חייב לקרות מתי שהוא ואתה רק אמרת לי שזה לא משנה , הרי אנחנו זוג מוזר ומעולם לא היינו כמו שאר הזוגות . וזה נכון , באמת היינו זוג מוזר . הבאד בוי של בית הספר והחנונית שכולם היו יורדים עליה . אירוניה . עוד סיפור מבית דיסני .
ורק כשהגיע הכאב הבנתי למה שאלת אותי כל כך הרבה פעמים את אותה השאלה . אבל אתה ידעת שזה הולך לכאוב לי , אני הרי לא הייתי הבתולה הראשונה שלך . בהחלט לא . כי מי לא תרצה שהפעם הראשונה שלה תהיה כל כך חלומית עם הגבר היפה ביותר שאי פעם היה קיים .
ואז התחלתי להרגיש איך עם הכאב הגיעו הדמעות , ונשכתי את שפתיי במטרה שלא להתייפח ולעורר את תשומת ליבך אך יבבה טיפשית פרצה מבין שפתיי ואתה הרמת את ראשך במהירות מהשקע שמתחת לאזני , העניים שלך הראו כל כך הרבה בהלה ולא יכולתי שלא לקלל את עצמי על שנתתי ליבבה לחמוק ממני .
זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותך בוכה .
ואז כשידיך תפסו בפניי ואגודלייך עברו על לחיי הרטובות, אתה התחננת בפניי שאני לא אבכה ואני נשכתי את שפתיי והנהנתי . אבל זה היה חזק ממני . ואתה בכית בעקבותיי .
הלילה הזה מרגיש לי כל כך מוחשי עכשיו הארי והגוף שלי צורב מהכאב של להרגיש אותך שוב.
תשעה חודשים לאחר מכן אנחנו כבר בחדר לידה , ידיך לבנות מתחת לאצבעותיי הלוחצות אבל לא הראית כאב . ואני לא צרחתי . רק רכנת לאזניי ולחשת לי שוב ושוב שאתה אוהב אותי וכמה שאתה גאה בי . ואני נשמתי בזהירות , מתרכזת רק בקולך הרך שלא הפסיק להרטיט את גופי בכל פעם ששמעתי אותו . אנשים בהחלט קבעו שאנחנו זוג מוזר . לידה בלי צרחות , בלי בכי . כן בטח .
זה היה הלילה השני בו ראיתי אותך בוכה , כשהחזקת את התינוקת הקטנה שלנו בין זרועותיך, עיניה הירוקות נתפסות בשלך ואני יכולה לראות איך כל קימור בפניה שייך לך . רק לך . קראנו לה לוסי . התעקשת שהשם שלה יזכיר את שמו של לואי ואני כמובן לא התנגדתי . היא כל כך יפה הארי , היא היום כבר בת חמש והיא מתגעגעת אליך , אני לא יכולה שלא להסתכל בה וכל פעם מחדש להעלות דמעות בעניי . היא כל כך דומה לך הארי . העניים , התלתלים , החיוך .
תגיד לי הארי , בבקשה , מה אני אמורה להגיד לה בכל פעם שהיא שואלת איפה אבא ? שנהרגת בזמן שהגנת על המדינה שלך ? זה כל כך לא פייר שאנשים נהרגים על חשבון חייהם של אנשים אחרים . אנשים אחרים והמשפחות שלהם . כי כשהלכת הארי , גם אני הלכתי .
לואי סיפר לי שחייהם של הבנים השתנו מקצה לקצה מאז שנהרגת . הוא בהחלט לקח את זה הכי קשה מכולם . אתה לא יכול להבין אפילו עד כמה הוא מתגעגע וכואב עליך , אולי כמעט כמוני . הבנים כבר לא גרים באותה השכונה שלנו , כל אחד עבר לעיר אחרת . הם רחוקים עכשיו אחד מהשני אך שומרים על קשר דק בניהם . אתה היית הדבק של החבורה , ובלי הדבק הכל מתפרק . מי יהיה הדבק שיאחה את הלב שלי מחדש?
רגע לפני שלואי הלך , ממש כשעמדתי לסגור את הדלת מאחוריו , הוא הסתובב ומשך אותי בין זרועותיו ,מחבק אותי חזק , ואז התפרקתי . אני יודעת שאתה לא רוצה לראות אותי בוכה אבל זה היה יותר מדי הארי והייתי חייבת לפרוק את מה שעל ליבי .
ועמדנו שם , אחת בזרועותיו של השני ובכינו את נשמתנו החוצה.
" רגע לפני שהוא הלך הוא רצה למסור לך משהו . המילים האחרונות שלו היו שייכות לך " לואי לחש באזני והתרחקתי בכדי להסתכל עליו בשאלה , מנגבת עם כף ידי את פניי " מה הוא אמר לואי ?" קולי היה צרוד והוא חיכך בשלו לפני שהמשיך לדבר " בו – בר " קולו רעד . בו-בר זה הכינו שהענקתם אחד לשני ,אני יודעת . " אני אוהב אותה . אתה תמסור לה את זה נכון ? תגיד לה שלא משנה מה אני נמצא למעלה ושומר עליה , עליה ועל לוסי . תמסור להן שאני אוהב אותן " הוא הוציא אנחה כבדה של בכי משפתיו ואני הרגשתי את גופי מאבד את משקלו על רגליי ורכנתי לשבת על הרצפה " תמסור לה את זה בו-בר . אני אוהב גם אותך " . אני לא חושבת על העובדה שלואי זכר כל מילה ומילה שבקעה משפתיך .
אז הנה אני כאן הארי , שעה קלה מאז שלואי הלך ואני לא מצליחה להוציא את המילים הללו מראשי . המילים שלך . הדף מתחיל להיגמר והלב שלי כל כך כבד עכשיו , אני בתקווה שהשינה תצליח להפחית מעט מהעומס עליו אבל על מי אני עובדת ? אני בתקווה הזאת כבר שנתיים תמימות .
אני מחכה לך הארי , אני ולוסי מחכות לך , ואני לא כועסת הארי . אולי רק על עצמי שהעזתי לכעוס עליך שנהרגת בחודשים הראשונים .
אני חזקה בשבילך הארי . אני שייכת לך . עכשיו ולעולם .
נ.ב , אני אוהבת אותך .