צללים בין הקירות
צללים בין הקירות
קרני השמש חודרים אל החדר חשוך ובחוץ קודחת השמש. גופי הסדוק מתנפץ לרסיסים אל הקירות שעליהן תלויות תמונות מחייכות .פוסע ימינה ושמאלה ושוב אל החלומות שיצרנו והאהבה ששרה בכל פינה .לא מבין את עצמי לא יודע מה לדעת, הנשמה שלי כבויה, גופי רועד מחום בתוך באר עמוקה ואין חבל שאטפס אליו למעלה .הערב ירד עדין באפלה עם אור ירח מלא ומרבד כוכבים. רק שתבואי שוב הלב שלי יתמלא באור ויטפטף אל עיניך החומות.
@איריס לוי כל הזכויות שמורות
23.2.22
תגובות (2)
קטע קצר ומדויק, אך גם הייתי שמחה לקרוא עוד ממנו ומהתיאורים שלך.
אם כל קריאה נוספת אני אוהבת את זה יותר ויותר.
כתיבה ממש יפה. אמנם הטון שלו עצוב, אך משום מה זה גרם לי לחייך בסוף.
תודה
ספירי חמודה
שבת שלום