סיפורי ערסים-אביאל ודני :)~פרק 35

~נקודת המבט של מתן~

וואיי ! נהניתי כל כך עם ליבי ! אני לא יכול לתאר כמה אני שמח שחזרנו!
שכבנו קצת על החוף בשקט, נהנים אחד מהשני. הרוח הייתה נעימה והגלים הרעישו.
'לך לאביאל דחוף! הוא בפארק' קיבלתי הודעה מדני. שיט ! מה האידיוט הזה עשה עכשיו ?!
הברתי לליבי שאני חייב ללכת וכמובן שהיא הבינה אותי….נסיכה שלי ! היא זרה לי לסדר וחזרנו הביתה, נפרדתי ממנה מהר ורצתי לפארק. הפארק היה כבר חשוך ולא היה בו אף אחד. חיפשתי את אביאל בעיניים ולא מצאתי אותו ואז קלטתי אותו בזווית של העין שכוב עם הגב אלי מקופל על הרצפה
"אביאל!" קראתי ורצתי אליו כשהגעתי כרעתי ברך לידו "אביאל ?" שאלתי. הוא היה סגור בתוך עצמו ולא ידעתי מה איתו בכלל ? אם הוא בהכרה או לא ?
"מה?" הוא שאל ואז הוא סוף סוף"נפתח" וראיתי שהכל בסדר. כאילו הכל לא בסדר, היו לו מלא מכות והוא דימם מאזור הגבה אבל לפחות הוא לא התעלף או משהו.
"בוא בוא נלך" אמרתי ורכנתי לעברו כדי לעזור לו לקום
"לא רוצה" אמר והניד בראשו " אני רוצה לחכות כאן עד שני ומאורי יחזרו" הוא אמר ושילב ידיים באופן ילדותי ואז התחיל לצחוק מוזר…
הוא היה שיכור. הייתי צריך לנחש כבר קודם. אוי לבנאדם נדפקה הקופסה חופשי. דני דפקה לו אותה.
"שאלוהים יעזור לי אביאל" נאנחתי והתכופפתי תפסתי אותו והעמדתי אותו, כרכתי יד אחת שלו סביבי ותפסתי אותו וככה התקדמנו לכיוון הבית שלו. כל הדרך הוא לא הפסיק לצחוק ולספר לי כמה שדני ומאורי (?) חמודים. אלוהיים הוא התדרדר
"לאן הולכים ?" הוא שאל אותי כשנכנסנו למעלית כשהוא נמרח עליי
"הביתה" אמרתי לו ונאלצתי לעזוב יד אחת כדי ללחוץ על הכפתור לקומה ואז הוא כמעט נפל אז תפסתי אותו במהירות. הוא בקושי עמד על הרגליים הדפוק הזה
"יאא כפתורים" הוא אמר בהתלהבות ואז צחק את הצחוק של הסטלה
"לאלאלא אל תלחץ על זה!" צעקתי בלחץ כשהוא בא ללחוץ על הכפתור של האזעקה… זה מה שאני צריך עכשיו שיבואו לכאן בטעות ויראו אותו ככה.
"בוא" אמרתי כשנפתחה הדלת של המעלית והוא חזק להיאחז בי ויצאנו.
"תדפוק" הוראתי לו כשהיינו על פתח הבית שלו.. אני לא יכולתי לעזוב אותו כי אז הוא היה פשוט נופל, הוא לא התנגד ודפק
"מי זה?!" שמענו את קורל צועקת מתוך הבית
"קורל זה אני תפתחי" אמרתי בקול כדי שתשמע
"קורל ??" אביאל שאל בקול מופתע עם חיוך "יאא איך אני מת עליה !" הוא צחקק
"מה קורה ?" קורל שאלה אותי כשפתחה את הדלת עם חיוך שירד כמה שניות אחר כך כשראתה את אביאל מחייך ומנופף לה לשלום עם היד
"זה מה שקורה.." אמרתי באנחה, עקפתי אותה ונכנסתי לבית. היא סגרה את הדלת ובאה לעזור לי עם אביאל
"מה קרה לו ?" היא שאלה עם קול מודאג. מסכנה, האידיוט הזה מה הוא עושה לה
"אל תדאגי הכל בסדר" חייכתי אליה חיוך מנחם "בואי תעזרי לי נרים אותו למקלחת" אמרתי לה, היא הנהנה ושמה את היד השניה שלו על הכתפיים שלה ושנינו לקחנו אותו לאמבטיה
"טוב תשימי אותו פה" אמרתי לה והושבנו אותו על האסלה
"אני אחמם את המים" היא אמרה והלכה אל האמבטיה
"לאלאלא צריך מים קרים" אמרתי לה
"לא רוצה קרים !" אביאל אמר ומשך בכתפיו. התקרבתי אליו והורדתי לו את הגופייה
"מה.. לא ידעתי שאתה רוצה אותי בקטע כזה" אמר וצחק
"איי איי איי אביאל מה היינו עושים בלעדייך" אמרתי בחיוך וגם הוא חייך ואז פתחתי לו את הכפתור של הג'ינס
"חיים יותר טוב" קורל אמרה וצחקקה בזמן שסידרה את המים וסגרה אותם בנתיים
"זה נכון" מלמלתי והורדתי לו את הג'ינס והכפכפים
"יאללה כנס" אמרתי ועזרתי לו לעמוד, הוא כבר פחות או יותר יכל, עזרתי לו והוא נכנס עם בוקסר והתיישב באמבטיה כמו ילד קטן חחחחח
ואז קורל פתחה את המים בבת אחת ועמדה עם הטוש מעליו, עם המים נשטף כל הלכלוך שהיה עליו מהרצפה והדם מהגבה
"אחחחח זה קר" הוא צעק ונרתע לאחור
"פעם הבאה אל תשתה!" קורל אמרה לו בכעס. אני יכול להבין אותה.
"אבל זה עוזר לי לשכוח" אמר אביאל בהתגוננות
"לשכוח את מה בדיוק?" שאלתי מתחכם, מנצל את זה שהוא עדיין בהשפעה של ההאנגאובר שאפשר עוד להוציא ממנו דברים. מכירים "נכנס יין יצא סוד " ?! אז אצל אביאל זה אותו הדבר רק עם וודקה והרבה שטויות
"הרבה" הוא אמר מתבייש
"כמו מה ..?" קורל חזרה על השאלה שלי וסגרה את המים
"לא עניינך" הוא אמר וחייך חיוך מתחכם, הינה הוא חוזר לאט לאט לעצמו
"בוא צא" אמרתי ונתתי לו יד, קורל הביאה לו מגבת הוא כרך אותה סביבו
ליווינו אותו לחדר והוא נשכב על המיטה, קורל הוציאה לו בגדים מהארון ושמה על המיטה
"אתה צריך עזרה ?" שאלתי עומד ליד קורל
"גם להלביש אותי אתה רוצה ?" הוא שאל מופתע "שמע אחי אני אוהב אותך והכל אבל אני חזק בקטע של הבנות כרגע" הוא אמר וצחקק
"בואי בואי" מלמלתי ולקחתי משם את קורל וסוגר לו את הדלת
ירדנו למטה ודיברנו קצת, סיפרתי לה את הסיפור המלא עם דני ודיברנו גם על הסיבה העיקרית שבטח הוא שתה בגללה. מסכנים שניהם. זה לא יעזוב אותי עכשיו
אחרי חצי שעה בערך עלינו לחדר שלו לראות שהכל בסדר וראינו שהוא נרדם במיטה
"קבלי את הסטלן הזה" אמרתי והצבעתי עליו בחיוך
"היית מאמין שאנחנו אחים ?" היא שאלה וצחקתי
"ממה הוא קיבל את זה ?" היא שאלה וליטפה את הפנים של אביאל ליד הפצע
" עזבי אני לא רוצה להכניס אותך לזה" אמרתי והסתכלתי עליה. היא אוהבת אותו כלכך. מסכנה שהיא צריכה להתמודד עם כל זה לבד.
"אני אחותו אני כבר עמוק בזה" היא הסיתה את המבט שלה אליי
"הוא בטח הלך מכות עם ידיד טוב של דני או חבר שלה או משהו כזה לא הכי הבנתי" אמרתי לה
"צריך לחבוש לו את זה" היא אמרה ויצאה מהחדר ואחרי דקה חזרה עם קופסה אדומה קטנה. היא לקחה את הכיסא שליד השולחן והתיישבה קרוב למיטה, היא פתחה את הקופסה והוציאה משם בקבוקון קטן וצמר גפן, היא פתחה את הבקבוקון והספיגה את הצמר גפן בחומר הנוזלי השקוף שהיה בתוכו
"תסגור את זה רגע" היא אמרה-ביקשה ממני והושיטה לי את הבקבוק עם הפקק, עשיתי את מה שביקשה וראיתי שהיא נוגעת בעדינות עם הצמר גפן הרטוב באזור של הפצע
"וואי זה בטח שורף בטירוף, איך הוא לא מתעורר?!" שאלתי בבלבול
"זה אביאל, גם אם יפרוץ עכשיו מישהו הביתה ויחטוף אותי, זה לא יפריע לו בשנת היופי שלו" היא אמרה בגיחוך.
"אל תגזימי.." אמרתי והיא חייכה והוציאה תחבושת מרובעת קטנה הניחה אותה על הפצע "הוא לא גם יפרוץ וגם יחטוף, מקסימום יגנוב כמה דברים" אמרתי בחיוך והיא צחקקה, זה חשוב ששניהם יהיו שמחים לקראת שבוע הבא, הולך להיות להם לא קל, כמו כל שנה
"סתם" אמרתי והיא הוציאה סלוטייפ כזה וחתכה ממנו שתי חתיכות "הוא אוהב אותך מאוד" אמרתי והיא חייכה
"אני יודעת" היא אמרה בשקט
"טוב סיימתי" היא קמה ולקחה ממני את הבקבוקון ושמה אותו חזרה בקופסא.
"טוב יאללה בואי ניתן לדוב לישון בשקט" גיחכנו ויצאנו.

~נקודת המבט של אביאל~

קמתי בבוקר במיטה שלי… כשבאתי לקום פתאום תפסה אותי סחרחורת מפחיידה ונפלתי חזרה אחורה לשכיבה. תפסתי בראשי וראיתי על השידה קופסא של אקמול עם כוס מים ופתק ליד, פתחתי אותו וקראתי
"צהרים טובים אח מפונק שלי" קראתי והסתכלתי בטלפון וראיתי שכבר 12:00 חחח איזה מלכה היא "יש לך פה אקמול ומים, קח לך ואחרי חצי שעה תרד חתכתי לך כבר ירקות, יש גבינות במקרר ולחם על השיש, תכין לך חביתה אם אתה רוצה" איזה אחות מושלמת יש לי! אין אין אני מת עליה!
"אני מבינה למה אתמול שתית ובגלל זה אני סולחת אבל אם אתה עושה לי את זה עוד פעם אני לא אשלוט על עצמי ככה שלא ישאר לך ראש יום אחרי כדי שהוא יכאב לך!" מושלמת שלי, איך היא דואגת לי!
"יום טוב ♥" חייימשליי היא!
אוקיי אז כנראה שבגלל זה כואב לי הראש.. אחד ההאנגאוברים הכי חזקים שהיו לי, מה זה כמה שתיתי ?! לקחתי את האקמול ונשכבתי במיטה אחרי 20 דקות בערך ירדתי למטה והכנתי לעצמי חביתה ולקחתי את כל האכול מאיפה שקורל אמרה לי וישבתי בשולחן עם קפה שחור חזק ואכלתי. נתתי לכאב לרדת וניסתי להיזכר… באלוהים שלא הצלחתי, כל מה שאני זוכר זה שהיה לי מצב רוח חרא והייתי חייב להשתחרר טיפה אז לקחתי כולה בירה והלכתי לפארק, לא ביג דיל. אבל למה ? ממה הייתי בבאסה ? חשבתי והמשכתי לאכול……. אוייי עכשיו אני נזכר סעממקקק עוד שבוע!