סיפורי ערסים-אביאל ודני :)~פרק 47

~נקודת המבט של דני~

"אומרים תודה!” אביאל צעק לו בעצבים והוא לא הסתובב ופשוט הרים יד באוויר ועשה לי זין.. ישר הורדתי לו את היד והפנתי אליו מבט כועס … הוא הסתכל עלי במבט לא מבין משך בכתפיו והנתן ביס בטוסט שלו.. עברו כמה שניות והא פשוט נהיה אדום! זה היה ממש מפחיד! פתאום הוא ירק את כל מה שהישה לו בפה ועק "בן של זונה!!" ולפני שהבנתי מה קורה בכלל הוא התחיל להתקדם במהירות ובעצבים החזרה אל הקפיטריה
“מאור דיי” נכנסתי אחריו מתנשפת
“שום די!” הוא צרח עלי ונרתעתי לאחור. מה יש לו ???
“תגיד לי מה עובר על אמאשך ?!” אביאל שכנראה ראה את המבט המבוהל שהיה לי בעיניים באותו הרגע התערב
“י’זין!” מאור צעק והתחיל להתקדם לכיוון בדלפק… אוויי זה לא יגמר בטוב!
“לא יפה ?? ככה אתה מדבר על מי שהכין לך את הטוסט הטעים הזה ?? ” אביאל שאל בקול פגוע .. הייתי צריכה לנחש “נו נהנת ??” הוסיף בהתגרות
מאור פשוט נעמד מולו בביטחון עם מבט שלא הצלחנו כלכך לפרש, ואז הוא פשוט הטיח את הטוסט ברצפה, דרך עליו וסובב את הרגל……לא האמנתי ! זה אוכל !
“י'בן אלף תרים את זה זה בל-תשחית!” אביאל צעק ויצא מהדלפק ונעמד מולו אבל לא קרוב.. לידנו התחילו להתקהל כל מיני תלמידים כי כבר התחילה ההפסקה
“ומה אם לא באלי ??” מאור שאל בקול מתגרה והתקרב אל אביאל עם החזה קדימה
“לא שאלתי מה באלך!” ענה בלחש מאיים “אמרתי שתרים את זה” הוסיף באותו הטון והתקדם אליו
“שמעתי.” הוא אמר בקול מתחכם “אבל אמרתי שלא באלי!” הוא אמר ודרך על הטוסט עוד פעם שהוא ממש נמרח על הרצפה מתחת לנעל שלו.
“י'בן של זונה יש אנשים שעובדים קשה בשביל אוכל וככה אתה זורק ?!” אביאל שאל בעצבים בעצבים
“כן כמו מי כמו אבא שלך ?! בשביל אחתוך המסכנה ?!” הוא שאל בהתגרות ועם חיוך
“מאור!” צעקתי עליו! איזה חצוף! יש גבולות שלא חוצים והוא לא יודע לעצור את עצמו! הייתי חייבת להתערב כבר לפני שזה יתדרדר אבל זה לא ממש עזר לי כי בשנייה שצעקתי אביאל קפץ עליו במכות והתחיל בניהם ריב.. ההוא הרביץ להוא.. ההוא פתח את השפה להוא .. שניהם נלחמים כאילו על החיין שלהם.. הקפיטריה כבר הספיקה להתמלא במלא תלמידים שצעקו ועשו רעש.. חלק ביקשו שיפסיקו וניסו להרגיע אותם וחלק.. הסתומים שבניהם עודדו אותם להמשיך כאילו הם חיות בקרקס
“דיי!” צעקתי .. אני לא יכולה יותר שיפסיקו כבר הם פוגעים אחד בשני אבל הפם לא הקשיבו לי והמשיכו בשלהם
“דיי!” צעקתי קצת יותר חזק וניסיתי להתקרב אליהם אבל מהר מאוד הבנתי שאני אקבל מכה כנראה אז אדיף שאשאר מאחור … אבל עדיין.. הם המשיכו
“דיייייייייייייייייייייייייייייייי!!!” ממש צרחתי. דיי. נשבר לי! ואז .. שקט.. אף אחד לא הוציא מילה.. פתאום כל התלמידים שהיו מסביב וצעקו השתתקו שניהם הפסיקו לריב אבל אביאל עדיין נשאר על מאור שלשניהם סימנים על הגוף והם מסתכלים עליה
“דיייי כבר ! פשוט דייי !” צרחתי
“בסדר הפסקנו” מאור אמר ונעמד
לא…” אמרתי והוא הביט בי במבט לא מבין וככה גם אביאל וכל השאר צופים בנו כאילו אנחנו הצגה
“דייי כבר ! דייי עם הריבים ! די עם הירידות ! המתיחות ! העקיצות! משחקי האגו המטומטמים האלה ! די עם השטויות האלה דיי כבר עם כל השיגעון דייי !” צרחתי.. התפרקתי.. שמרתי את זה מלא בבטן ולא יכולתי יותר.. זאת היתה נקודת השבירה..
אני לא יכולה יותר ! נמאסתם ! שניכם ! תפסיקו לריב כבר כנמו שני ילדים בגן ! אתם לא שמים לב שאתם רבים על כלום ?!” צעקתי והמבט שלי התלכד עם המבט של אביאל שעמד ובהה בי מתנשף
“רגע שאני אבין.. את לא רוצה שאני אריב איתו עלייך ?!” מאור שאל קצת בעצבים
“אף אחד לא ביקש ממך !” צעקתי ואביאל הנהן “וגם ממך לא!” הסתתי את המבט אליו
"תפסיקו שניכם !!” אמרתי והסתתי את המבט שלי מאביאל אל מאור לסירוגין.. ובכל פעם שהמבט שלי נתקע בזה של אביאל הרגשתי דקירה קטנה בלב..
תגידי את זה לו!” מאור צעק והצביע על אביאל
“תגיד לי מ-” אביאל בא לומר לו משהו אבל אני קטעתי אותו “דיייי !!" הרבה יותר עצבנית מקודם.. עכשיו זאת כבר לא הייתה צעקה של תסכול, של פריקה ושל כאב.. עכשיו זה היה מתוך עצבים על זה שהם כל שניה רבים!
“תפסיקו כבר! אני לא רוצה לראות אתכם יותר ! את שניכם!” צרחתי וברחתי משם בוכה.. נאי לא יכולה יותר !! אני אוהבת אותו !!!

~סוף פלאשבק~

(תשמעו בחלש)

אז כן.. אנחנו לא מדברים מאז.. כבר ארבע חודשים שאנחנו מתעלמים אחד מהשני לגמרי.. כאילו 'אביאל סירי ? מי זה בכלל ?' ממש ככה ! אפילו יותר גרוע מהמצב שהיה בתחילת שנה שאז עוד כל הזמן הייתי נתקעת בו ולא חיבבנו כלכך אחד את השני.. זה עדיף.. לפחות אז היייתי רואה אותו, יוצרת איתו קשר, מריחה אותו, מרגישה אותו.. אני רק חושבת על זה ונהית עצובה ..
האמת שאני לא ממש יודעת מה איתו.. חוץ מזה שהוא וסתיו נפרדו.
הוא וסתיו נפרדו !!!
ביום שליבי סיפרה לי על זה הייתי בעננים ! פאאחד לא הבין מה עובר עלי!
אבל חוץ מזה כלום.. מה איתו ? יש לו חברה חדשה ? הוא בא לבית ספר ? איך הוא מרגיש ? כלום..
כי מאז ניתקנו קשר לחלוטין!
עם מאור לא דיברתי שבועיים מאז. הייתי כלכך כועסת עליו שפשוט העדפתי שלא להתראות איתו כדי לא לעשות משהו ששנינו נתחרט עליו.. אחרי שבועיים, דיברנו הוא התנצל והשלמנו ועד עכשיו אנחנו ביחד אוהבים. ובגלל זה הוא רצה שנעבור שלב

(תעצרו את המוזיקה)

~פלאשבק~

״די מאוריי״ העפתי את מאור ממני. היינו אצלי וראינו סרט..יותר נכון אני ראיתי סרט.. יותר נכון אני ניסיתי לראות סרט וגם הייתי מצליחה אם הנודניק הזה לא היה מפריע לי כל שניה
״רק נשיקה קטנה״ הוא אמר בקול חמוד ועשה פאפי פייס
״אחת ודי״ אמרתי והרמתי אצבע
״אחת״ הוא אמר ואז התנשקנו
״זהו קיבלת עכשיו תן לראות תסרט כבר יחופר״ אמרתי ושמתי את הראש על הכרית
״מה יש כבר בסרט הזה שהוא כלכך מעניין אותך יותר מחבר שלך ?!״ הוא שאל בזלזול
״תראה תראה את הציינינג טייטום הזה..איזה חתיך הוא״ אמרתי בחולמניות והייתי שקועה בסרט
״היי מה נראלך שאתה עושה ???״ כעסתי על מאור שקם מהמיטה אל הטלוויזיה וכיבה אותה
״מנסה לקבל קצת יחס מהחברה שלי״ הוא אמר ונכנס חזרה למיטה מתחת לשמיכה לידי ונישק אותי, אני שמתי את ידיי על פניו ונישקתי אותו נשיקה עמוקה יותר ואז תוך שניה הוא התהפך ככה שאני שוכבת על המיטה על הגב והוא מעליי תופס לי במותניים ומנשק אותי
״איזה יחס… אתה מקבל פה מינימום אובמה״ אמרתי שהתנתקנו, הוא גיחך ועבר לנשק לי את הצוואר..התחילה לי צמרמורת נעימה כזאת והתחלתי להתנקם בכבדות ואפילו ניראלי שיצאה לי אנחה שקטה שגרמה למאור לחייך לי הצוואר.. אני שיחקתי לו בשיער עם הציפורניים ואז הוא קם מעלי והוריד חולצה..קצת נלחצתי כי אני לא ממש יודעת לאן הוא מתכוון לקחת את זה ואני לא בטוחה אם אני רוצה את זה ..
הוא חזר להישען מעליי ולנשק אותי ואז הידיים שלו שהונחו על המותניים שלי גלשו טיפה מתחת לחולצה וליטפו לי את הגב התחתון ככה שהייתה לי צמרמורת..ואז אחרי שעבר לנשק לי את הצוואר וחזר לשפתיים הוא לאט לאט תפס לי בשולי החולצה והתחיל להרים אותה בעדינות.. אני התנתקתי ממנו בעדינות והסתכלתי עליו מביט בי במבט לא מבין למה הפסקתי ״שמע..זה לא מתאים כלכך״ אמרתי בהיסוס והתחלתי לזוז מתחתיו באי נעימות
״אני לא מבין..״ הוא אמר והיה נשמע בקול שלו שהוא באמת לא מבין על מה אני מדברת
״כל זה.. ״ אמרתי ובארכתי את המילים והצבעתי עם העיניים על הידיים שלו שעדיין מחזיקות בחולצה דלי ומחכות להרים אותה ״לא מתאים. לפחות לא עכשיו״ אמרתי ומשרתי אליו את המבט
״אני מבין״הוא אמר
״אתה כועס עלי ?״ שאלתי הושפלתי מבט..מה אני אעשה אני מפחדת אבל אני לא רוצה לאכזב אותו ושהוא יפרד ממני חס וחלילה בגלל זה
״מה פתאום״ הוא אמא קול מעודד ואני ישרתי חזרה את המבט של אליו ״נחזור לנשיקות״ הוא אמר בחיוך ובא להתקרב לנשק אותי ואני מיהרתי להדוף אותו בעדינות כששמתי את הידיים שלי על החזה השרירי שלוו..אמאא איזה שרירים! אני לא במצב רוח כלכך להתנשק עכשיו
״מה ?״ הוא שאל בקול מיואש טיפה כשיצרתי אותו מנשיקה שהינו במרחק אפס בנינו
״בוא פשוט נחזור לראות את הסרט״ אמרתי בהתחננות
״נחזור לראות את הסרט״ הוא אמר בקול מאויש ומבוסס ביחד, קם ממני ושם את החולצה שלו ואז חזר לשכב לידי והמשכנו לראות את הסרט.

~סוף פלאשבק~

(אם אתן רוצות תמשיכו את המוזיקה מהנקודה שהיא נעצרה)

קצת זמן אחרי זה ממש כעסתי על עצמי ופחדתי שבכל שניה הוא יזרוק אותי בגלל זה אבל אז סיפרתי לליבי והיא אמרה לי שאני סתם פרנואידית ושמאור ממש אוהב אותי אז הוא לא יפרד ממני על דבר כזה.. בכל מקרה אני מקווה מאוד שהיא צודקת למה הפעם אני לא צריכה שכמו פעם שעברה הוא ילך לחפש אצל אחרות..
אני חושבת שאחת הסיבות שאני לא רוצה עדיין לעשות את זה עם מאור היא שעדיין יש לי משהו כלפי אביאל.. משהו גדול -המשהו הזה, מבחינת גיל והכל אני מוכנה ..אבל כנראה שבתת הכרה שלי אני עדיין לא מוכנה להשלים עם העובדה הזאת שאני לא עם מי שאני הכי אוהבת בעולם אחרי אמא שליי ושיש לי חבר אחר ובגלל זה אני לא מוכנה להיפתח אליו ככה ..בכל מקרה אם כבר דיברנו.. אביאל משגע אותי! בכל יום שעובר ושאני לא רואה אותו אני רק מתאהבת בו יותר ויותר!
אף אחד לא יודע על זה אני עדיין מאוהבת בו…כולם בטוחים שהמשכתי הלאה ושאני מאוהבת במאור..ואני כן! אני לא משחקת בו! פשוט..אני מאוהבת בשניהם..אם זה אפשרי בכלל…את מאור אני אוהבת, הוא החבר הכי טוב שיכלתי לקבל והוא אוהב אותי והוא הכי נסיך העולם אבל עדיין…הכל מתגמד לי ליד אביאל ..

~נקודת המבט של ליבי~

״נו מה את אומרת ?״ שאלתי את דני. אנחנו אצלי
״על מה ?״ היא שאלה
״על מה ששאלתי הרגע ..״ אמרתי כמובן מאליו
״מה אמרת ?״ היא שאלה
״מה למרוח את האדום או השמנת?״ שאלתי והראתי לה שוב את הלקים
״אממ.. האדום.. לא השמנת.. לא הא… לא יודעת תבחרי לבד״ היא אמרה בגמגום, משהו עובר עליה
״אוקיי מה קרה ?״ שאלתי והתיישבתי לידה על המיטה
״מה? כלום סתם מחשבות ״ היא אמרה
״על מה ?״ שאלתי
״סתם על העבודה ההיא בהיסטוריה״ היא אמרה בהתחמקות. כאילו שאני לא יודעת שהיא משקרת לי. הרי זה ברור שהראש שלה נמצא אצל מי שהכי לא קשור לעבודות בהיסטוריה…ולימודים בכללי. היא חושבת שאני לא יודעת. אבל היא לא יודעת שממני אי אפשר להסתיר כלום ושאני יודעת לקרוא אותה כמו ספר פתוח שאפילו חבל על המאמצים של לשקר לי.. הרי אני כבר יודעת שהיא ממש לא המשיכה הלאה ולא בטיח ושהיא עדיין תקועה על אביאל ולא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו למרות שהיא עם מאור. מאז אותו יום בקפטריה שזה היה בעצם הפעם האחרונה שהם רו אחד את השני אני חושבת היא לא מפסיקה להתגעגע אליו.
איתי הכל טוב ברוך השם…הלימודים מצויינים ועם מתנייי הכל מושלם! לא מזמן היה לנו ביחד שבעה חודשים והוא הופך אותי לילדה הכי מאושרת על פני כדור הארץ !! אני מאוהבת לו בצורה !!
וקצת לא נעים לי מדני לפעמים כי אני יודעת שזה קצת מזכיר לה דברים ועם כמה שאני מנסה לעזור לה ..היא עדין חיה בהכחשה שהיא לא אוהבת אותו יותר.
״טוב קומי!״ ציוויתי עליה ונעמדתי. די עם הדיכוי והמחשבות האלה ..רק צרות הן עושות
״מה?״ היא שאלה אותי במבט לא מבין
״קומיי״ אמרתי בקול חסר סבלנות ומשכתי אותה לעמידה
״אאוו תיזהרי י'בהמה!״ היא צעקה עלי והחזיקה ביד שלה איפה שתפסתי אותי ואני עקפתי אותה והתקדמתי לכיוון הארון ופתחתי אותו
״מה את עושה ?״ היא שאלה והסתובבה אלי
״קחי״ זרקתי עליה גופיה אפורה בהירה עם כיתוב בשחור שהתאימה לגייס הבהיר שהיא לבשה עוד מהבצפר
״מה את רוצה שאני אעשה עם זה ?״ היא שאלה באי הבנה ובחנה את החולצה
״מה שעושים עם חולצות״ אמרתי בקול של ׳כאילו דע׳ ״לובשים אותן״ אמרתי בהנחה כשהיא לא הבינה את הרמז והמשיכה להסתכל עלי במבט מוזר
״כן אבל למה ?״ היא שאלה ואז הרימה את האייפון שלה וראתה את ההודעה ששלחתי לקבוצה שלי, שלה, של ירין, גל ועוד איזה חמש עשרה חברים מהשכבה
׳עוד חצי שעה ישיבה אצלי׳ ואז עלה על פניה מבט מבין
״לא ניראלי..״ היא אמרה בהיסוס והתיישבה חזרה על המיטה
״שום לא נראה לי״ אמרתי והרמתי אותה חזרה לעמידה ותפסתי אותה בכתפיים והסתכלתי לה על הפנים ״דיי עם הבאסה.. שתחררי״ אמרתי וניערתי אותו והיא הוציאה ציחקוק ואני חייכתי אליה חיוך מעורר
״יאללה תתלבשי ונרד למטה לעשות חיים ? ההורים לא בבית״ אמרתי וקרצתי
״טוב״ היא אמרה וחייכה חיוך קטן
״מה זה החיוך המסריח הזה ?״ שאלתי אותה בקול מאוכזב ״חייכי יותר״ אמרתי ואז היא מרחה לעצמה על הפנים חיוך ענקי אבל מפגר באותה מידה.. זה היה נראה שיש לה הרבה בעיות ״עזבי אל תחייכי בכלל״ אמרתי בגועל והיא צחקה ולבשה עת הגופייה
התאפרנו קצת וירדנו למטה וחיכינו לכולם.

~נקודת המבט של דני~

״טוב ואל תשכחי להתקשר כל יום!״ אמא אמרה כשעמדנו מחוץ לבית ליד המונית כשהנהג העמיס עליה את המזוודות של אמא
״טוב בסדר חופרת את נוסעת כולה לשלושה ימים״ אמרתי בחיוך
״ארבעה״ היא הוסיפה בחיוך
״אויי ואבוי למה לא אמרת לי?? תכננתי רק שלוש מסיבות!״ אמרתי בבהלה מזויפת
״בואי הנה משוגעת אחת״ היא אמה ומשכה אותי אליה לחיבוק וצחקנו שתינו
״טוב סיימתי גברתי״ אמר הנהג כשסיים ונכנס למונית מחכה לה שתכנס גם
״יאללה ביי אמא״ אמרתי ונתתי לה חיבוק אחרון
״ביי מאמי שליי״ היא אמרה ונישקה אותי בשיער ואז התנשקנו והיא נכנסה למונית וחגרה את עצמה ואז המנוע החל נדלק והנהג התחיל לצאת מהרחוב כשאמא בפנים בדרך לשדה תעופה לאיזה כנס של העבודה שלה בניו-יורק והיא מנופפת לי לשלום מהמונית ואני מחזירה לה.
נכנסתי חזרה הביתה ושמתי לי קצת פסטה מאתמול והתחלתי לאכול ובינתיים הייתי באינסטגרם קצת
'את מי רואים ?׳ ירין שלח לקבוצה של החברים צירף תמונה של מסיבת סוף שנה במועדון אחד הטובים בסביבה שמתקיימת מחר. מחר !!!!!!!!
׳למה אמרת רק עכשיו ?!׳ שאלתי אותו והוספתי סמלילי עצבני
׳מה אני המזכירה שלך ??׳ הוא שאל
׳אל תכעס עליה.. היא לא תספיק להתאפר עד מחר!׳ חן כתב
והרבה כתבו לו תגובות ׳חחחחחח׳ למיניהן
ואני הלכת לדבר עם מאור על המסיבה שנלך ביחד.

-יום למחרת-

הסתכלתי על עצמי שוב במראה.. לבשתי ג׳ינס סיני כהה בגזרה גבוה עם מחוך סטרפלז פירחוני ונעלי עקב שחורות גבוהות, פיזרתי את השיער והתאפרתי טיפה והוספתי אודם אדום ותכשיטים.
׳דקה אני אצלך׳ קיבלתי הודעה ממאור אז לקחתי ארנק גדול בצבע חור עם סוגר בזהב והכנסתי את כל מה שצריך, שמתי בושם ושמעתי צפירה מבחוץ.. הסתכלתי דרך החלון וראיתי את מאור במכונית השחורה שלו
חזרתי להביט בעצמי במראה ..מחסיה לעצמי כל הזמן שאני יפה ומחבר שלי ימות עליי ככה
דני תנשמי. את הולכת עכשיו למסיבה ונהנית עם חבר שלך כי את רוצה… אוף על מי אני עובדת ???
הכל כדי לשכוח ממנו…

~נקודת המבט של אביאל~

״אני בבית״ הכרזתי כשנכנסתי הביתה כשבידיים שלי כל השקיות מהסופר שכבר עשו לי נמק מרוב שהן כואב
״סעמקק״ מלמלתי ומיהרתי למטבח להניח כבר את השקיות המזדיינות האלה כששמעתי ציחקוקים מהסלון, העפתי את המבט לשם וראיתי את גיא וקורן מתנשקים ושהוא מדגדג אותה ..היא צחקה וחייכה.. היא מאושרת.. באמת טוב לה איתו.. אני לא מאמין שניסיתי להפריד בניהם פעם. כן הם עדיין ביחד והם אוהבים יותר מתמיד.. היא סופסוף מאושרת אחרי כל התקופה המגעילה שהיתה לה
״היי״ מלמלתי והשתדלתי כשנכנסתי לסלון שידעו שהגעתי…אוהבים אוהבים אבל גם לי יש גבולות נשמה.. בלי נשיקות מולי
״היי״ קורל מלמלה בחוסר נוחות והתרחקה טיפה מגיר
״מה קורה גבר ?״ גיא שאל בחיוך ונתן לי כיף של גברים
״אחלה..אתם יוצאים היום ?״ שאלתי
״לא .. אתה ?״ קורל שאלה
״כן אני יוצא למסיבה ..יאללה זזתי להתארגן״ אמרתי ועליתי לחדר שלי, נכנסתי למקלחת זריזה וכשמצאתי בשתי ג׳ינס שחור וחולצה מכופתרת בצבע ג׳ינס עם נעלים אפורות, סידרתי את השיר והחלפתי עגיל באוזן.. שמתי את הסילבר… אחח איזה ריח ממכר! וואלה לא יודע איך אנשים נשארים אדישים שאני עובר לידם ברחוב.. בעצם הם לא! נעמדתי מול המראה מביט בעצמי ובוחן את עצמי שוב ושוב כמה שאני חתיך!!
אני הולך למסיבה, לרקוד, לשתות, לעשן, לזיין, לעשות חיים! עוד שבוע מסיימים בית ספר סוףסוף! והפעם לתמיד!
על מי אני עובד ???
הכל כדי לשכוח ממנה…