סיפורי ערסים אוראל ובר פרק 14

פרק 14
אבל אני יעלה למופע הזה,המנהל האידיוט הזה לא יהרוס לי את ההזדמנות,נכנסתי להתקלח, וזרקתי על עצמי משהו,הלכתי לתיאטרון וראיתי את רותם,ראיתי שהיא הולכת לשירותים,היא נכנסה לתא, ונעלתי עליה,הלכתי לאולם ההופעות, נכנסתי למאחורי הקלעים,וראיתי שם את התלבושות,לקחתי את של רותם, זו שאמורה להיות שלי,ולבשתי, התאפרתי,וסידרתי את השיער, בידיוק אופק וגאלה נכנסו
אופק:"מה את עושה סתומה?"
בר:"מתארגנת למופע"
גאלה:"מה המנהל החזיר אותך?"
בר:"לא,אבל אני לא יוותר על זה בחיים"
גאלה:"חחח מפגרת,אבל מה תעשי עם רותם?"
בר:"כבר עשיתי"
גאלה:"מה?"
בר:"לא משנה מה, העיקר שעשיתי"
הגיע רגע המופע,כל הרקדני ליוי, והזמרי ליווי היו במקום,האורחים המכובדים ישבו ליד המנהל,ההורים,התלמידים ישבו,ואז התחיל השיר הראשון,זה שאני גאלה ואופק אמורים להופיע בו,עלינו,ונתנו את ההופעה הכי מושלמת,בכיסא הראשון ראיתי את אבוש ואמוש,עם מתן,ולידו אוראל,זה עשה לי טוב,ראיתי שאוראל פשוט בוהה בי, הוא לא הוריד ממני את העיניים,ככה כל המופע היה,נגמר המופע,והלכנו לחזור לבגדים רגילים,שסיימתי להתלבש עמד מולי המנהל,פאק!
המנהל:"כן בר,אני ישמח אם תסבירי לי מה קרה פה"
בר:"מה שקרה פה,זה שעשיתי מופע נדיר רצח, וכולם התלהבו, כולל האורחים המתנשאים שלך" אמרתי בחיוך
המנהל:"זה נראלך מצחיק?כפי שזכור לי,את לא היית אמורה לעלות למופע"
בר:"וכפי שזכור לי כן הייתי אמורה,אבל בגלל הכללים המפגרים שלך, כמעט לא עליתי"
המנהל:"את חושבת שאני ישתוק על זה?" בידיוק שהוא אמר את זה,בא אחד האורחים הכי מכובדים שהיו שם,הוא אמר "כל הכבוד על המופע המדהים הזה, בעיקר נדהמתי ממך תלמידה צעירה"
בר:"תודה רבה,רק חבל שהמנהל לא חושב אותו דבר,הוא רוצה להעניש אותי כי עליתי למרות שהוא אמר שלא"האורח:"אני בטוח שהוא יוותר על העונש הקטן הזה,כי היית מדהימה,יותר מזה,הייתי רוצה לתת לך כרטיס שלי,אולי תרצי להשתתף במופע הבא שאני מביים בניו יורק"
בר:"מההה?ואי תודה"
הוא חייך,והלך
בר:"המנהל,אני חושבת שתוכל לוותר לי על העונש הקטן הזה"
חיקיתי את מה שהאורח ההוא אמר ממקודם
המנהל היה קצת מיובש,והלך,
ירדתי לקהל,והלכתי לאמא ואבא שלי,רצתי אליהם,וחיבקתי אותם
אמוש:"יפה שלי,מאוד אהבתי איך ששרת ורקדת שם"
בר:"ואי אמוש,נשבעת התגעגעתי אלייך"
מתן:"סתם מכוערת"
בר:"היית מת"
אבוש:"טוב,יאלה אנחנו זזים"
בר:"מה ככה מהר?"
אמוש:"כן,הטיסה שלנו יוצאת בעוד שעתיים"
בר:"טוב,אוהבת אותכם"
חיבקנו אותם,והם הלכנו.
עליתי לחדר עייפה ולבשתי פיג'מה, עמדתי לישון,וקמתי מהר, כי נזכרתי שרותם נעולה עוד
"שיט" צרחתי
גאלה:"מה קרה?"
בר:"רותם נעולה,שכחתי להוציא אותה משם"
דפקתי ריצה לשירותים, ובדיוק אוראל היה גם בדרך
אוראל:"מה יש לך מפגרת?"
לא עניתי לו,גם לא שמעתי אותו,התרכזתי רק בלפתוח לה את הדלת
אוראל:"נו תעני"
בר:"שתוק רגע,ותעזור לי לפתוח את הדלת"
אוראל:"מה יש שם"
בר:"מי יש שם אם כבר"
אוראל:"מה נעלת מישהו?את מי?"
בר:"את רותם"
אוראל:"את חולת נפש" הוא אמר, ומיהר לפתוח לה את הדלת, הוא פתח,והיא יצאה
רותם:"מי נעל אותי פה"
שתינו לא ענינו לה, היא עלתה לחדר שלה בעצבים,ונשארתי עם אוראל
בר:"איך דאגת לה ששמעת שהיא נעולה בשירותים"
אוראל:"חחח מקנאה?"
בר:"לא,למה ניראלך"
אוראל:"בי קנאית" הוא אמר,והלך,צעקתי לו "אני לא קנאית" והוא המשיך ללכת,חזרתי לחדר ונרדמתי.
קמתי בבוקר מדפיקות בדלת,אף אחת לא קמה,אז קמתי לראות מי זה,זה היה אביב,עם ארוחת בוקר זוגית,ואיי איזה חמוד ,הוא העיר אותה,והם התנשקו,איזה מושלמים,באתי לצאת,וראיתי את אוראל

נ.מ אוראל