סיפורי ערסים אוראל ובר פרק 29

פרק 29
בר:"תום תראה..הנשיקה הזו,אני לא יודעת אם זה כל כך מתאים,רק לפני שלוש ימים נפרדתי מאוראל,אני לא צריכה אלי שם,ואני לא כל כך יודעת מה אני מרגישה" באתי לקום,אבל הוא תפס לי ביד,הושיב אותי,ואמר "תראי בר,מהרגע הראשון שראיתי אותך,התאהבתי בך, את נותת לי אומץ,את מצחיקה אותי, את גורמת לי להרגיש דברים שבחיים לא הרגשתי, ואני גם יודע שאני גורם לך להרגיש כמה דברים,אני לא ביקשתי שתפסקי לאהוב את אוראל,או שתפיסקי להיות עצובה,כי את לא שולטת בזה,אבל אני מבקש ממך לנסות להרגיש דברים חדשים, אני מזמין אותך להכיר משהו חדש,את רוצה לנסות?בלי לשים זין על אף אחד?"
הוא ממש ריגש אותי, הוא פשוט מדהים, למה כל הבנים בעולם לא יכולים להיות כמונו?
בר:"אני לא ממש יודעת מה להגיד,אז עדיף שאני לא יגיד כלום, ואני יעשה"
תום הסתכל עלי במבט לא מבין,ונישקתי אותו
שהסתיימה הנשיקה, הוא אמר לי "אז אני מבין שאנחנו ביחד"
חיכתי, ואמרתי לו בהתגרות "לא יודעת,תגיד לי אתה"
תום:"אני אומר שכן"
חייכתי,והתנשקנו,הלכתי מהחדר שלו,לחדר שלי,שמתי במחשב שיר,ושכבתי במיטה מאושרת ושרה עם חיוך, גאלה נכנסה,חייכה, ואמרה "מזה כל האושר הזה?"
בר:"אני ותום…….ביחד"
גאלה:"מה?אוימיגאד הוא מזה חמוד"
בר:"חחחח אני יודעת,אני מקווה שאני לא יפגע רק"
גאלה:"את לא תיפגע, תום הוא לא כמו כולם"
בר:"טוב בואי נלך לישון"
גאלה:"יאלה"
לקחתי פיג'מה,והלכתי לשירותים,נכנסתי לאחד התאים,התלבשתי,ויצאתי לכיוור לצחצח שינים,באותו רגע אוראל נכנס,והטלפון שלי צלצול
~תום~
תום:"חיים שלי איפה את?"
בר:"באמבטיה,מצחצחת שינים אהובי"אמרתי,ואוראל הסתכל עלי בעצבים
תום:"טוב אבל לפני שאת הולכת לישון,אני רוצה נשיקת לילה טוב"
בר:"בוא קח אותה,היא מחכה לך בשירותים חתיך שלי"
תום:"אני בא"צחצחתי שינים,וגם אוראל,היה שקט מעצבן כזה,ותום נכנס,הוא בא אלי,והתנשקנו,הסתכלתי,וראיתי שאוראל כועס, מצד אחד ריחמתי עליו,אבל מצד שני,מגיע לו
אני ותום היינו מחובקים,ודיברנו ביננ, אוראל יצא מהר מהשירותים, ותום שאל אותי "הכל בסדר?קרה משהו לפני שבאתי?"
בר:"לא,אל תדאג"
תום:"טוב יאלה אני הולך לישון,לילה טוב נסיכה שלי"
בר:"לילה טוב חתיך"
הוא הלך,ואמרתי לו טיפה בקול "אל תשכח לחלום עלי" הוא הסתובב אלי,חייך,והמשיך ללכת,עליתי לחדר שלי,וראיתי את גאלה ושירן השמנות כבר ישנות,כיביתי את האור,נכנסתי למיטה,התכסתי,והייתי עם הפרצוף כלפי התקרה,עברו לי מלא מחשבות על אוראל על תום,אבל הסוף נרדמתי.
קמתי בבוקר מהצלצול,והערתי את שירן וגאלה
בר:"נו יאלה קומו כבר" צרחתי עליהן,הן קמו,והלכנו לשירותים,התקלחנו,והתארגנו לבית ספר,שמתי גינס קצר כהה,חולצה שחורה מכופתרת,ונעלי אולסטר שחורות,ירדתי ללובי,והלכתי למתן שישב שם,ישבתי עליו,ואמרתי לו "מה אח שלי החתיך,כמה זמן לא דיברנו"
מתן:"הייתי עסוק בלהיות עם כוסיות"
בר:"אוי תמות"
שירן בידיוק ירדה במדרגות,ועברה דרכנו בלי להתייחס,צרחתי לה "שירן",היא הסתובבה,ובאה אלינו לאט לאט
בר:"מה?ככה את עוברת?בלי להגיד כלום"
שירן:"אה לא ראיתי אותך" היא אמרה,וניסתה לא להסתכל על מתן,וגם הוא ניסה לא להסתכל עליה,היה בינהם איזשהו משהו מןזר
בר:"הכל טוב?"
מתן:"מה?כן,אני צריך ללכת"
שירן:"כן גם אני,ביי"
שתיהם הלכו לשתי כיונים נגדים,ועם מבט מוזר,נשארתי שם לבד,וסידרתי את הנעלים,בידיוק המזכירה באה אלי,ואמרה "בר בואי,המנהל קורא לך"
בר:"מה?נשבעת שלא עשיתי כלום הפעם"
המזכירה:"אני לא יודעת מה הוא צריך, פשוט בואי"
בר:"טוב"
הלכתי למשרד של המנהל,נכנסתי, ואוראל היה שם
בר:"מה אתה צריך?" אמרתי למנהל בעמידה