סיפורי ערסים אנאל ודולב פרק 37

וזאת הייתה צליל מה?! איך היא לא מעולפת
"הלו"
בואי מהר לחדר האחות עכשיו!!!!!!!!!"
"טוב טוב אני באה "אמרתי ורצתי לחדר האחות הגעתי וראיתי את צליל יושבת על המיטה
"צליל??????????????"
"כן "
"את לא באמת התעלפת?" שאלתי
"כן לא יכלתי רציתי לדעת מה רן מרגיש כלפיי זה הרג קשה לי תביני אותי אני באמת אוהבת אותו!"
"אני מבינה אותך אבל לעשות את עצמך מתעלפת זה לא יעזור את הדעגת אותי ואת עידו לפחות היית אומרת לי הייתי יכולה לעזור לך"
"אבל למרות שלא ידעת עזרת לי "
"מה?"
"כיאלו שאני לא יודעת שלקחת את עידו כדי שאני ורן נישאר לבד את הרי לא סובלת אותו ואם היית רוצה היית יוצאת לבד"
"כזאת אני אוהבת לעזור לזולת חחחחח" אמרתי
"טוב אם לא היית מעולפת את יודעת מה הוא עשה?"
"כן הוא רק אמר שאני יהיה בסדר וזהו"
"חיים שלי אל תהיה עצובה אויי לא!!!!!!!!!!!!!"
"מה קרה שכחתי מחר חוזרים זאת אומרת היום עוד 4 שעות "
אוייי נכון שיט אוףףףף"
"יאלה תחזרי לחדר שלך ואני ילך לשלי וונסדר את התיק בטח כולם דואגים לנו כברר "
"כן" היא אמרהונתתי לה חיבוק הגעתי לחדר
"אנאל איפה היית דאגתי לך"דולב אמר בשנייה שהגעתי לחדר
"סתם הלכתי לראות את צליל היא התעוררה " אמרתי
"טוב תתרגני עוד מעט יוצאים "
אני יודעת אני יודת איזה באסה היה ממש כיף הטיול הזה "
"כן אהה חבל שזה נגמר"
אחרי כמה זמן זמן עגתי הביתה היה כיף באוטובוס שמנו שירים וכול זה
רציתי לישון כי בכול זאת לא ישנתי בלילה ופתאום צליל התקשרה
"היי תגיעי אליי דחוף!!!"
"טוב טוב 5 דקות אני אצלך" אמרתי התרגנתי ויצאתי
"מה קרה מה כול כך דחוף?"
"אני ורן התנשקנו"
"אתם מה???????"אני וצליל הסתובבנו ועידו עמד מאחור