סיפורי ערסים ליאן ומאור- פרק 5
-נקודת המבט של מאור-
התיישבתי בבר ואיזה בלונדה משכה אותי לספה והתנשקנו, ראיתי שליאן והילה רוקדות עד שליאן קלטה אותי ויצאה החוצה, המשכתי להתנשק עם הבלונדה ולאחר כעשרים דקות ליאן חזרה וכולה דם ישר העפתי את הבלונדה וניגשתי אלייה
"מה קרה?" שאלתי כולי לחוץ, היא לא ענתה ופשוט נפלה על הרצפה, לפתע אורי הגיע
"מה קרה"הוא שאל כולו לחוץ
"לא יודע היא נכנסה כולה בדם"אמרתי בנתיים טום הזמין אמבולנס ואני אורי והילה עלינו איתה, הם לקחו אותה לטיפול נמרץ ואנחנו חיכינו בחוץ, עכשיו הבנתי שהיא חשובה לי אבל אני לא יכול להיות איתה,אני יפגע בה, לפתע אחד הרופאים יצא אלינו
"מה איתה"אורי שאל בלחץ
"אמממ לא הצלחנו להציל אותה, היא איבדה הרבה דם" הוא אמר והרגשתי כאילו לקחו לי את הלב, ראיתי שאורי שובר שם הכול
"למה עשיתם את זה" הוא צעק על הרופא ולפתע אימא שלהם הגיעה
"היא מתה"אורי אמר והיא לא הפסיקה לבכות
"אם תירצו אתם יכולים להפרד ממנה אחד אחד" הרופא אמר, אמא שלה נכנסה ראשונה אחרייה אורי, הילה ואז אני,נכנסתי אלייה וראיתי אותה שם התיישבתי לידה והחזקתי לה את היד
"אני מצטער אבל אם היינו ביחד היית נפגעת"אמרתי וירדו לי דמעות נתתי לה נשיקה קטנה בפה והתקדמתי לכיוון הדלת, לפתע שמעתי צפצופים ורצתי לקרוא לרופאים, הם הוציאו אותי וטיפלו בה
"מה קרה"אורי שאל אותי
"נראה לי היא קמה"אמרתי וחייכתי נשארנו שם קמה זמן ואז הודיעו לנו שהיא חייה, הרגשתי הקלה, ועכשיו אני החלטתי שאני מתרחק ממנה
הלכתי הבייתה והחלטתי שאני לא הולך לבית ספר.
למחרת בבוקר קמתי וראיתי טלוויזיה, ככה נתקעתי כל היום לפתע היה דפיקה בדלת פתחתי אותה וליהי עמדה שם
"היי מאמי" היא אמרה
"מה את רוצה?" שאלתי
"אותך"היא ענתה והתקרבה אליי, את האמת זה אחלה רעיון אם אני אהיה אם ליהי אני אולי אשכח מליאן
"בסדר" עניתי
באמת?"היא שאלה
"כן עניתי"עלינו לחדר וכל הלילה עשינו את זה, למחרת בבוקר שמעתי דפיקה ירדתי למטה פתחתי את הדלת וליאן עמדה שם
~נקודת המבט של ליאן~
השתחררתי מהבית חולים וכולם אמרו לי שמאור היה איתי כל הזמן אז החלטתי ללכת אליו, דפקתי בדלת והוא פתח לי אותה
"היי"אמרתי
"מה את עושה פה" הוא שאל
"את האמת שמעתי שהייתי איתי כל הזמן בבית החולים זה נכון?" שאלתי
"אז כנראה שמעת לא נכון"הוא אמר ולפתע ראיתי את ליהי עם החולצה של מאור יורדת והבנתי כבר מה קרה פה, רצתי משם הביתה כולי בוכה.
"מה קרה"אורי שאל אותי
"כלום"עניתי ועליתי למעלה,הרמתי טיפה את חולצתי והסתכלתי על הצלקת שהרופאים אמרו שתעבור אחריי בערך שבועיים, נפצעתי בגללו,כמעט מתתי בגללו,ועכשיו אני מאוהבת בו!! למה תמיד אני נדפקת חשבתי לעצמי ונירדמתי,
-לאחר שבועיים-
עברו שבועיים הפצע כבר כמעט נעלם,מאור וליהי ביחד אבל מה שמוזר שכל ערב מאור נעלם בצורה מסתורית אז החלטתי שהיום בערב אני אעקוב אחריו, הגיע הערב לבשתי גינס עם גומי למטה חולצה ארוכה שחורה ואולסטאר לבנות ירדתי למטה ובידיוק מאור הלך
"אני הולכת להילה" אמרתי ויצאתי ראיתי שהוא מתקרב לאזור מרכז תל אביב ולפתע צלצל לי הפלאפון, מאור הסתובב וראה אותי
"מה את עושה פה?" הוא שאל
"אממ, סתם ראיתי שנעלמת אז רציתי לדעת לאן" אמרתי והשפלתי מבט
"זה לא עניינך" הוא אמר
"בגלל זה אתה מתרחק ממני?"שאלתי
"לא, אני מתרחק ממך בגלל שאני לא אוהב אותך" הוא אמר והמילים הללו הדהדו לי בראש,פשוט רצתי משם כולי בוכה
-נקודת המבט של ליאן-
"לא ,אני מתרחק ממך בגלל שאני לא אוהב אותך" אמרתי ראיתי שהיא בוכה, היא רצה משם ונשמתי לרווחה, אני אוהב אותה כל יום יותר ויותר אבל היא תיפגע, והיא עוד יותר תיפגע אם היא תגלה שאני עובד במאפייה.
תגובות (9)
אהבתייי !!! אוח נו מה זה עכשיו הוא מתרחק ממנה :((
אה ותשימי לב שבכמה שורות אחרונות רשמת נקודת מבט של ליאן ונראה לי שהתבלבלת וזה אמור להיות של מאור .
אני כבר מחכה להמשךךךך ואני אשמח אם תקראי את שלי :) 3>
היי, קודם כל לא אומרים בסיפור בלונדה. אומרים בלונדינית.
תנסי להעלות את רמת הכתיבה שלך, במקום לכתוב כולה דם תכתבי מכוסה כולה בדם או משהו כזה.
תתארי יותר רגשות, כשהיא רבה עם הבלונדית היית צריכה לכתוב לפני שהיא כעסה וקנאה ולכתוב מה היא חשבה ברגע ההוא.
רופא לא יכול לגמגם כשהוא מדבר עם קרובי משפחה הוא צריך להיות עם ביטחון.
אני מקווה שתשתפרי ושאת לא נפגעת מהביקורת שלי (אם כן אני מצטערת).
ואני ממש אשמח אם תקראי את he look so perfect שלי.
אני לגמרי מסכימה איתך חוץ מהבלונדה
לי יותר נוח לחשוב ולדמיין את זה כשרשום בלונדה
״בשפה נמוכה״
ויש לי עוד כמה דברים באמת שוליים
למה היא כל הזמן בוכהה
וגם עדיין הכל זז מהר מידי….
אבל חוץ מזה
זה ממש טובבבב
אז תמשיייכייייייי
ואני מקווה שלא תיעלבי
סליחה אם נפגעת….
אם היא רוצה להשתפר ולכתוב יותר טוב היא צריכה להשתמש במילים ופחות בסלנג כמו "בלונדה"…
סליחה שאני ככה נדחפת. מממ לא קראתי את הסיפור. אבל התגובה הזו פונה לביקורת של נועה.
היי נועה :>
אז ככה, עם הקטע של הבלונדה אני כן מסכימה. ואם אני זו שהייתה כותבת את הסיפור הייתי כותבת בכלל הנערה[בהנחה שהיא נערה. זה סיפור ערסים אז…] בעלת השיער הבלונדיני.
ולדעתי? היית יכולה לתת דוגמא טובה יותר מ-"מכוסה כולה דם" כי הוספת בסך הכל מילה אחת למה שהכותבת כתבה. יכולת למצוא משהו טוב יותר כמו אהממ "דם רב ניגר ממנה".
ולגבי הרופא, תנסי להבין שכשהרופא מודיע משהו מצער [ושוב- לא קראתי {העצלנות}, אני יוצאת מנקודת הנחה שזה עצוב בגלל שאת מציינת פה שהוא גמגם] הוא לא יגיד את זה בביטחון והכל… הוא יגיד את זה לאט, מבלי להפיל את זה יישר על הלב של הקרובים של החולה.
סליחה עם פגעתי. אוהבת♥
עכשיו אני אתערב, רופא, תפקידו להודיע לפעמים על מקרים מצערים. אבל מטפחים אותו כאדם חסר רגשות ולכן לא יגמגם. קחי בחשבון את זה שלרופאים אין לב. הם אלה שמצילים אותך ואלה שהורגים אותך.
אני חייבת להוסיף, חסרים לי סימני פיסוק בסוף משפט. תיאורים נוספים שיכלו להאריך את הפרק, תתארי כל שיט אפשרי שיכול לתרום לך לעלילה. אפילו סתם לתאר את השלוליות דם במועדון.
את חייבת לשים רווח אחרי מרכאות גרשיים פסיקים או וואטאבר.
התבלבלת בנקודת מבט האחרונה, זה של הבן.
קמה זמן = כמה זמן
טוב זה היה ברפרוף כזה.
מקווה הפעם שלא נפגעת.
אתן ממש לא פןגעות,זה רק נותן לי עוד כוח להמשיך,זה הסיפור הראשון שאני כותבת אז לא ציפיתי שהוא יהיה מושלם ואני מצטערת אבל אננ ימשיך מחר את הסיפור. אוההת