סיפורי ערסים לירון ויובל פרק 12

קמתי בבוקר מוקדם , כולם עוד יישנו נכנסתי להתקלח , התקלחתי מהר ויצאתי לחדר שלי שמתי קרם גוף ולבשתי חולצת בצפר אדומה וסקיני כחול כהה וכפכפי הווינאס שחורות עשיתי קוקו גבוה שמתי מסקרה ואודם וורוד כהה כזה , שמתי צמידים ויובל נכנס אלי לחדר הוא עמד בפתח
" מה ? " שאלתי אותו , חושב שלא ראיתי מהחלון לפחות 5 בנות נכנסות ויוצאות מהבית . .
" כלום " הוא אמר והלך לחדר שלו וואי למה הוא כזה ? למה הוא אדיש לרגשות שלו ? וואי ..
החלטתי לעבור לביית שבחוף . . יש שם מלא אנשים ואם ייקרה לי משו בטוח אחד ייבוא לעזור סידרתי את המזוודה ואת כל מוצרי הטיפוח שלי וחיכיתי בחדר שיובל כבר ייצא מהבית אין לי כוח להרצאות שלו או לדבר איתו בכלל , נשענתי על הדלת ואז הוא ניסה לפתוח
" אני מתלבשת " אמרתי בסתם
" בואי ניסע באוטו שלי " הוא אמר
" לא … אני אבוא ברגל " אמרתי ושמעתי שהוא יורד במדרגות הסתכלתי בחלון לוודא שהוא נסע וכן הוא נסע .. ירדתי למטה עם המזוודה
" מה לאן ? " אימא שלו שאלה אותי
" יש לי פה קרובת משפחה .. היא הזמינה אותי לגור " אמרתי ובדיוק חשבתי על משי אני לא מאמינה שאנחנו בכלל לא קרובות משפחה .. ואיך אימא שלה לא הזמינה אותי לבית שלהם . . איכס איזה אנשים . .
" הא נכון . . אימא של הזאתי " אימא של יובל אמרה ויצאתי מהבית שלהם וראיתי את האיש הזה
" אתה מוכן להגיד לי איך קוראים לך כבר ? " שאלתי אותו עצבנית
" יצחק " הוא אמר והלכנו לבית שבחוף זו מין ווילה כזו קומה אחת מהממת פשוט והיו אנשים
" זה מקום של אנשים עשיירים " אמרתי לו והוא הנהן ונכנסנו לבית הוא שם את המפתח על השולחן
" ביי . .. " הוא אמר והלך והלכתי לסדר את הבגדים והדברים פתחתי את החדר יותר נכון לא החדר שינה פתחתי חדר , של ארונות של נעליים ושל תלבושות ולא זה לא הייה ריק בדקתי הכל וזה הייה במידה שלי . . .אפילו הנעליים , הבגדים היו הורסים ! סידרתי את הבגדים שלי ויצאתי משם הלכתי למקלחת ופתחתי את הארון ויש שם מלא מוצרי טיפוח סידרתי גם את שלי , נכנסתי לחדר והייתה מראה ענקית ולידה שידה מלאה באיפור למרות שאני לא כל כך אוהבת אבל בכל זאת שכבתי על המיטה היא הייתה כל כך נוחה וליאן התקשרה אליי
" וואי .. רבתי עם אימא שלי .. היא גילתה שייש לי חבר " היא אמרה בוכה ויישר קמתי מהמיטה ממצב שכיבה למצב ישיבה
" מה ?! היא לא יידעה שייש לך חבר ?!" שאלתי מופתעת
" כן .. והיא אמרה לי שאם אני ואדיר לא נפרדים היא מעיפה אותי מהבית " היא אמרה ועוד יותר בוכה
" אבל זאת אימא שלך . .אינמצב היא לא תעשה לך אתזה " אמרתי לה בקול בטוח
" עובדה שלאחותי הגדולה היא עשתה , והיא בכלל לא בקשר איתנו " היא אמרה מתנשפת
," אוקיי .. ומה את הולכת לעשות ? את תיפרדי מאדיר ? " שאלתי אותה
" לא .. אדיר היחיד שלא מתייחס עליי כמו על חרא .. אני יודעת שהוא אוהב אותי " היא אמרה
" וואי אני עברתי דירה אני גרה לבד. . אולי תבואי לגור איתי ? " שאלתי , ממילא לא הייתי יישנה בבית הזה לבד
" באמת ? " היא שאלה
" כן כן , ררק אני ואת " אמרתי לה
" הא .. ולמה לא אמרת לי שייש לך מספר חדש ? " היא שאלה
" הייתי מנותקת מעולם .. ואיך השגת את המספר שלי ? " שאלתי אותה
" יובל " היא אמרה
" טוב , אני מסיימת לסדר את המזוודות ואני באה " היא אמרה וניתקה ושלחתי לה בסמס איפה הרחוב
השעה עשר ולא ידעתי מה לעשות . . . התקשרתי לנתנאל
" חיימוש שלי .. אני מתגעגע אלייך " הווא אמר וחייכתי
" גם אני אלייך . . היום יום שישי , רוצה נלך לזולה ? " שאלתי אותו
" אני בא רק אם את באה " הוא אמר וצחקתי
" חח אני באה רק בשבילך " אמרתי
" שיט .. דברי איתי אחרכך המורה הזונה הזאת קוראת לי . . " הוא אמר וניתק שתי דקות אחרי זה ליאן נכנסה בוכה וחיבקה אותי
" אני שונאת את האימא הזאת ובכלל את האבא הזה ! לא מגן עליי , שותק והיא כמו מטומטמת איבדה את שתי הבנות שלה בשבילי היא מתה " היא אמרה עצבנית וכבר הפסיקה לבכות וסיפרתי לה איך השגתי את הבית ומה קרה כל הזמן הזה והיא בינתיים התחילה לסדר את הבגדים שלה
שכבנו לישון שנ"צ וקמנו בשעה שבע בערב התחלנו להתארגן ל . . .