סיפורי ערסים לירון ויובל פרק 23

" נו .. זה בסדר גם רויטל הייתה ככה בהתחלה " – מאיה אמרה לי מנסה להוציא ממני משו שלא קרה ולא ייקרה בחיים
" מי זו רויטל ? ומאיה די שחררי ממני , לא שכבנו הוא משקר לכן אתן לא מבינות ? מה אתן עד כדי כך סתומות ? " התעצבנתי עליהן לא מבינות בנעים , יבינו בכוח
" אז אני רוצה לבוא איתך לרופא שייבדוק שאת עדיין בתולה " היא אמרה
" טוב " אמרתי , אם אני אגיד לה לא , מי לא יינסה להשכיב אותי או יותר גרוע לאנוס ? גם ככה אני לא צריכה לדאוג .. אני בטוחה שמתי שהיא תדע שאני בתולה , כולם היו בטוחים שאני כן . אבל אני עדיין עצבנית וכועסת , אני בכלל לא צריכה להוכיח לה שאני בתולה אבל אני חייבת .. אני ממש מפחדת וכולם מתרחקים ממני .. .
" יופי , תזמיני תור למחר " היא אמרה והלכה עם החברות הבנות שלה מרחקות הן נראות חבורת ברביות מנותחות .
' היי רועי ' – התקשרתי אליו
' ממצב ? '
' חרא , הנתנאל הדוחה הזה המציא ששכבנו .. וכל הבצפר יודע מזה ' – אמרתי לו
' מהה ? האקס שלך ? איזה חסר חיים נודר , באלך לבוא אליי לבית ? ' הוא אמר , חייב לעשות משו שיוצא אותי מהמחשבות האלה
' כן בטח ' אמרתי
' טוב חייב לזוז , המורה הגיעה ביי נסיכה שלי ' -הוא אמר וניתק וחייכתי ישבתי בספסל
ויובל הגיע
" זה נכון ? " הוא שאל ויישב לידי
" לא .. " אמרתי , והרגשתי שתקוע לי גוש בגרון
" טוב ביי " הוא אמר והלך , מה ? למה הוא לא יישב לידי ואמר לי הכל הייה בסדר אפילו הייה משקר לי לא אכפת , אבל הוא קם והלך ? למה הוא חסר רגשות אליי … למה כולם שונאים אותי בזמן האחרון . ראיתי את נתנאל בשער קמתי והתחלתי ללכת מהר והדמעות זלגו
" אתה חתיכת בן זונה , לא שכבנו בכלל ולא שכבתי איתך ואני גם לא מתכוונת אתה המצאת הכל בנית לעצמך אשלייה , אתה מגעיל אותי אתה דוחה אין לי מילים לתאר אותך " צעקתי עליו
" היא אומרת את זה רק כי פתחתי אותה בהתחלה מהתחת היא כועסת עליי " הוא אמר ולילדים מהבצפר שלי והם התחילו לצחוק ממני עשו ממני צחוק , פשוט עמדתי שם ובכיתי כמו ילדה קטנה רצתי בחזרה הביתה

נקודת מבט יובל –

ראיתי את נתנאל וילדים מהבצפר צוחקים על לירון , והיא בורחת בבכי
" לירון " צעקתי היא כנראה לא שמעה ורצתי אחרייה ונתנאל ברח פחח פחדן חשב אני רץ אחריו
הלכתי אחריי לירון היא הלכה לבית שלה והיא נכנסה ונכנסתי אחרייה
" לירון "
" די יובל , בבקשה תלך מכאן אני לא יכולה עכשיו ואין לי כוח אלייך " היא אמרה בוכה והעיינים שלה היו נראות סגולות מרוב בכי
" באתי בשבילך לעזור לך " אמרתי לה ונעלתי את הדלת
" אתה לא עוזר אתה רק מחמיר את המצב עוד יותר " היא אמרה וחיבקתי אותה והיא הניחה את הראש שלה על החזה שלי והרגשתי שכל החזה שלי רטוב , מהבכי שלה
" כמו שאת היית איתי כשהייה לי קשה שכולם חשבו שמשי מתה , אני אהיה כאן בשבילך " אמרתי לה וליטפתי לה את השיער
" לפעמים אני מתחרט , שכעסתי עלייך ולא נתתי לנו הזדמנות כשאימא שלך הפרידה בינינו " אמרתי לה , תמיד רציתי להגיד לה את זה כמה שאני מתגעגע אלייה אבל אני לא יכול לוותר על מישהי היא כל כך מזכירה את לירון , אני יודע שעם לירון היו מלא ריבים והרבה ייפרידו בינינו .
" יובל , כשלא ראיתי אותך ולא הייתי איתך בקשר הייתי בטוחה ששחכתי ממך אבל כשראיתי אותך לא יכולתי לשקר לעצמי כל הרגשות חזרו בבום ! זה כאב , אבל אני לא יודעת אם זה הייה שווה את זה , רציתי להגיד לך בבית חולים שאני אוהבת אותך אבל ראיתי את משי והבנתי כבר לבד " והייתה שתיקה ארוכה והיא השתחררה מהחיבוק אפילו לא הסתכלה עליי והלכה לחדר שלה ישבתי בסלון והורדתי את החולצה שתתייבש היא הייתה ממש רטובה היא הייתה במשך חצי יום בחדר שלה וכבר הגיע הערב והיא יצאה מהחדר שלה , היא הייתה כל כך יפה היא לבשה ג'ינס קרעים וחולצת סטרפליז לבנה ועשתה מחליק ובייבילס היא הייתה כל כך פצצה
" מה לאן ? " שאלתי והיא הייתה מאופרת וכל העיינים הדומעות נעלמו
" אני הולכת לידיד " היא אמרה והסתכלה במראה
" אני אלווה אותך " אמרתי לה
" אתה לא חייב בטח מחפשים אותך , כבר שמונה בערב " היא אמרה ודפקו בדלתות דפיקות חזקות וזה הייה מפחיד היא פתחה והיא החזיקה הסכין
" רועי ? " היא אמרה ושמה את הסכין על השיש , ועשתה פרצוף עקום
" את לא יודעת מה קרה לי .. .מזלי שהם לא מכירים את סהר " הוא אמר מתנשף
" מה קרה ? " היא שאלה והוא הסתכל עליי
" הבנתי .. " אמרתי הוא לא הולך לדבר כשאני פה הלכתי לחדר שלה , ונכנסתי לפייסבוק , והפייסבוק שלה הייה פתוח וראיתי תשיחה עם ירין , למה יש לי הרגשה שמתחיל ביניהם משהו ?