סיפורי ערסים מאי ודניאל עונה 2 פרקים 7+8

עונה 2 פרק 7+8
ישבנו בספה,וראינו טלויזיה,אחרי כמה שניות הוא הביא מהמטבח צלחות,שתייה,אוכל,הוא סידר את זה ממש מושלם
מאי:"הכנת את זה בישבלי?"
דניאל:"כמעט..הזמנתי את זה בשבילך"
מאי:"חחח מפגר"
אחרי שסיימנו לאכול,פינינו,ושכבתי עליו,הוא קם שניה לאזור המגירות,והראש שלי נפל על הספה
מאי:"נו מה אתה סתום?"
דניאל:"חכי רגע חיים שלי"
הוא לקח משהו מהמגירה,והחביא מאחורי הגב שלו
מאי:"מה זה?"
דניאל:"סתובבי"
הסתובבתי עם הגב אליו,והוא ענד לי שרשרת זהב מושלמת,חייכתי,וחיבקתי אותו
מאי:"ואיי מושלם שלי,זה נדיר,תודה"
הוא חייך,ונישק אותי,העברנו ערב מושלם.
חזרתי הביתה,שמתי פיג'מה,והלכתי לישון.
קמתי בבוקר,התקלחתי,והתארגנתי לבית ספר,לבשתי חולצת בית ספר לבנה,ג'ינס שחור קרעים,ונעלי סינקרס אפורות,עשיתי בצד של השיער צמה,וירדתי לסלון,ראיתי את אביחי בסלון,מדבר בטלפון שמח,חשבתי שהוא מדבר עם מור,אבל לא הייתי בטוחה,הוא סיים,והלכנו לאוטו שלו,בדרך שנסענו,ביקשתי את האיפון שלו,כדי לעשות לי לייק באינסטוש,אבל נכנסתי לשיחות שלו,וראיתי שיחה אחרונה,'רוני',אוף איך אני יגיד את זה למור,הגענו לבית ספר,והלכתי ישר למור

נ.מ דניאל
-צלצול-
נכנסתי לכיתה,וישבתי ליד יולי
יולי:"למה אתה לא עובד?"
דניאל:"חח במה?"
יולי:"במחברת,היא נתנה עבודה"
דניאל:"למי יש כוח?"
המורה שמעה שאנחנו מדברים,וצעקה "יולי ודניאל,מיד לחדר המנהל"
יצאנו,וכל הדרך יולי חפרה
יולי:"אני לא מאמינה שאני הולכת למנהל,ירשמו לי הפרעה,ירד לי הממוצע,אני לא יתקבל לאוניברסיטה,אני לא ילמד רפואה שאני יהיה גדולה,זהו,הכל נהרס,באשמתך"
סתמתי לה את הפה עם היד,ואמרתי לה "סתמי חפרת,ודי להיות היסטרית,את מזכירה לי מישהי"
יולי."מי?"
דניאל:"לא משנה,ותרגעי,כולה מנהל"
נכנסו למשרד שלו,וראינואת מאי,הלכתי אליה,ושאלתי אותה "מה את עושה פה?"
"מה אתה עושה פה?ועוד איתה?"
היא החזירה בשאלה
דניאל:"שאלתי ראשון"
מאי:"אז גם תענה ראשון"
דניאל:"שוב את מתחילה עם ההיסטריות שלך?"
המנהל:"סליחה,זה לא מקום לדיונים שלכם,שבו שלושתכם בבקשה"
ישבנו בכיסאות שלו,והמנהל אמר "מאי,את מחר מגיעה לשיחה,חזרי בבקשה לכיתתך"
מאי:"אני לא באה לשום שיחה,אתם בית ספר דפוק,אני אמרתי מה אני חושבת על המורה לאזרחות,ועל זה מענישים אותי?! אנחנו לומדים באזרחות על ריבוי דעות נכון?אז זו הדעה שלי,ביי" היא אמרה,והלכה בעצבים,יצאתי אחריה,והמנהל אמר "דניאל שב"
לא הקשבתי לו ,הלכתי אחריה,ועצרתי אותה
דניאל:"מה קרה?"
מאי:"אמרתי למורה לאזרחות שלדעתי יש לנו בית ספר של צבועים,כולל הוא"
דניאל:"נו חיים שלי אז מה את מצפה,שיתנו לך פרס?"
מאי:"לא,אבל למה ישר הוא שולח אותי למנהל,מה הוא לא יודע לדבר?"
צחקתי,חיבקתי אותה,וישבנו בספסל
מאי:"עכשיו תסביר לי מה קרה עם יולי?"
דניאל:"כלום,דיברנו בשיעור,והמורה כעסה עלינו"
מאי:"על מה דיברתם?לא שאני חושדת או מקנאה,סתם באלי לדעת"
דניאל:"עוד פעם אני יגיד לך,אני אוהב אותך,לא אותה"
מאי:"אני יודעת"
דניאל:"אז יופי,חלאס"
התנשקנו,ובנתיים היא שכבה עליי,כל הזמן הייתי באיפון,והיא הציקה לי
מאי:"אולי תתיחס אלי,ושחרר את האיפון"
דניאל:"דקה"
מאי:"ואיי ימציק,חלאס"
שמתי את האייפון בצד,ואמרתי לה "נו מה את רוצה?"
מאי:"נשיקה"
חייכתי,ונישקתי אותה,ראינו שיולי יוצאת מהמשרד,והלכתי אליה
דניאל:"נו מה הוא אמר?"
יולי:"הוא ויתר לי על העונש,אבל הוא אמר לי להודיע לך שמחר אתה לא מגיע לבית ספר"
דניאל:"כוסאמא שלו"
מאי באה אלינו,ושאלה "מה קרה?"
יולי:"ישעו את דניאל מחר"