סיפורי ערסים מאי ודניאל עונה 2 פרק 1

עונה 2 פרק 1
*להיזכר*
מאי ואביחי הם אחים,מאי ומור החברות הכי טובות,דניאל ואביחי החברים הכי טובים,דניאל ומאי ביחד,אביחי ומור ביחד,אביחי ודניאל עולים לכיתה י'ב , מור ומאי עולות ל-י'א,נטלי שונאת את מור ומאי.

*הוספת דמויות*
יולי-בת 17,עולה לי'ב,שיער בלונדיני קרה,שזופה,רזה,גובה ממוצע,ילדה טובה וביישנית,החברה הכי טובה של רוני

רוני-בת 17,עולה לי'ב,שיער שחור מגיע עד חצי הגב,רזה וגמדה,רעשנית,החברה הכי טובה של יולי.

פרק 1
נ.מ מאי
עברו חודשיים נדירים בחופש,בחיים לא נהנתי ככה,רק חבל שמחר חוזרים לבית ספר.
קמתי בשעה 9 בבוקר,יום אחרון לחופש,ירדתי לסלון,וראיתי בספה את אביחי ומור ישנים,ואי חולה עליהם,הלכתי לכיונם,והערתי אותם,הם לא רצו לקום,אז פשוט שמתי מוזיקה על גבוה,והתחלתי לרקוד,מור צעקה לי "מאיי תנמיכי את זה יסתומה"
"לא!!קומו עכשיו" עניתי בצרחה,הם שמו על עצמם כרית,והמשיכו לישון,ואי מעצבנים,זרקתי עליהם כרית,ואמרתי "שונאת אותכם מפגרים"
עליתי לשירותים,שטפתי פנים,התקלחתי,והתארגנתי,לבשתי ג'ינס קצר,חולצה לבנה של אביחי(של נייק),כפכפים,אספתי את השיער לקוקו,וירדתי לסלון שוב,השמנים האלו עדין ישנו,אז הלכתי לספה,וישבתי אליהם,אביחי צעק לי "מאי ישמנה,קומיי"
מאי:"אני יקום,אם אתם תקומו" אמרתי תוך כדי שאני צוחקת
מור:"ואיי שחבר שלך יקח אותך מפה"
מאי:"הוא לא חבר שלי,הוא סתם מפגר"
אביחי:"ישש נפרדתם?"
מור:"סתום אביחי,מה קרה מאי?"
מאי:"מה קרה?קרה שהוא אידיוט,אתמול היינו אמורים לחגוג חודשים ביחד,והוא שכח"
מור:"מהה,אני לא מאמינה" מור אמרה בפליאה
אביחי:"תשבעי על זה נפרדתם?"
מאי:"לא נפרדנו,אבל אני כועסת עליו,ואני לא יסלח לו"
מור:"טוב אביחי,אני אומרת 5 דקות"
אביחי:"אני אומר 3 דקות"
מאי:"סליחה,על מה אתם מדברים?"
מור:"על הזמן שיקח לך לסלוח לו"
מאי:"ואי איזה חברה טובה,ואח טוב יש לי,עושים עלי התערבויות"אמרתי בציניות
מור:"חח טוב שתקי,וקומי מאיתנו כבר"
פתאום נזכרתי שאני עדין יושבת עליהם,קמתי,והם הלכו לשטוף פנים,ולהתארגן,הם ירדו למטה,וראו טלויזיה מחובקים,אני הלכתי למטבח,והתחלתי להכין לנו ארוחת בוקר.
היה צלצול בדלת,ואף אחד לא קם,צרחתי לאביחי ומור מהמטבח "נו קומו לפתוח את הדלת,אני עסוקה" הם היו עסוקים בלהתנשק,ולא שמו עלי,הלכתי לכיון הדלת,ותוך כדי שאני עוברת דרכם,אני אומרת "תודה על העזרה"
"אין על מה" אביחי החזיר,חייכתי לו חיוך ציני,ופתחתי את הדלת,זה היה דניאל,הסתכלתי עליו בעצבים,צרחתי לאביחי "החבר הטיפש שלך פה" והלכתי למטבח,דניאל זרק את המפתחות של האוטו שלו לספה,על הראש של מןר,ותוך כדי הוא הולך אחרי,אני חתכתי סלט,ודניאל הסתכל עלי,ושאל "נו מה,את עדין כועסת כל אתמול?"
מאי:"כועסת?אני נראת לך כמו אחת כועסת?!" אמרתי תוך כדי שאני חותכת את העגבניה בעצבים
דניאל:"כן,נו חיים שלי,סליחה,מה אני יעשה?!יש לי בעיה עם תאריכים"
מאי:"אז שתפסיק להיות"
הוא התקרב אליי,משך אותי מהיד,תפס לי באגן,ואמר "יאלה,את סולחת לי?"
הסתכלתי עליו,חייכתי,ואמרתי "כן,אבל בפעם הבאה אני ירצח אותך"
הוא חייך,והתנשקנו
"ניצחתי" מור צעקה
דניאל:"במה?"
מאי:"אל תתיחס,שני מפגרים אלו"
המשכתי להכין ארוחת בוקר,ותוך כדי הוא מחבק אותי,סיימתי להכין,ושמתי על השולחן,אביחי ודניאל ישבו בכיסאות,ואני ומור עליהם,לקחתי את הטוסט,והאכלתי את התינוקי שלי,סיימנו לאכול,פיניתי את הצלחות,והלכנו לראות טלויזיה
מור:"מאי,מה את לובשת מחר?"
מאי:"לא יודעת,בואי נלך לקנות בגדים"
מור:"יאלה"
מאי:"יאלה דניאל,קח אותנו"
דניאל:"מה את אומרת"
מאי:"מה שאתה שומע,יאלה קוף"
אביחי:"