סיפורי ערסים מאי ודניאל פרק 4

פרק 4:
באתי לדפוק לה נשיקה והיא דפקה לי בעיטה לביצים
דניאל:"סעמקק יגמדה טמבלית מה את עושה …אין לי זין להיסטריות שלך ימפגרת אחת "
מאי:"היסטרית אחותך"
תפסתי לה את היד חזק
דניאל:"אל דברי על אחותי בכלל ימכוערת"
מאי:"אתה מכאיב לי שחרר ממני ידפוק אולי תעוף לי כבר מהחדר"
יצאתי מהחדר שלה, וחכיתי עם אביחי למטה, שהיא תרד כדי שנצא לבית ספר, עד שהיא זזה חמישים שנה. "נו יאלה בואי כבר" אביחי צעק לה.

נקודת מבט מאי
נו גם כן הדניאל המטומטם הזה, לא יודע למה הוא נכנס .
~מתקשרת למור אחותי~
מאי:"חיים שלייי שאניי מאוהבתת אני, אח שלי, וחבר שלו באים לקחת אותך צאי לבחוץ"
מור:"טוב אפרוח שליי ♥♥"
ירדתי במדרגות עם הרגשה ממש טובה, הערס טמבל הולך להצטער נשבעת!!
אביחי:"עד שאת זזה"
דניאל:"כו מה עשית שם זיינת מישהו?"
מאי:"למה שלא תמות ותמצא מישהי שתשים אלייך, אחת מהזונות שלך "
דניאל:"היית רוצה להיות אחת מהן"
מאי:"אה בטח …אני רצה" אמרתי בציניות,וכמובן שדיברנו בלי שאביחי ישמע אותנו. הגענו לבית של מור, נסענו לבית ספר, וישבתי איתה בהפסקה סיפרתי לה מה דניאל עשה לי,ומה אני הולכת לעשות לו.
מאי:"טוב תקשיבי בשיעור ספורט את אומרת שהמורה לאזרחות לקחה אותי לשיחה ואת באה לשירותים בשכבה"
מור:"לא לא די מה עכשיו את עושה"
מאי:"משהו שיגרום למפגר הזה להבין שלא מתעסקים עם מאי דהן"
מור:"לא את שרוטהה ברמות"
מאי:"אולי שרוטה אבל בחיים לא מושפלת הבנת סיסס"
מור:"שאלוהים יעזור לך"
~צלצול (לשיעור ספורט)~
מאי:"יאלהה לכי למורה אל תשכחי מה את צריכה להגיד"
מור:"חולת נפש"