סיפורי ערסים :) פרק 57

פרק 57 :)

הגענו לפארק , אחרי ששעה מאי וליטל מנסות לשכנע אותי לבוא.
– " למה אני צריכה את זה ? " שאלתי שאלירן הגיע.
" שתקי את מתה עליו " מאי אמרה.
– " מתה ממנו " תיקנתי אותה.
חיפשתי את עידן בעיניים , הרבה זמן לא דיברתי איתו .. התגעגעתי.
– " התגעג, " אמרתי ועצרתי את עצמי.
– " מזה ? " שאלתי אותו.
" אני רוצה לנסות , אסור ? " הוא שאל.
– " אסור " אמרתי ולקחתי לו תסיגריה מהיד.
הוא דפק לנתי מבט של 'אין מה לעשות' ונתי לקח בחזרה תסיגריה.
חיכיתי שנתי יקום , אחרי איזה חמש דקות הוא הבין את המסר וקם.
– " איכזבת " אמרתי.
" אני , למה ? " עידן שאל.
– " גם אתה נהיית לי מושפע ? "
" מה הקשר מושפע סתם רציתי לנסות , חד פעמי " הוא אמר.
– " זה לא חד פעמי כי שמנסים זה ממש לא חד פעמי , זה ממכר החרא הזה "
" טוב טוב סליחה " הוא אמר.
אם עידן יתחיל לעשן ולשתות אני ממש יתאכזב ממנו ,
כי עידן הכי לא כזה וזה הכי לא בשבילו!!
– " אני לא מאמינההההה "
" מה קרה ? " הוא שאל.
– " אני עם 10 אחוז "
" חח ידפוקה נילחצתי "
חזרנו לשבת עם כולם , הייתי בפאלפון ובום התכבה. איזה עצוב..

– נקודת המבט של אלירן –
" אז מה אתה אומר ? " ירדן שאלה.
היא דיברה ודיברה ודיברה וזה רק מה ששמעתי אותה אומרת.
– " צודקת " אמרתי. לא שמעתי בכלל מה שהיא אמרה.
" מה הקשר צודקת , אתה מקשיב לי בכלל ? " היא שאלה.
– " בטח " אמרתי. זה כאילו שאני נימצא ולא נימצא.
אני לא מפסיק לחשוב על כל הריב המזדיין הזה עם תהל ,
רבנו ואני עדיין לא יודע למה , מבינים כמה היא דפוקה ?
" הבנת ? " ירדן חזרה שוב על כל מה שהיא אמרה.
– " באמא שלך ירדן תני לי כמה דקות לבד " אמרתי והיא הלכה.
אני מנסה לשחזר את כל מה שקרה עד המסיבה ,
עד הרגע שהיא התהפכה 180 מעלות וואלה אני לא מוצא שום טעות שלי.
כוסאמק היא יכולה לזרוק שלושה חודשים על שטויות ?
– " אנחנו צריכים לדבר " שלחתי לה הודעה.
הסתכלתי עלייה מזווית העין.. תפסה לעצמה גובה זאתי , מרשה לעצמה לסנן אותי.
ואיייייייייי אם היא רק הייתה בן , את כל העצבים הייתי מפרק עלייה.
– " כואב לך לענות ? " שאלתי אותה , הייתי עצבני רצח.
" מה ? " היא שאלה , שונא את המבט התמים הזה שלה.
– " להודעה ששלחתי " אמרתי.
" ניכבה לי הפאלפון יטמבל " היא אמרה.
משכתי אותה מהיד והתחלתי ללכת איתה ,
" מה אתה דפוק ? תעזוב אותייי " היא צעקה.
– " שששש "
" אתה מכאיב לי " היא המשיכה לצעוק.
שיחררתי קצת את האחיזה שלי , לקחתי אותה לספסל מבודד מכולם.
– " מוכנה פעם אחת ולתמיד להגיד לי מה כואב לך ? " שאלתי אותה.
" כואב לי שהתאהבתי באחד כמוך " היא צעקה.
– " זה בשבילך כאב ? את אמורה לחייך כי אחד כמוני מחזיר לך אהבה " צעקתי בחזרה.
" אני לא צריכה את הטובות שלך ,
אני לא צריכה את השקרים שלך ,
אני לא צריכה אותך " היא המשיכה לצעוק.
– " אינעל מי שהביא אותך על איזה שקרים את כל פעם מזייינת לי תמוח מחדש ? "
" יבוגד מסריחחחח , התנשקת במסיבה עם שובל ואז דיברת איתי כאילו כלום לא קרה ? "
– " מההה ? " שאלתי , נודר שהיא הפתיעה אותי עם היציאה הזאת שלה.
" תזהר להיתמם " היא צעקה.
– " מי אמר לך תחארטה הזאת ? " מילה שחארטה.
" מה זה משנה , אני סמכתי עליייך!!!! " היא צעקה.
– " אני אומר לך שלא התנשקתי , תאמיני למה שאת רוצה " אמרתי והלכתי.
איזה עצביםםםםם בנדר!!!
" תספיק כבר ללכת באמצע שיחותתתתת , נימאסת עלייייי " היא צעקה לי.
– " את מאמינה לי ? " הסתובבתי אלייה ושאלתי אותה.
" איך אני יכולה להאמין לך ?? " היא שאלה.
היא לא מאמינה לבן אדם שהשתנה בשבילה ולא נגע בשום בת שלושה חודשיים ?
– " אם אני אומר לך שלא היה כלום את אמורה לסמוך עלי ולהאמין לי " צעקתי.
" לסמוך ? " היא צחקה ,
" אתה הבן אדם האחרון שאני יכולה לסמוך עליו " היא צעקה.
אז היא מאמינה לשקרים שהאכילו אותה ולא מאמינה לי ? היא איכזבה אותי נישבע.
– " לכי תזדייני " אמרתי וחתכתי הביתה, כוסעמק איך זה יכול להיות הגיוני שהמצב רוח שלי תלוי בחולת נפש כמוהה ??? הגעתי הביתה , הדבר היחיד שחשבתי עליו באותו רגע זה רק לישון!
תהל ביטון את מחוקה אצליייי!!! זאת הייתה המחשבה האחרונה שלי לפני שנירדמתי..