סיפורי ערסים שחר ואיתי פרק 17 ♥
פרק 17 ~
"תגידי מי אני ומה אני בלעדייך.." שרתי לה ושיחקתי לה בשיער (שעה: 13:00) "טוב יפה שלי הלכתי לשק איגרוף" אמרתי והיא עשתה פרצוף עצוב "בואי איתי נוו" אמרתי וצחקתי ואז קיבלתי הודעה 'כל כך מהר אתה שוכח אותי?' 'סתום סתום אני לא יודע מי אתה בכלל יבן של זונה אל תתקרב לא אליי לא אל אמא לא אל נועה ולא אל לירז מבין?!?' שלחתי התעצבנתי רצח ממנו בן של זונה זה אבא שלי הוא בגד באמא שלי לפני שנתיים לא רוצה לדבר איתו הוא כל שנייה שולח לי הודעות נמאס כבר!!!!!!!!!! 'דבר אליי יפה אני בכל זאת אבא שלך' הוא שלח 'הייתה. הייתה אבא שלי. הייתה. בעבר. אני לא מכיר אותך תעזוב אותי פסארה עלין חמאר' שלחתי וסגרתי את המסך "נווו בואי כבר!!" אמרתי ולקחתי לה את השמיכה "איתייי חמאר עלין" היא אמרה וקמה הלכנו לגינה שלי והחלפתי בגדים "בוקר טוב" לירז אמרה רק קמה "איזה בוקר כבר.. כמעט 14:00" אמרתי וצחקתי שחר צחקה אחרי "בשבילי בוקר" היא אמרה וצחקה "צוציקית לכי לאמא שתכין לך אוכל" אמרתי ופרעתי לה את השיער
נ.מ של שחר
חזרנוו התגעגעתי אליו אני אוהבת אותו "קטנה שלייי מה באלך לעשות?" הוא שאל והתיישב לידי על הנדנדה הגדולה "לא יודעת" אמרתי ושמתי את הראש על הכתף שלו הוא שיחק לי בשיער "אהה אתה יודע יש היום איזה מסיבה.." הוספתי וחייכתי "אין שום סיכוי" הוא אמר ישר "נוו מההה?" שאלתי "בזעת את לא הולכת" הוא אמר "בבקשה בבקשה בבקשה" אמרתי מתחננת "את צמודה אליי ואת לא לובשת קצר או חשוף" הוא אמר עצבני "יששש" צרחתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה "רק בשביל זה היה שווה לתת לך ללכת" הוא אמר וצחקתי התייבתי עליו והמשכנו להתנשק "שני..יה" אמרתי תוך כדי נשיקה היה לי טלפון 'פאפססס'
אני: הלו
פאפססס: מה קורה?
אני: בסדר מה איתך התגעגעתי
פאפססס: בסדר גמור התגעגעתי גם
אני: מה רצית?
פאפססס: רציתי להגיד ששמתי לך ולאריאל 100 אלף שקל בבנק אני יעביר לכם את כל מה שצריך אחר כך אני חייב לנתק ביי
אני: אוו מיי גאאאד טוב ביי
"אעאעאעעאאעעאע" צרחתי "מה קרה???" איתי שאל לחוץ "אבא שלי נתן לי 100 אלף שקל אתה יודע מה זה אומר?" צעקתי "אוי לא" הוא מלמל "שופייינג" צעקתי "אלוהים רחמנות נו באמת תרחם" הוא אמר צחקתי ונישקתי אותו והלכתי הביתה להתארגן ל….. שופייינג
תגובות (5)
היי טוב אני חייבת להגיד משהו.
1. אין לך סימני פיסוק. וזה קשה.
"קטנה שלי, מה בא לך לעשות?" שאל מתן מתיישב קרוב עלי.
"לא יודעת" אמרתי מניחה את ראשי על כתפו בזמן שהוא משחק בשיערי.
"אתה יודע יש היום מסיבה?" שאלתי.
(גם לי יש ככה מחובר אבל אני חייבת לשנות)
אני מבינה שב'סיפורי ערסים' לא מדברים בשפה גבוה, אבל זה יותר נוח לקרוא ככה.
2. לא לרשום "אעאע" .
פשוט תכתבי:
לרגע צרוח פלט מפי
"מה קרה?" שאל איתי לאחר שצרחתי.
3. תעשי את הסיפור אמיתי, כי 100 אלף ש"ח לא יכול להגיע פתאום.
4. לא לרשום הרבה סימני שאלה/קריאה.
"מה קרה?" שאל שחר אחרי שצרחתי.
"נמאס כבר!"
וגם לפעמים יוצא לך עם אותיות.
"יש!" צעקתי
"קטנה שלי"
"פאפס", "אבא"
5. לא לעשות שיחה ככה:
אני: הלו?!
פאפס: מה קורה?
תעשי אותו ככה:
"הלו"
"מה קורה?" שאל אבי
"בסדר, מה איתך כיף שם?" שאלתי מצחקק
"מאוד אבל אני נורא מתגעגע" אמר אבי, שמעו בקולו שדבריו אמיתיות
"גם אני אבא, אתה חסר לך" מלמלתי מיד פני נהפכו לעצובות.
חוץ מזה זה יפה, רק תעשי אותו מציאותי וזה מהמם♥
תמשייכי♡
אני לא יודעת עם זה נכון מה שרשמתי אבל זה מה שאני חושבת.
דבר ראשון הם משפחה ממש עשירה ככה שה100 אלף שקל זה כן מציאותי
ודבר שני תודה שהבעת את דעתך
אוקי אבל 100 אלף ש"ח זה נשמע מוגזם, היית יכולה לעשות שהוא משאיר כרטיס אשראי ככה אי אפשר לדעת כמה כסף הוא השאיר
ואוווווווווווווווווו מסכן אני יודעת איך אנחנו בשופינג אנחנו משוגעות מוות!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייייי