סיפורי פנימייה עונה 2 פרק 6

LOL 11/08/2013 13 תגובות

מקווה שאהבתם, לילה טוב :)

אני עוד הייתי בהלם, מה הוא עושה פה?
"סטייק, פרגית או כבד?" שאלתי אותו והתעלמתי מההתלהבות שלו.
"מה יש לך נוי זה אני אוהד" אמר בקול הערסי שלו
"לעע.. לא שמתי לב.. נו מה אתה רוצה ? סטייק, פרגית או כבד?!" שאלתי
"סטייק" אמר והמשיך להתעסק בפלאפון שלו, כאב לי כאב לי מאוד אני עדיין אוהבת אותו אבל רוצה להמשיך הלאה ולשכוח אותו. המשכתי לעבור בשולחן וראיתי את המשפחה שלו והם אמרו לי שלום. הלכתי למטבח וביקשתי מהטבח את המנות, רותם באה ונעמדה לידי
"זה לא אוהד שמה?" שאלה
"כן זה אוהד" נאנחתי
"וואי איזה סיפור" אמרה
"רק לי זה יכול לקרות" אמרתי
"טוב אני ילך להגיד לו שלום.. לא נעים וזה" אמרה
"כן תלכי" אמרתי והייתי שקועה במחשבות של עצמי.
"בבקשה" חייך ונתן לי את המנות, התקדמתי לשולחן והתחלתי להניח את המנות.
"בתאבון" אמרתי והנחתי את הצלחת של אוהד.
"נוי בואי רגע" צעק נאור ואוהד הסתובב לראות מי זה, קנאי.
"מה?" שאלתי
"סתם רציתי להגיד לך שוב שלום וכמה את יפה" חייך וחיבק אותי
"אוהבת אותך" אמרתי וחיבקתי אותו.
חזרתי לעמוד ליד השולחן שאני משרתת, ופתאום ניגשה אלי איזה ילדה בגיל שלי.
"סליחה חמודה, את יכולה להגיד לבחור שמה שאני מחכה לו בחוץ ושיבוא?" אמרה והצביע על אוהד
"יש לך רגליים, ידיים, את לא נכה תלכי את" אמרתי בכעס
"תלכי או שאני קוראת למנהל ואומרת שאת לא מלצרית טובה ושפכת עלי קולה" אמרה
אה את יעני מאיימת?" צחקתי עליה "אני יכולה לשפוך עליך קולה גם בלי שתאיימי" אמרתי
"אויש פשוט תלכי כבר" אמרה ודחפה אותי יואו אני יהרוג אותה!!!
הלכתי לאוהד " ההיא שמה מחכה לך בחוץ תלך" אמרתי ביובש
"זוזי רגע.. נבדוק איך היא נראת.. פשש כוסית, שווה" אמר וקם
"אבל את יותר" אמר והתקרב אלי אבל זזתי מימנו.
הוא יצא החוצה והיה ריקודים ככה שיכולתי ללכת ולבדוק מה היא אומרת לו, הם עמדו ליד החופה שמה ואני עמדתי בצד הסתתרתי.
"אז מה.. איך קוראים לך?" שאלה
"אוהד לך?" שאל
"מאי" אמרה לו
"מאיפה את.. מאי?"
"אילת"
"קרוב לבסיס שלי, נבוא לבקר אותך" אמר אוהד והלך
"איך אתה לא יודע מה המספר שלי" אמרה
"וגם לא צריך.. תביני לבד" אמר לה והתקדם לכיוון שלי שיט שיט.
הסתכלתי לצד וראיתי שהוא לא שם, יצאתי מאחורי המקום הזה ואז מישהו תפס לי ביד, תנחשו… אוהד. "הצצת לנו" חייך חיוך מוזר
"אנ.. אני לא ממש לא" אמרתי בטוחה בעצמי
"כן.. שמענו עליך" אמר והתחלנו להתקדם להכנס לבפנים
"תחזור לשולחן שלא יחשבו שאנחנו ביחד" אמרתי
"למה אנחנו ביחד?" שאל
"לא ממש לא." אמרתי ושילבתי ידיים
"חבל" אמר
"נו אוהד!! חכה רגע אתה לא חושב שאנחנו צריכים לדבר?" שאלתי
"אבל את באמצע עבודה" אמר
"יש עכשיו ריקודים, עם אתה לא רוצה אני יכולה להבין!" אמרתי ועברתי אותו. נכנסתי למחסן של המשקאות וישבתי שמה עם כל מי שהיה שמה.
"קחי" אמר אחד מהם והביא לי לשתות בקבוק קולה.
"תודה" חייכתי
"את חדשה נכון?"
"כן" עניתי
"איך קוראים לך?"
"נוי" חייכתי "לך?"
"עמית" חייך "את נראלי המלצרית הכי יפה שיש פה" חייך
"או אני בסוף יסמיק" צחקתי
"מותר" חייך
"הנה הנה באה המלשינה הראשית קומו קומו" צחק איזה אחד שיש איתנו
"מי זאת?" שאלתי והתעסקתי במשקאות כאילו אני מביאה אותם לאנשים
"ליבר, הבת של המנהל, היא בודקת שהכל הולך טוב" אמר עמית
"היי" חייכתי אליה ויצאתי עם מגש של משקאות לעבר השולחן.
"בקשה" אמרתי ושמתי לכל אחד את מה שהוא ביקש. "תהנו" הוספתי.
"את היית חברה של אוהד?" שאל אותי מישהו שמה
"כן,למה?" שאלתי
"למה נפרדתם?"
"לא התאים" עניתי.
"שתדעי שהוא עדיין אוהב אותך" אמר
"יופי" חייכתי והלכתי משמה, עמדתי ליד כל המלצריות והתחלנו לרקוד קצת ולצחוק.

********
חזרנו הביתה אני ורותם וראינו שאורין הביאה חברים לבית שלוש בנות כולל איתה ועוד שלוש בנים, מתבגרת מהר הילדה חשבתי לעצמי.
"היי" חייכנו אליהם בנים נראים טוב לגיל שלהם.
"איך היה ?" שאלה אותנו אורין
"נהננו" אמרה רותם עלינו למעלה כל אחת לחדר שלה ואז ישבנו ביחד ועוד המשכנו לדבר ולצחוק.
בשעה ארבע בבוקר הלכנו לישון, עשר שעות שינה יתאימו לי עכשיו .
"לקום!" העיר אותי אבא
"מה קרה?" שאלתי ושמתי עלי כרית על הראש
"אני צריך שאת ורותם תלכו לעשות קניות" אמר אבא
"נו ששיראל תלך!!" צעקתי
"היא בעבודה" אמר
"וואי טוב!" אמרתי וקמתי לשטוף פנים. ראיתי שרותם כבר ערה ושרה שירים ובמחשב.
"בוקר טוב" אמרתי לה
"בוובובובובובובוקר מדהים" צחקה
שמתי מכנס קצר אפור וגופיה של ארצות הברית, אספתי את השיער לקוקו גבוה, שמתי אודם ורימל.
ירדתי למטה "אבא תביא את המפתח של האוטו" אמרתי
"תפסי" אמר וזרק לי
"נוי בכבישים? לא טוב.. ממש לא טוב" צחקה אורין
"תאכלי בשקט" צחקתי
"יאאלה רותם" צעקתי ושתיתי את הקפה
"יאאלה בואי" אמרה ויצאנו מהבית.
הגענו לסופר, אני ורותם חולות על הדברים האלה.
התחלנו להסתובב ולדחוף כל מיני דברים לעגלה "תזהרי רותם" צחקתי לפני שהיא נתקעה באנשים.
הגענו לקופה ושילמנו לקופאית, חזרנו הביתה בשלום.