סיפורי פנימייה- פרק 1(:

"נוי… צריכים לזוז" אמר אחד מהשוטרים
"אני באה…." צרחתי מהקומה למעלה.
ירדתי למטה והסתכלתי בפעם האחרונה על הבית, אני עוזבת לפנימייה בגלל התאונה של אבי.
"מוכנה?" אמר אחד מהשוטרים
"כן" אמרתי ויצאנו מהבית לתוך הניידת.
הסתכלתי על כל הדרך ושקעתי בזיכרונות, על איך שהודיעו לי שהוא עבר תאונה וישבתי ליד מיטתו בבכי רב, ושעכשיו אני בדרך לפנימייה שתהיה מאוד רחוקה מבית החולים.
איך אני אסתדר שם? אין לי אף חברה מה אני יעשה? פתאום בנין ענקי נעמד מול העיניים שלי והוציא אותי מהמחשבות שלי.
"הגענו" אמר השוטר והסתובב אלי "את תסתדרי פה?" אמר
"קטן עלי" חייכתי אליו חיוך שבור
"בואי נכנס" חייך והוציא את המזוודות שלי, נכנסנו לבפנים וראיתי ילדים בכל עבר, ידעתי שאני לא יתחבר לאף אחד מהם. נכנסנו לחדר המנהלת והיא הייתה ממש חמודה.
"שלום לך חמודה חיכינו לך" חייכה ואני חייכתי אליה
"טוב אני רואה שתסתדרו… לא להיות חצופה נוי" אמר השוטר ויצא
"אז כבר גילינו שאת חצופה…. בואי תשבי" אמרה המנהלת ואני ישבתי על הכיסא
"אני לא חצופה!" הרמתי את קולי
"ששש… אין צורך להרים את הקול נוי" חייכה
"אפשר את המפתח לחדר אני נורא עייפה" אמרתי
"בוודאי, את תהיי בחדר 36 עם עוד 3 בנות" אמרה
"אוקי.." חייכתי ויצאתי מהחדר.עברתי במסדרון וכמו שהבנתי זה בית ספר טוב של חכמים אבל ראיתי שזה לא, היו ערסים, פרחות, חנונים, מוזרים והבינוניים.
"סליחה….סליחה!!!" צעקתי על אחד מהילדים שם כדי שהוא יקשיב
"סלחתי…" הוא אמר והסתובב, הוא היה כזה חתיך.
"איפה זה מגורי הבנות?" שאלתי
"שם" אמר והצביע עם שתי הידיים שלו למקומות שונים
"לא מצחיק.ביי" אמרתי והלכתי משם
"סתם,סתם לא…" צחק " אני יקח אותך" חייך
"טוב" אמרתי והתחלתי ללכת איתו ואז הוא התחיל לחקור אותי.
"אז מה? איך קוראים לך?" אמר
"נוי…" אמרתי "לך?" חייכתי
"אוהד" חייך "מה.. בת כמה את?" שאל
"עוד מעט 16, אתה?" שאלתי
"גם, עוד חודש יום הולדת" חייך
"יא גם לי" חייכתי ואז הגענו למגורים האלה "איזה מספר חדר את?" חייך
"36" אמרתי והוא הוביל אותי לשם. באתי לפתוח את הדלת ואוהד תפס בידי, הפוני שלי עף על הפנים שלי ואוהד התקרב אלי. "טוב.. נו מה?" שאלתי והייתי אדומה
"את נורא יפה את יודעת?" אמר
"אתה נורא ישיר אתה יודע?" אמרתי
"את נורא עוקצנית את יודעת?" אמר
"מה אתה רוצה?" אמרתי והזזתי אותו מימני
"כלום, אולי איזה דייט קטן" אמר
"אנחנו בקושי מכירים" אמרתי
"בגלל זה אני רוצה שנכיר" אמר
"אני… אני לא יודעת" אמרתי
"תחשבי על זה עד הארוחת ערב… שזה עוד שעה וחצי" חייך נתן לי נשיקה על הלחי והלך .
פתחתי את הדלת וראיתי 3 בנות יושבות ורואות טלווזיה, איך שנכנסתי הם קפצו עלי בחיבוקים…