סיפורי פנימייה- פרק 11(:

"לא ישי לא לא נו!!!" צעקתי שאני על הכתפיים של ישי שניה לפני שהוא זורק אותי לתוך המים.
"את התחלת את תשלמי על זה!!!" צחק וזרק אותי לתוך המים.
הייתי בתוך המים וישר עליתי למעלה "אמא!!! אני לא יודעת לשחות!!!" צעקתי שכולי מפרפרת בתוך המים.
"קחי תפסי את היד שלי!!" צעק ישי בצחוק, תפסתי את ידו ומשכתי אותו גם למים
"אף פעם אל תאמין למילה של נוי" צחקתי והטבעתי אותו גם, הוא תפס ברגל שלי ושנינו היינו מתחת למים כל כך קרובים, שניה לפני שהוא קירב את השפתיים שלו עליתי למעלה והתנשמתי בחוזקה.
"נו אולי תפסיקו להשפריץ מים, אני מנסה להשתזף פה" אמרה רותם והחזירה את משקפי השמש שלה על עינייה. הסתכלתי על ישי ועומר והתחלנו להשפריץ על רותם מים והיא כרגיל צרחה.
בסופו של דבר היא נכנסה למים, לא מרצונה אבל היא נכנסה בסוף.
מרחוק אני ורותם ראינו את עדי המאמן של חדר הכושר יושב עם הילדים של כתה י'א, ראיתי שהוא הסתכל עלי ואז הפנה מבטו לעבר חברים שלו המשכתי להסתכל עליו ואז הוא גם הסתכל עלי וחייך אלי חייכתי בחזרה.
"יאאלה רותם נעלה?" אמרתי
"כן… כבר נהייתי צ'יפס" צחקה ויצאתי מהמים לקחתי מגבת וכיסיתי את עצמי. לקחנו את הדברים שלנו ואמרנו להתראות לישי ועומר וחזרנו לחדר שלנו. "ראשונה במקלחת!!!" צעקתי ורצתי לפתוח את הדלת. נכנסתי למקלחת ונתקעתי בה איזה שעה ככה.
"נו צאי כבר פרינססה!!" צעקה רותם ודפקה לי על הדלת
"יוצאת" צחקתי והתלבשתי בזריזות.
פתחתי את הדלת של השירותים וראיתי את אוהד יושב שם "מה אתה עושה פה?" שאלתי
"נוי הוא רוצה לדבר איתך" אמרה רותם ונכנסה לשירותים
"בואי נדבר בחוץ" אמר ויצא מהחדר אני נתקעתי במקומי "את באה?" שאל אותי ויצאתי מהמחשבות שלי ויצאתי מהחדר. התיישבנו על הרצפה והייתה דממה לכמה שניות.
"שמעי נוי… לא באתי להתחנן שנחזור באתי רק להגיד לך שני דברים" אמר
"דבר…" חייכתי
"הדבר הראשון הוא שלירון נכנסה להריון, והייתי צריך להיות איתה קצת כי היא הייתה בודדה כזאת, לא בגדת בך ממש לא" אמר
"לירון הייתה בהריון?!" צעקתי
"כן… זה קרה בטעות… נראלי" אמר
"מה אתה אומר…" אמרתי "ומה הדבר השני?" אמרתי
"הדבר השני הוא שאני ממש אוהב אותך ובחיים לא יוותר עליך, אני לא יהרוס לך את הכל אני יחכה לרגע המתאים" אמר
"אוהד…" ניסיתי להשחיל מילים
"נוי, יש לנו פה להיות עוד 3 שנים אני מבטיח שהכל ישתנה אני מבטיח" אמר
"אני לא מבטיחה כלום" אמרתי ונישקתי אותו על הלחי ונכנסתי בחזרה לחדר. הוא כל הזמן בה ומשנה לי את כל הראש והרגשות, אני תקועה בין 3 בנים ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד ישי כל כך משגע אותי, הוא חמוד ונראה שהוא אוהב אותי ורוצה רק לטובתי.
מצד שני יש את עדי שהוא גדול מימני בשנה והוא חמוד ועוזר לי אבל אני לא מכירה אותו לעומק
מצד שלישי יש את אוהד, שמחרפן את הרגשות שלי וגורם להם להתהפך בכל פעם שאני רואה אותו.
נשכבתי על המיטה מחכה שרותם תצא מהמקלחת ונרד לחדר האוכל….
*******
"האוכל היום טעים… משקיעים בסוף שנה" אמרתי. אני ורותם ישבנו בשולחן של אוהד,שון,שליו,נדב,עומר וישי. לא רציתי שבגלל הפרידה שלי ושל אוהד אני יתרחק מהילדים המדהימים האלה.
"מה עושים מחר?" שאלה רותם
"מחר יש יום ספורט.." אמר שליו
"מגניב!!" צחקה רותם
"לא. לא מגניב בכלל" אמרתי בבאסה אני שונאת ספורט
"שמנו לב שאת שונאת ספורט" צחק שון
"טוב ששמים לב" צחקתי
"אז למה את מבלה הרבה בחדר הכושר?" שאל נדב
"כדי לחטב את הגוף שלי" ניסיתי להתחמק למרות שהתשובה האמיתית הייתה שאני רוצה לראות את עדי.
"הוא מספיק חטוב" אמר ישי
"תודה.. תודה על המחמאות" צחקתי. אוהד שתק כל הארוחת הערב והרגשתי שאיפה זה בגללי.
"אוהד בוא רגע לצד…" אמרתי
שנינו קמנו מהשולחן והלכנו רגע לצד "שמעי נוי ממש אין לי כוח לנאומים חברי הטעם האלה" אמר
"אבל אוהד שנינו יודעים שזה טוב בשביל שנינו למה אתה לוקח את זה למקומות אחרים?!" אמרתי
"מה את בכלל קשורה עכשיו? אני לא רוצה לדבר אז לא באלי לדבר" אמר
"אה סבבה גם אני יודעת לשחק בברוגז, זה בסדר" אמרתי וחזרתי לשולחן בעצבים.
המשכתי לאכול במהירות כי רציתי כבר לעוף מפה עיקר לא לראות את אוהד שמעצבן אותי.
"יאאלה נוי.. בואי" אמרה רותם קמתי בלי להגיד מילה אפילו לא להגיד שלום, עלינו לחדר ואז התחילו החפירות העצבים שלי
"אני לא מאמינה שהוא עושה את זה!!" אמרתי
"מה הוא עשה?" שאלה
"משחק איתי משחקים!!" אמרתי
"אתם כאלה חמודים!!" אמרה וצחקה
"ממש לא !!איך שהוא מתייחס אלי מגיע לו כאפת שטות רצינית" אמרתי
"את מצחיקה אותי!!! שניכם אוהבים אחד את השני אבל אתם משחקים באגו!" אמרה
"אין מה לעשות" אמרתי בכעס. נכנסנו לחדר וישר עליתי לישון ירדו לי קצת העצבים אבל אני יתגבר על זה…. הלכתי לישון ואז הפאלפון צלצל.
"הלו?" אמרתי בקול עייף
"נוי.. מה שלומך?" שאל וישר זיהיתי שזה אבא
"מצוין אבוש, מה איתך?" אמרתי
"יותר טוב… מתרגל לחיים שלי פה" אמר
"אל תתבאס בגלל זה…" אמרתי
"לא אני לא, אל תדאגי" אמר "מה עם אוהד?" צחק
"אבא… נו.." צחקתי
"אני רציני" אמר
"סתם, נפרדנו…" אמרתי
"למה?" אמר
"לא משנה.." אמרתי "אבא אני ממש עייפה אני יתקשר אליך כבר.." אמתי
"טוב חמודה, יאאלה לילה טוב" אמר וניתק הנחתי את האיפון ליד המיטה וכיסיתי את עצמי והלכתי לישון.

****
"מוכנים? 3…2…1…. צאו לדרך" צעק השופט והבנים עם הריבועים החלו לרוץ כמו מטורפים.
אנחנו ביום ספורט הזה עכשיו רואים את המירוץ ריצה הזה, אחר כך יש מחניים בנות ובנים.
"יאאלה עומר!!!!!" צרחה רותם
"יאאלה ישי!!!!" צרחתי
"לך יש המון שמות לצרוח" צחקה ורותם
"מגעילה!!!" צחקתי
"בנות בואו להתארגן למשחק מחניים" אמרה המורה לספורט
"זה חובה להשתתף?" אמרתי בעייפות
"כן, אתם משחקות נגד י'7" אמרה
"טוב נו הם חלשות, זה יהיה קל" צחקה רותם
"עכשיו אני יראה לך כמה אני טובה במחניים.. ביסודי הייתי מורידה את הבנות בזה שהייתי עושה להם פוו.." צחקתי נכנסנו למגרש של הבנות וראיתי את כל הבנות של הכתה שלי ואירגנו תוכנית.
"עדיף שחזקה מאיתנו תלך להיות מדומה, וגם תפסיל משם…" אמרתי
"אני רוצה ללכת" אמרה נועה
"סבבה" אמרה שחר "אז כולנו נשאר פה ופשוט נפסיל אותם כרגיל" אמרה שחר
"והכי חשוב לא לתפוס כדורים" אמרתי "רק להתחמק" הוספתי.
ראיתי שכל הבנים מכל השכבות יושבים שם, כן גם הבנים שמשגעים לי את השכל…
התחיל המשחק ופשוט לא ראינו בעיניים.
מנקודת המבט של ישי:
"יאאלה י'6!!!!" צעקתי
"איזה חמודה נוי.. אה ישי" צחק שון
"כן.. מה יש?" אמרתי
"נו… רואים שאתה מאוהב בה…" אמר נדב, הרגשתי לא בנוח להגיד הכל כאן כי גם האקס שלה יושב פה.
"היא חמודה, אני לא יספר לכם יותר מזה" צחקתי
"הרבה מאוהבים בה.. אז כדי שתתחיל לתת גז" אמר עומר ושחושבים על זה הוא צודק.
"יש לי תחושה שהיא יותר בקטע של המאמן הזה של חדר הכושר" אמרתי
"עם לא תנסה לדבר איתה לא תדע!!" אמרו
הם צודקים עם אני לא ידבר איתה ויספר לה היא בחיים לא תדע מה אני מרגיש כלפיה… שאני אוהב אותה..