סיפור אהבה בלתי צפוי-פרק 5

לאחר הנשיקה המדהימה הזו,שהותירה את שנינו פעורי פה ומחוסרי נשימה..שוב ישבנו ודיברנו.דניאל אחז בכף ידי,כשהוא שולח מבט חודר כל כך אל תוך עיניי..מתנשם,נרגש כל כך.
"אני מרגיש כאילו הלב שלי עוד רגע מתפוצץ,מאיה.."הוא אמר..
שתקתי.מביטה בו..עדיין המומה מהנשיקה.מעצם העובדה,שנישקתי אותו בחזרה,וזה הרגיש לי טוב.
הוא שוב נגע בפניי,מלטף אותי.לראשונה,הבחנתי עד כמה יפות העיניים שלו.זה עשה לי משהו,בפנים.
לא יכולתי לתאר את ההרגשה הזו במילים.
בדיוק,כמו שאהבה,לא ניתן לתאר במילים.
"אז,מה עכשיו?"שאלתי אותו..
"אני לא יודע.."לחש.."אבל,אני יכול לשבת איתך ככה במשך שעות,ורק להביט בך ולחבק אותך."
"למה אתה מתנהג ככה?"שאלתי,מביטה לו בעיניים.
"אייך..ככה?"הוא שאל,מנסה להבין את שאלתי.
"דואג לי כל כך.."אמרתי.
"אני עושה את זה מתוך כבוד,אכפתיות…"החל לומר.."אני עושה הכל ,מהלב.."
"מה??"קראתי.
דניאל נשך את שפתיו..ידעתי מה הוא מרגיש בתוכו.אך,רציתי שהוא יגיד לי,מה בליבו.
הוא לקח נשימה עמוקה מאוד..מביט בי בעיניים בורקות,מרצדות.
"כשהתנשקנו…אני הרגשתי,מין הרגשה מוזרה בכל הגוף שלי.במובן החיובי,כמובן..כשאני מביט בך,עכשיו..אני כבר יודע,שההרגשה המוזרה,הנעימה הזו..החמימות המדהימה הזו שאני מרגיש בתוכי,היא: אהבה."הוא אמר.."זו אהבה,מאיה."
"מה?..על מה אתה מדבר?"שאלתי..מביטה בו.
"..אני אוהב אותך."הוא אמר.הבטתי בו,במין מבט מוזר,של מישהי שמנסה להבין,מה מתרחש.
"אתה..אוהב אותי?"שאלתי כלא מאמינה למה שזה עתה שמעתי מפיו.
"אני יודע שזה קצת הלם עבורך..אבל,זה מה שאני מרגיש.אני מאוהב בך,מאיה.הרגש,גבר על ההגיון.
אני מודע לכך,שזה חסר סיכוי בנינו,אבל..בכל זאת."נאנח.
"איזה מזוכיסט."חשבתי לעצמי,"הוא יודע שהוא יפגע..אבל,מוכן ללכת עם הלב עד הסוף."