סיפור אהבה מיילי וסאם. פרק 2

יום למחרת הוא בא אליי, השיער שלו היה מסודר בצורה מושלמת והוא לבש בגדים יפים,
"היי" אמרתי לו עם חיוך קטן, "נראה חתיך" הוספתי, לא התביישתי לומר את זה, הוצאתי את האמת.
"תודה, אני חושב שאת הראשונה שלא מקללת אותי כשהיא רואה אותי"..
החיוך שלו ירד.
"זה בסדר, אולי אני נראית נוקשה, אבל מבפנים .. אני לא מתעללת בבני אדם, הם תמיד ככה כשמישהו חדש בא, אל תתרגש .. עוד חודש בערך זה יעבור".
"חודש יותר מדי" הוא אמר.
"תראה,אני יודעת שזה קשה אבל תנסה להתעלם .. ותמיד תוכל לבוא אליי בשושו (-;" אמרתי ושנינו צחקנו. לא יודעת למה, הרגשתי כאילו אני יכולה להגיד לו את האמת, אני יכולה להיות איתו בכיף, אפילו לא הכרתי אותו, אבל אני חושבת שהוא בן אדם מדהים.
"בוא, שב .. רוצה לשתות משהו?" .
"מה יש לשתות?"
"מה שתרצה,המשרת יכול ללכת לקנות עכשיו .. זה לא בעיה"
"יש לך משרת?" הוא שאל והיה מופתע. הנהנתי.
"כיף לך, הלוואי שגם לי היה .. את בטח חיה כמו בסרטים, את מקבלת מה שאת רוצה, כולל בנים ?"
"לא תמיד" כבר לא חייכתי, כשהוא ראה שנהייתי עצובה התמלא לו חיוך על הפנים.
"למה אתה מחייך?" נעלבתי.
"כדי לעודד אותך, את יודעת שיהיה בסדר, חוץ מזה .. תמיד תוכלי לבוא אליי בשושו (-;."
"שקט, לא לגנוב משפטים", שנינו צחקנו, נהנתי איתו .. הוא היה כל כך אמיתי, לא כמו הסנובים שבכיתה שלי,
התחשק לי לספר לו את כל האמת..
התיישבנו ופתחנו ספרים.
"שיט,שחכתי להביא היסטוריה" הוא אמר.
"זה בסדר,נקרא ביחד" התקרבתי אליו, ישבתי לידו וזה הרגיש כל כך אמיתי.
התחלנו לקרוא את המשימה וראינו שצריך לעשות הצגה.
"יש לי,אממ אני חושבת שיש לי תחפושות של דברים שנראים מיימי הביניים, אבל זה במזווה והוא למעלה", הצבעתי לו על המזווה.
"את יכולה להביא סולם או משהו?"
"אמ,כן" הלכתי והבאתי סולם, לא יודעת למה לא ביקשתי מהמשרת שלנו לעשות את זה, כל כך היה לי כיף עם סאם שרציתי להרגיש כמוהו, להיות כמוהו .. לרגע לעזוב את העושר ואת המשרתים.
טיפסתי על הסולם וסאם החזיק אותו .
הסולם רעד לרגע,
"סאםםם" צעקתי מפחד.
הוא בא במהירות, אבל זה לא עזר ..
נפלתי מהסולם, הוא היה ממש גבוהה, ראיתי את הכול .. הרגשתי באותה שנייה כאילו אני בסלואו מושן נופלת .
סאם מהר בא לכיווני ותפס אותי, הוא החזיק אותי עכשיו, היינו כל כך קרובים .. הפנים שלנו היו קרובים והרגשתי אליו כל כך קרובה,
היו לי קצת דמעות בעיניים, דמעות של פחד..
"את בסדר?" הוא שאל.
"כן,תודה" אמרתי.
"הכול בשבילך" הוא אמר עם חיוך קטן.