מקווה שתאהבו ותיהנו , התחלתי לכתוב את זה מאוחר בלילה והשקעתי , אז תגיבו הערות והארות יתקבלו בברכה :-*

סיפור אהבה מפתיע ((; **פרק 10 **

28/02/2012 782 צפיות 7 תגובות
מקווה שתאהבו ותיהנו , התחלתי לכתוב את זה מאוחר בלילה והשקעתי , אז תגיבו הערות והארות יתקבלו בברכה :-*

ישבתי בכיסא שלי באוטובוס ליד יובל ודיברנו הרגשתי שאני חייבת להבין מה קורה לרון .
שנתיים וחצי הוא לא שם לב אלי ופתאום יום אחד הוא בא אליי ומתחיל לדבר איתי ואחרי זה הוא הולך ומתנשק בכלל עם מישהי אחרת , אני לא מבינה אותו, אבל אז חשבתי ' אין לי כוח לדבר איתו הוא מתנהג כמו ילד קטן, אוף הוא כזה מעצבן , אבל חתיך ' וחייכתי לעצמי.
אחרי חצי שעה הגענו למקום הליכה חדש ,הפעם ירדתי להליכה כי עדין זה טיול שנתי צריך להנות , ירדנו מהאוטובוס כולם וישבנו במקום מוצל לרגע של הסבר.
והמדריכה התחילה " טוב, שלום לכולם , שקט שם בסוף " היא העירה והמשיכה " עכשיו אנחנו ניכנס למסלול בין 20 דקות לחצי שעה , המסלול כולל קצת מים אני מבקשת להתנהג בהתאם ולא לעשות בעיות בסדר ?"
" כן " כולם צעקו והתחלנו במסלול.
התחלנו ללכת והיו קצת אבנים בדרך היו בנות שהתלוננו על זה והבנים התחילו לצחוק עליהן, גם אני לרגע צחקתי עליהן כי אמרתי לעצמי זה כולה לעלות על אבנים מה הקושי בזה.
הגענו למין מגלשה כזאת אבל לא בדיוק זה היה מגלשה מאבן חלקה מאוד שפשוט יושבים ומתגלשים.
ילדה מהכיתה שלי עמדה בקצה ולא שמה לב והיא החליקה ישר במגלשה כולם צחקו עלייה אפילו החברה הכי טובה שלה , אני קוראת לזה, נגררות, וזה היה ממש מגעיל.
אחרי שהתגלשתי בבטחה בלי לקבל שום מכות או נפילות הגענו למין אגם שהיינו אמורים לעבור בתוכו , אני דווקא שמחתי שסוף סוף אפשר להתרענן וצעקתי " יש… סוף סוף מים קצת " , אבל כל שאר החברות שלי התלוננו , שוב.
הבנים עברו ראשונים את האגם בעזרת אבנים שעומדים עליהם אחד אחד כדי לעבור את האגם , האבנים היו חלקות קצת .
וכשהגיעה תורן של הבנות הבנים עזרו להם חלק מהבנות של הכיתה עברו ולפני הייתה שירה היא עברה בפחד לא ליפול למים והבנים החזיק לה בידיים כדי שהיא לא תיפול היא עברה מהאבן הראשונה לשנייה ולשלישית בזהירות ,ואז הגיע תורי באבן הראשונה עמד מור הוא הביא לי את היד הגדולה שלו והחזקתי בה חזק , הוא שם לב שאני לא ממש רוצה ליפול למים ובגלל זה אני מחזיקה את היד שלו ממש ממש חזק אז הוא אמר לי " תירגעי, אני לא יפל אותך " וחייך אליי ,חייכתי אליו בחזרה , עברתי את האבן השנייה שם שי היה והוא חייך אליי והחזרתי לו חיוך ובאבן השלישית היה .. ניחוש קטן, וזה כל כך ברור כי הגורל כל כך רוצה שאני יפגוש אותו .. זה היה רון.
הוא החזיק לי את היד והרגשתי שאני נופלת אז החזקתי לו את היד חזק והיינו קצת קרובים, לרגע הריח של הבושם הנעים מאוד שלו היפנט אותי לגמרי אבל התאפסתי על עצמי התרחקתי ממנו ואמרתי לו " תודה " הוא חייך אליי ובא להגיד משהו אבל לפני שהוא הספיק קפצתי לצד השני של האגם.
אחרי הגיעו שאר הבנות וכמו בכל טיול תמיד צריכה להיות הילדה הנאחסית שיקרה לה משהו ובטיול הזה זאת הייתה ירין היא עברה את האבן הראשונה בשלום ובאבן השנייה כנראה שי לא תפס אותי והיא החליקה לתוך המים , כולם צחקו והיא הייתה מבויישת ולחייה הסמיקו מעט, היא קמה מהמים וראו שהיא התרטבה מהברך ומטה וזה לא היה כל כך נורא , היא צחקה מרוב שהיא התביישה והיא המשיכה לצד השני של האגם.
באתי אליה ושאלתי אותה " את בסדר ?"
אני נראית בסדר" היא אמרה בקול שעוד רגע עומד לבכות "בואי לצד רגע" היא המשיכה.
הלכנו לצד מאחורי שיחים עד שכל שאר הילדים יעברו בשלום .
"וואי תיראי איך אני נראית ,נורא , אני כולי רטובה" היא אמרה לי עצובה
"זה לא כל כך נורא , יש לי רעיון " אמרתי והתכופפתי , הרמתי לה את החלק הרטוב של הטייץ עד מעט הברך וזה היה נראה כמו טייץ עד הברך .
"ואוי תודה בובי , זה מה זה יפה" היא אמרה שמחה כאילו עכשיו היא זכתה במיליון שקל.
חשבתי לעצמי ' עוד פעם היא קוראת לי בובי אני הורגת אותה מה זה בובי מה אני כלבה שלה ' צחקתי בלב, אני שונאת שקוראים לי שמות כאלה כמו חמודה מתוקה , שונאת את זה.
"וואי את לא מבינה" היא אמרה לי" נראה לי מור נדלק עליי "
"איך את יודעת ?" שאלתי אותה, ירין כל הזמן חושבת שכולם אוהבים אותה זה גם קרה עם שי אבל נראה לי שהיא ירדה מזה .
"שעברתי באבן הראשונה הוא חייך אליי " היא צחקה עם הגשר שלה שמנצנץ בשמש ומסנוור אותך.
צחקתי ועשיתי פרצוף כזה כן בטח שהוא אוהב אותך.
הלכנו לכיוון הכיתה שלי והמשכנו בדרך אחרי 10 דקות נוספות של הליכה , הגענו לאוטובוסים.
נכנסנו לאוטובוסים וכולם אמרו " יש, מזגן " ישבו בכיסאות וכיוונו עליהם את הפתח של המזגן.
אחרי שכל הילדים נכנסו לאוטובוס מאיה דיברה והתחילה " טוב, עכשיו שתיים וחצי, ארוחת צהריים, אנחנו נעצור במקום מסודר ושם תוכלו לקנות ארוחת צהריים אנחנו נגיע לשם בשלוש ובארבע ורבע אנחנו צריכים להיות על האוטובוסים בסדר?"
" כן "כולם ענו והתחלנו בנסיעה, להפתעתי הרה היינו שם בדיוק בשלוש בצהריים והזמנו אוכל אני הזמנתי ממקדונלס צ'יפס והמבורגר ונסטי אפרסק .
ישבתי לאכול עם החברות שלי אכלנו וצחקנו , וכבר העירו לנו על הרעש שעשינו ,הגיעה השעה ארבע וחמישה , אספנו את כל הלכלוך שעשינו ועלינו לאוטובוס ומאיה התחילה,שוב, לדבר " שלום עוד פעם איך הייתה הארוחה ?" היא שאלה מנסה להיות מנומסת וכמה ילדים ענו בגמגומים מלאים מהאוכל והיא המשיכה " יופי אז עכשיו אנחנו הולכים למקום שהוא 5 דקות מפה מוזיאון המדע " פתאום התחילו כל מיני צעקות מה מוזיאון המדע זה משעמם וכל מיני הערות כאלה ואחרות .
"שקט כולם, כמו שאמרתי אנחנו הוכים למוזיאון המדע, מאוד מעניין שם " היא הדגישה את המשפט האחרון "אנחנו ניהיה שם שעה ואז אנחנו עושים לכם הפתעה קטנה ונעימה " היא אמרה וסגרה את המיקרופון .
"מעניין מה ההפתעה הקטנה והנעימה" אמרתי בסקרנות , ויובל רק הינהנה עם הראש.


תגובות (7)

סיפור מקסים תמשיכי :)

29/02/2012 05:13

תמשיכי מהר אבל מהר!!!!

29/02/2012 07:28

סיפור כל כך יפה כל כך מקסים אהבתי מאד מאד ומבקשת כי תמשיכי תודה ממני בקי ♥

29/02/2012 07:59

תןדה ואני ינסה להמשיך היום:-*

29/02/2012 09:20

סיפור ממש יפהה את חייבת להמשיך אותווו (ובקצב מהיר יותר…:O ))))

29/02/2012 10:52

מהמם:)
תמשיכי מהר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותעשי שהיא ורון יהיו כבר ביחד!

01/03/2012 09:35

תמשייייכי ! את כותבת מדההייים !

01/03/2012 13:52
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך