סיפור אהבה מפתיע ((; **פרק 18**

"אלוהים, מאיפה הוא בא לי עכשיו ?" אמרתי בשקט כשאני הולכת מהר לכיוון המעליות, פתאום מאיה עמדה מולי ושאלה אותי " שיר, מה שלומך, את נהנית ?"
"כן, בטח " חייכתי אלייה בזיוף.
"את יכולה ללכת לקרוא לרון ?" היא ביקשה ממני.
' שיט, מאיפה היא הביאה לי את זה, יוואווו, בא לי למות ' חשבתי לעצמי עם חיוך מפגר על הפנים.
"בטח, לאיפה להגיד לו ללכת ?" שאלתי אותה באי רצון.
"תגידי לו שיבוא , את רואה את הדלת שם, יש שם מדרגות,תגידי לו שיעלה בהם ובדלת הראשונה הוא ימצא אותי , בסדר ?" היא אמרה.
'בטח, אני משרתת שלך, למה לא ?' חשבתי בעצבנות.
"בסדר, אני ילך לקרוא לו" אמרתי לה וחייכתי.
חזרתי שוב לבריכה בעצבנות והייתי ממש מבוישת ,יצאתי מהמלון לבריכה, וראיתי את רון צוחק עם החברים שלו וכמו תמיד התחילו לרוץ לי מחשבות שהם צוחקים עליי ובטח הוא סתם עשה את זה כדי לצחוק עם החברים שלו ואיזה סתומה אני.
החברות שלי באו אליי ועמדו מולי" היי"אמרתי להן בחיוך.
"מה זה היה ?" שאלה ענת.
"אני לא יודעת, ולא ממש בא לי לדבר על זה, וגם אני צריכה לעשות משהו אז נדבר עוד מעט " אמרתי וחייכתי אליהן.
הזזתי אותן ורון הסתכל עלינו הוא הגיע לעיניים שלי , סימנתי לו עם היד לבוא והוא הרים את היד שלו ושם את האצבע שלו על החזה שלו בכוונה לשאול 'אני ?' , אני הנהנתי בראשי וראיתי את כל החברים שלו נותנים לו כיפים וחשבתי ' אווי הוא סיפר לכולם ובטח עכשיו הם צוחקים עליי, יווואוו אני שונאת אותם '.
הוא עמד מולי " מה את רוצה שנמשיך להתנשק ?" הוא אמר והתקרב אליי.
"אווי , סתום כבר " אמרתי לו ודחפתי אותו " מאיה רוצה אותך " הוספתי, הוא היה אדיש למצב כמו שהוא כל פעם שמאיה קוראת לו, נו מה הוא ילד מקובל שעושה צרות כל יום .
"אחרייך " הוא אחר וחייך חיוך רחב.
"מצחיק מאוד" אמרתי והתחלתי ללכת והוא אחרי.
הגענו ללובי ואמרתי לו " טוב, אתה רואה את הדלת הזאת" והתכוונתי שהוא יסתכל עליה אבל הוא המשיך להסתכל עליי, מעצבן " טוב, אז יש שם מדרגות תעלה בדלת הראשונה אתה תראה את מאיה, ביי " אמרתי במהירות והלכתי, הוא לא עצר אותי ואני דווקא התאכזבתי קצת מצד אחד ומצד שני שמחתי כי רק רציתי לנוח קצת.