סיפור אהבה צבאי-פרק 21

טוב אז לפני שאני מתחילה רציתי להגיד לכם תודה רבה שחיכיתם את כל הזמן הזה בשביל פרקים, ואני נורא מצטערת על זה!! אבל מעכשיו יעלה פרק חדש כל יום כי כבר יש לי הכל כתוב (:
אוהבת אתכם המון ותהנו <3

————————————————

״נילוס תעבירי לי את החומץ בבקשה״ אמרה ברטה.
היא עירבבה את הנוזלים והכריזה,
״זאת התרופה הכי טובה לפצעים יבשים!! תאמינו לי״
חייכתי והמשכתי להעביר קופסאות עמוסות בתחבושות ותרופות לתוך הארונות.
״אה.. טיפאני? אבא שלי מפקד בבית כלא ששמו את החבר הזה שלך, ליאם, מצאתי את זה אצלו וחשבתי שתרצי לראות..״ אמרה אחת הבנות והושיטה לי מעטפה חומה.
הלכתי לצד וקראתי:
תאריך: 25.6
אנו, בית המשפט הצבאי, מאפשרים לליאם בן שמחון לצאת מבית הכלא לטובת שירות צבאי מלא במלחמה הקרבה.
עם הכרזת הפסקת האש יזכה ליומיים במעצר בית ויחזור מיד לכלא.

באישור הרמטכ״ל העליון.

הרגשתי שהנשימה שלי כבדה, ליאם? למה אף אחד לא טרח להגיד לי!! למה דניאל לא הזכיר את השיט הזה?! כתוב שהתאריך הוא ה-25, פעם אחרונה שראיתי את דניאל היה לפני שבוע ב-27 הוא היה חייב לדעת!! רציתי לצרוח ולקלל את כל מי שבחדר..
״ברטה יש לנו אורחים..״ אמרה נילוס ונכנסה לאוהל.
הכנסתי את המכתב בזריזות לכיס והלכתי להמשיך להעמיס את הארגזים.
שמעתי רעש של מנועים שנכבים ואז ברטה תפחה לי על הגב,
״חמודה יש במדף העליון בקבוק אלכוהול לחיטוי, אני כבר זקנה ולא יכולה להגיע לשם, את יכולה להביא לי?״ שאלה בחיוך.
הנהנתי ופניתי למדף ואז הוילון של האוהל נפתח.
הסתובבתי עם הבקבוק ביד וראיתי מי הגיע, הבקבוק נפל לי והתנפץ בקול מחריד על האדמה ששימשה כרצפה באוהל.
כולם הפנו את המבט אליי.
״ טיפאני מותק מה יהיה? לכי תביאי מהמחסן עוד כמה״ אמרה לי ברטה בחיוך וקרצה אליי.
ואז התפנו לאורחים,
״אוי דניאל כמה זמן לא ראיתי אותך!! מה שלום האנה? הו אני רואה שהבאת חברים, מי אלה?״ אמרה להם במבטא הרוסי שלה,
דניאל חייך
״כמה בנים מהפלוגה, רצינו להתייעץ איתכן בנוגע למשהו..״
ברטה הנהנה.
״אנחנו רוצים לייעל את הטיפול בפצועים שיגיעו לכאן, יש לכן
רעיון?״
אף אחת לא ענתה, הן הסתכלו אחת על השנייה בלי לדבר..
״לי יש״ אמרתי
אחד החיילים גילגל עיניים,
״המפקד אתה באמת רוצה לשמוע את הרעיונות שלהן? זה לא יעזור!!״
אמר אותו חייל.
דניאל נשען על אחד הארונות, הוא נראה עייף מאוד.
״כן דור, אני רוצה לשמוע אותה״
אמר.