סיפור אהבה של שירז ושביט- פרק 2
"לינוי" צעקתי וקפצתי על לינוי שעמדה בכניסה לבית ספר
"יפה שלי" ענתה בחזרה וחיבקה אותי
"את לא מאמינה מה קרה" אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב
"מה קרה" היא שאלה עם פרצוף מסוקרן
"ביום שני אני עוזבת לתמיד לתל אביב" אמרתי
"איזה באסה" היא אמרה
"את לא נראית מבואסת" אמרתי עם פרצוף שואל
"אני כן" היא אמרה במהירות כאילו היא מנסה להסתיר משהו
"טוב" אמרתי
"טוב בואי לכיתה שלא נאחר" אמרה כאילו היא מנסה להתחמק ממשהו
"בואי" והתקדמנו לכיתה
"מה פשר האיחור" שאלה המורה כשנכנסנו לכיתה
"את תמיד אומרת שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא" לינוי אמרה במהירות, מוזר לינוי בדרך כלל ילדה טובה.
"לינוי"?!? המורה שאלה מופתעת
"טוב אפשר להיכנס" שאלתי
"כנסו ובלי שטויות" המורה אמרה
נכנסנו והתיישבנו בשולחן האחורי, פתאום קיבלתי כאב ראש רציני, הנחתי את ראשי על השולחן ונחתי טיפה
~
"שירז!!" שמעתי מישהו צועק לי, הרמתי את ראשי מהשולחן וראית את המורה מסתכלת עליי בעצבנות
"קרה משהו" שאלי כשאני משפשפת את עיניי
"זאת כיתה, לא ישנים פה" המורה צרחה עליי
"טוב תרגעי, עוד שנייה האוזן שלי בורחת לי מהפרצוף" אמרתי בקול מזלזל
"עוד מילה אחת ואת תעופי מהכיתה"
"יודעת מה, לא צריך עוד מילה אני עפה עכשיו" אמרתי ויצאתי מהכיתה במהירות, רצתי לכיוון הממחשה וראיתי את ליאור יושב שם ומעשן
"ליאור" אמרתי וניגשתי אליו
"למה את מחוץ לכיתה" ליאור שאל
"מתפוצץ לי הראש, אני הולכת הבייתה" אמרתי
"בסדר" ליאור אמר
תאמת הופתעתי, בדרך כלל הוא לא מסכים לי להבריז.
יצאתי לחצר וכשהשומר זז רגע מהשער, לקחתי את ההזדמנות ויצאתי החוצה ורצתי הבייתה.
~~
עבר כמעט שבוע, מחר אני עוזבת לתל אביב, השבוע הלך מהר כל הזמן הייתי בבית וראיתי סרטים.
תגובות (0)