סיפור חדש בלי שם עדיין (1)

פשוט התיישבתי על מדרגות הרכבת בעד הדלתות נסגרות והצופק שורק בחוזקה ובכיתי .
אבא שלי נטש אותי כשהיינו צריכים ללכת לחופשה רק שתינו הוא נטש אותי והשאיר לי רק צמיד מתכת ומחברת .
"הכל בסדר ?" שאל אותי משהו מעל ראשי
"לא הכל לא בסדר " אמרתי והבנתי שנשמעתי כמו תינוקת .ציפיתי שהאדם יפרוץ בצחוק וילעג אבל זה לא קרה .
"את לא צריכה לדאוג הכל יהיה בסדר יש המון ילדים בגילך על הרכבת זה בטח יסיח את דעתך " הרמתי את מבטי וראיתי את הכרטיסן הצעקני ממקודם הוא חייך עלי חיוך נעים "בואי איתי בבקשה ואני אראה איפה יש מקום פנוי בשבילך " הוא חייך ועזר לי לקום .לקחתי את תיק גב שלי והתחלתי לצעוד בעקבותיו .
הבטתי מעבר לחלון הארוך של הרכבת הזמן שפסענו במסדרונות הארוכים הראיתי שהשמיים מתבהרים הלילה ירד והעננים נעלמו וחשפו את הירח שהיה בצורה של חיוך כאילו כל העולם כלל הירח חייכו חוץ ממני .
הכרטיסן נעצר ליד אחד מהתאים .
"תוכלי להישאר כאן ובעד שעה יש ארוחת ערב אל תאחרי " הוא חייך ועזב אותי ליד הדלת .נשמתי כמה נשימות עמוקות ופתחתי אותה .
"הייי ילדה מי את ?" שאל אותי נער הבודד שישב בתא .
"לא קוראים לי ילדה אני ג'סמין וטכנית אני לא ידלה אני מערה מתבגרת " אמרתי והתיישבתי מולו
"בסדר בסדר ג'סמין " הוא חייך עלי חיוך נעים ורחב .הסמקתי .הוא היה נראה די טוב כלומר השיער שלו היה בצבע חום ככה והסתיר מעט את עיניו שהיו בצבע ירוק בהיר .
"אז ג'סמין אני אוליבר מנבדה מאיפה את ?" ג'סמין אהבה את הישירות וחוסר הטקט שלו זה היה… חמוד .
"אני מיוטה וגעה בזה " היא חייכה החיוך גאה לעברו והוא צחק
"את יודעת לאן לוקחים אותנו ?" הוא שאל פתאום .
"האמת שלא הייתי צריכה ללכת לחופשה עם אבא שלי אבל ברגע האחרון הוא החליט להביא אותי לכאן " אמרתי והרגשתי את הדמעות צורבות בעיני ובלי להרגיש שמתי את ידי על הצמיד המוזר
"אני מצטער " אמר אוליבר שהרצין פתאום "אבל אני חושב שהולך להיות ממש כיף " הוא אמר וכשסיים את דבריו נשמע ברמקול של התא "קולו של אותו כרטיסן שהביא אותה לכאן .לתא עם אוליבר .
"כל הנוסעים אנו שמחים שהצטרפתם עלינו בעוד שלושה ימים נגיעה להרי הרוקי מישם תעלו על אוטובוסים ותגיעו לאחוזתו של מר וויטץ ערב טוב וניפגש בארוחת הערב " הוא חיים את דבריו ומנגינה נעימה נשמעה ברקע .
"מגניב הולכת להיות לנו הרפתקה בהרי הרוקי "קרא אוליבר בחיוך .
הרפתקה מה ? כך גם אבא שלי כינה את הסיפור הזה אולי … אולי לא הולך להיות לי כל כך גרוע פה .הבטתי באוליבר וידעתי שזו תחילתה של ידידות מופלאה .