סיפור חדש הקדמה +פרק 1(:

היי, אני אמילי אני בת 15 חיה ולומדת בפנימיה בהרצליה נורא אוהבת אותה. כולם אומרים שאני ילדה ממש מיוחדת גם באופי וגם ביופי. אני ממש לא חושבת ככה כי בכללי מה כל כך מיוחד בילדה עם שיער בלונדיני ועיינים כחולות? והאופי שלי אופי משוגע אני לא רואה בעיינים התחלתי להיות כזאת רק מתי שהגיע הילדה הכי מדהימה שפגשתי ושינת אותי.. התחלתי לחשוב על אהבה רק בשנה האחרונה. תאמת הכל התחיל ביום שההורים היקרים שלי התגרשו ומכיוון שהם לא יכלו לטפל בי הם שלחו אותי לפנימיה בעודי בת 15 בשנה הראשונה הייתי החדשה השקטה שאף אחד לא מכיר ,אבל הכל השתנה עד שפגשתי את החברה הכי מדהימה שעזרה לי להשתנות ולצאת מהכלים ואז נהייתי מקובלת וכולם אהבו אותי. וגם עד שהתאהבתי בפעם הראשונה. למרות שזה לא היה הדדי גם בצד השני כי תמיד יש גורם שמפריע להיות ביחד אז גם בסיפור שלי יש דבר כזה, גם לי יש מישהי שעומדת באמצע. בכל זאת אהבתי אותו ובסוף זה גם השתנה… פרטים בהמשך (:
פרק 1:
זה היה עוד יום רגיל שחזרתי מבית ספר רעבה במיוחד ההורים שלי ישבו בסלון והתלחששו , נסיתי להתעלם מזה בזמן שאכלתי , כשסיימתי הנחתי את הצלחת בכיור וההורים שלי ישבו בשולחן האוכל ואמרו בקול כואב " אמילי אנחנו צריכים לדבר" האמת שנלחצתי אבל נתתי חיוך והתיישבתי
ההורים שלי אמרו לי " אמילי אנחנו מתגרשים " המילים הידדו בראשי כמו סרט נע אבל נתתי חיוך וחיבוק לשניהם ואמרתי " אני יתמוך בכם , אני אוהבת אותכם , הכול יהיה בסדר אצל מי אני יהיה?" הם החזירו לי חיבוק אבל לא חייכו או שמחו מהרעיון " מה קרה ? " שאלתי כמעט בוכה , "לא אמילי" אמרה אמא . "אבא לא יכול לגדל אותך אצלו בגלל העבודה , ואני ? את יודעת שאין לי מספיק כסף בשביל להחזיק ילדה , אמילי את תצטרכי ללכת לפנימיה" "מההה?! אני לא מאמינה עליכם!! למה אני לא יכולה להשאר לגור איתך אמא? או איתך אבא?" שאלתי בכעס "כי אני יהיה עסוק ואמא לא תוכל אמילי הסברנו לך על זה כבר תביני אותנו בבקשה.."אמר אבא ברוגע "אתה יודע שזה קשה!! אני הולכת להיות בפנימיה! פנימיהה!!" צעקתי "אני יודעת שאת לא רגילה אבל גם לנו זה קשה!!" אמרה אמא בקצת צעקות "למה זה לא נראה כאילו זה קשה לך? כי עכשיו שאת חופשייה את יכולה לעשות מה שבאלך נכון? כי לא יהיה אכפת לך מהילדה החמודה שלך כי היא תהיה בפנימיה מזויינת בהרצליה ממש נהדר" צעקתי "אל תדברי ככה!! אנחנו רוצים לטובתך!!" אמר אבא "אתם לא רוצים לטובתי! גם בכתה א' אתם אף פעם לא באתם אלי ללוות אותי! בטקסים לא באתם להיות לצידי שנשברתי!!! גם אז לא הייתי לצידכם אז עכשיו? עכשיו אתם רוצים לטובתייי?! אני לא מאמינה לכם!!" צעקתי "די אמילי בואי לא נעשה עיניין אנחנו נבוא לבקר אותך ונביא לך כסף שתחיי" אמר והתקרב אלי "תתרחק מימני!!" צעקתי "יש לי רק דבר אחד להגיד לכם עם אתם שמים אותי בפנימייה אני מבקשת ..יותר נכון דורשת!! שלא תבואו לבקר אותי תביאו לי את הכסף ותלכו אני לא רוצה לשמוע מימכם כלום מבחינתי אתם סתם עוד אנשים אני שונאת אותכם!!!!" צעקתי ויצאתי מהבית לבחוץ…