סיפור מרתקק פרק 5

פרק 5:
פתחתי ממש קצת את הדלת בשביל להציץ כי הייתי מאוד סקרנית וראיתי אותו ואת שירי עושים את זה…
ושוב הייתי בשוק!
אבל לא היה לי מה לעשות, הדבר היחד שהיה לי זה רק לבכות, אז בכיתי ולא האמנתי שזה קרה ושהם עשו את זה,
התקשרתי לרותם:
׳רו..ת…ם?׳ גימגמתי
-׳יפההה שלי מה קרה??׳
-׳א..ת י..כו..לה ל..בוא?׳
-׳ברור חיים שלי אני רצה ביי׳
לא הספקתי להגיד ביי והיא כבר ניתקה, היא באה ונכנסה בלי לדפוק היא רצה לחדר שלי ובדרך גם שמע את הקולות.
אני ישבתי על המיטה בוכה והיא באה וחיבקה אותי.
״זה לידור ושירי?״ שאלה מופתעת
סימנתי לה כן עם הראש והיא רצה למטה, לא ידעתי לאן היא הלכה אבל אחרי כמה דקות היא חזרה עם שתי כוסות תה ועוגיות,
היא החריכה אותי לשתות, אז שתיתי ופשוט נירדמתי אחרי שנרדמתי רותם כבר הלכה ושירי נשארה לישון אצל לידור, לא היה לי כוח לקום לבית ספר אז נשארתי בבית ולהפתעתי גם לידור נשארה ושירי איתו.
אז כל היום הסתגרתי בחדר, ראיתי טלוויזיה ודיברתי בוואצאפ עם חברים, בשעה 2 מור באה אלי לחדר ונתנה לי מגש של ארוחת צהוריים
״תודה מורוש אבל לא ממש בא לי..״
״למה יפה שלי? קרה משהו?״
״לא קרה כלום פשוט אין לי חשק לאכול״
״גם אתמול לא היה לך חשק״
״אני לא שולטת בזה את יודעת״
״טוב ואת יכולה לספר לי הכל אני תמיד פה בשביל לשמוע, אני יעזור לך בכל מה שאת צריכה.״
״ממש תודה מור! אני חולה עלייך״ נתתי לה נשיקה בלחי והיא יצאה.
יצאתי אחריה לחדר של לידור בשביל לדבר איתו אבל שירי עוד הייתה שם אז חיכיתי שהיא תלך.
בנתיים סימסתי לרותם שאני הולכת לדבר איתו והיא אמרה לי: ׳מעולה סיס בהצלחה!׳
ראיתי טלוויזיה עד שהיא יצאה ושהיא יצאה נכנסתי לחדר שלו. הוא ישב במחשב.
״לידור?״
׳׳מה?״
״אתה יכול דקה להסתכל עליי שנדבר כמו בני אדם?״
״מה את צריכה?״ אמר והסתובב עם הכיסא
״אתה באמת אוהב את שירי?״
״כן״ גיחח ״למה שאני לא יואהב אותה?״
״אתה אוהב אותי לא?״
״רון אני אוהב אותך בתור ידידה, חברה, אבל לא כמו שאני אוהב את שירי, מאיפה הבאת את זה?״
״אתה עמדת להגיד לי שאתה אוהב אותי אחרי המסיבת בריכה אבל רותם קטעה אותך״(תראו את פרק 3)
״אני רציתי רק להגיד לך שיש לי עוד רגשות לשירי לא התכוונתי להגיד שאני אוהב אותך״ אמר והלב שלי התפצץ, אני הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי ושיש לו רגשות אלי.
״לא נעלבת או משהו נכון?״ שאל
״אני הייתי בטוחה שאתה אוהב אותי אז זה גרם לי לאוהב אותך״
״מצתער״
״אתה זוכר את מה שמאי אמרה לך בשולחן שאכלנו אתמול?״
״כן ואני מעידיף לשכוח״ אמר והשפיל את הראש
״אני יודעת שאתה מעדיף לשכוח אבל זה די נכון מה שהיא אמרה היא רואה שאתה מלא בביטחון אז היא תעשה את זה שוב״
״רון, את ילדה מיוחדת, תודה אבל אני מעדיף לשכוח מזה אני ממש אוהב אותה ואני סומך עלייה״
״איך שאתה רוצה״ אמרתי ויצאתי
נכנסתי לחדר סיפרתי לרותם על השיחה ואז לידור נכנס עצוב ביותר עם הראש למטה
״קרה משהו?״ שאלתי אותו
״צדקת, היא שוב בגדה בי והפעם זה יותר חמור, היא שכבה עם מישהו״