אגם בנעליים של סינדרלה חלק א'

שחר.נ. 19/08/2015 1183 צפיות 6 תגובות

אני מרגישה כמו דמות מסרט מצויר. יותר נכון סינדרלה. כן יש לי אבא חורג, אמא נפטרה ואבי הקודם נתק כל קשר. יש לי חדר קטן מתחת לגרם המדגות הלוליניות. אמא תמיד אמרה לי להיות חזקה. אך כיום זה נראה בילתי אפשרי.
* * *
"אגם ילדה חסרת תועלת רדי לשטוף כלים, ומרקי את כלי הכסף" צעק עלי אבי. סידרתי את שיערי בעצבים לקוקס מקורזל וחפוז, ומיהרתי לרדת במורד המדרגות. "שנייה אני מסיימת לטאטא" החזרתי בצעקה. מאיה אחותי החורגת וחברותיה באו ופיזרו לי את ערימת הליכלוך, ואז צחקקו ברעישות. שמעתי את אחת החברות לוחשות משהוא על מראי.הבטתי בחלון הממורק על ידי והבבואה שהשתקפה שם הייתה אני. שיערי הוא ארוך ושחור בדרך כלל עם גלים מושלמים, אך כיום השלמות אינה כפי שהייתה, היא נעלמה כמעט כליל. אולם עניי נשארו כחולות כים, ועורי שזוף מהשמש. אך הרזתי בצורה ניכרת ואף מפחידה,וצללים ניכרו מתחת עניי. הדבר היחידי שבזכותו אני לא נשברתי הינו חברתי אור היא ואני חברות עוד מהתקופה של הורי יחד. היא נותנת לי להרגיש כמו פעם, כאילו יש עוד תקווה לחיים, הכנוי שהמצנו לה הוא קרן אור. אני יורדת במדרגות אחרי שטיתאתי מחדש את הכל. הכלים מחכים לי בכיור. אבי החליט שהוא לא רוצה להכניס מדיח הביתה בתרץ של "הוא עושה המון רעש" כאילו שהבת שלו ממש שקטה.שמתי כפפות בלויות והתחלתי בעבודה. לפתע שמעתי צעדים שקטים ומיד הבנתי שקרן אור הגיע. "קרן אור!!" חייכתי היא חייכה חיוך עצוב וסרקה אותי. "את הולכת ונעלמת" הביע את דעתה והניחה שקיט נייר כחולה על השולחן. היא הוציאה מתיקה כריך ודחפה לי לידיים בעוד היא לוקחת עליה את שטיפת הכלים "את ילדה בת 15, לבת שלו שהיא גם בגילנו הוא בחיים לא היה נותן לה לעבוד ככה" התעצבנה אור. נגסתי באיטיות בכריך. היא הכינה לי את הכריך האהוב עלי. חביטה עם מלפפונים. "תפתחי את השקית" היא זרקה לעברי. הנחתי את הכריך ופתחתי את שקית הנייר הכחולה. היה בה שתי ופסאות עטופות בנייר עטיפה ורוד מבריק.רק עכשיו נזכרתי שהיום היום הולדת שלי הקופסאות היו בגדלים שונים, אחת קטנה ואחת גדולה. התחלתי בקטנה. היה שם שרשרת לב ענדתי אותה ואור הרתה לי שתליון הלב נפתח ותמונה של שתינו ממוקמת בבטחה בתוכו. הקופסא השנייה היתה כבדה יותר ובתוחה היה. רובוט שמנקה את ריצפת הבית. חייכתי ומיהרתי להחזיר לשקית ולהוריד אותה מהשולחן, עקב כניסת של אבי. הוא הביט ברוגז באור. וצעק " תסתלקי אור. לא רוצה לראות את הפרצוף שלך עובר את מפתן דלתי!!" אור נסוגה אחורה בבהלה. שלחה נשיקה באוויר וברחה.


תגובות (6)

זה הסיפור שלך???

19/08/2015 15:17

כן

19/08/2015 17:36

למה?

19/08/2015 17:36

איזה יפהההה

20/08/2015 13:15

איזה סיפור ישן… איזה מצחיק זה לראות סיפורים שלי מפעם…

15/08/2019 22:27

טו

15/08/2019 22:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך