סיפור על 1Dפרק36=נייל לא רעב מה קרה?

"לאן אנחנו הולכים"שאלתי מחייכת "זאות הפתעה"הארי לחש לי וכיסה את עייני עם מטפחת כמו תמיד"תיזהרי יש פה מדרגה"הארי אמר לי"יפריע לך אם ניהיה קצת בשקט"?שאלתי את הארי בזמן שהוא עזר לי להיכנס לאוטו השחור שלו"לא יפריע לי"הארי אמר
מנקודת המבט של ליאן
"השהות בבית של אמו של הארי ואחותו הייתה כזאות כייפית אף פעם לא הרגשתי שיש מישהו שיכול לתת לי הרגשה כזאות שאני רצויה הרגשה של חיוך וחמימות ואם זה לא מספיק אחרי הביקור יש עוד הפתעה הארי הזה תמיד מפתיע ביקשתי ממנו שניהיה קצת בשקט כדי שאני יוכל לחשוב קצת ולנוח אני לא יודעת איזה הפתעות עוד נישארו להארי מרוב מספר הפעמים שהוא היפתיע אותי אני חושבת קצת על ליאם אני יודעת שהמצב נירגע ושהוא ינסה עם דניאל(לרין אמרה לליאן) אבל אני מרגישה שאני חייבת לדבר איתו "הגענו"הארי לחש לי ויצא מהאוטו והלך ליפתוח את דלתי"אני יכולה להוריד את כיסוי העיינים"שאלתי את הארי "כמעט הגענו תתפסי בי יש שלוש מדרגות"הארי אמר לי ועליתי את המדרגות "ניכנסנו תלכי עוד חמש צעדים עד שתגעי לשולחן"הארי אמר לי ועזב את ידי הלכתי כשש צעדים קטנים עד שנגעתי בשולחן והיתיישבתי בכיסא"חזרתי"הארי אמר לי שמעתי את הרעש של הכיסא כשהוא גרר אות כדי להיתיישב"עכשיו אני יכולה להוריד את כיסוי העיינים"?שאלתי מקווה לכן"כן את יכולה להוריד"הארי אמר לי והורדתי את כיסוי העיינים"זה מקסים"אמרתי להארי ומיד חיוך עלה על פניו"אתה כל פעם מפתיע אותי מחדש"אמרתי לו והחזקתי את ידו זה היה הבית החדש שלנו ובאמצע הסלון היה שולחן עם נרות ואוכל"נכון שלא ארגנו כלום לחתונה"?הארי שאל אותי למרות שידע את התשובה"לא ארגנו נו"אמרתי מחכה שימשיך לדבר"אז אני ארגנתי"אמר לי הארי"מההה?"אמרתי בקול מתרגש דימעה של אושר זלגה לי מהעין קמתי ממקומי וחיבקתי אותו והתיישבתי על ברכיו"איך מי עזר לך"?שאלתי את הארי בחיוך"יש לך אחות מקסימה"הארי אמר לי והבנתי שזאות לרין"מתי הספקתם?"שאלתי"כשאת ישנת כשלא שמת לב הכנתי רשימה מדויקת ללרין למי להיתקשר ואיך לעזור והיא והבנים עזרו לי בהכול"הארי אמר לי והיתחלתי לבכות"קרה משהו אמרתי משהו לא בסדר"הארי שאל אותי"צחקתי וניגבת את הדמעות"לא קרה כלום אני מיתרגשת זה הכל"אמרתי והארי שם את ידו על גבי(ליאן ישבה על ברכיו של הארי)"ביקשתי גם מלרין והבנים להעביר הכל לכאן ולסדר בישבילנו"הארי אמר לי"תודה על כל מה שעשית בישבילי בשלוש חודשים האלה"אמרתי להארי"עשיתי את זה כי אני אוהב אותך ואת חשובה לי"הארי אמר לי מחייך ומיסתכל עלי במבט מאוהב"תודה על כל הרגשות והתחושות שלא ידעתי שקימים אצלי בכלל תודה על זה שהיצלתי אותי ממה שיכל להרוג אותי תודה על זה שנתת לי הרגשה שאני רצויה הרגשה של חמימות"אמרתי ושוב בכיתי"אני לא כל כך יודע מה להגיד אבל כל מה שעשיתי בישבילך עשיתי כי את עשית דבר אחד בישבילי והדבר הזה זה הדבר הכי חשוב בעולם"הארי אמר לי"מה"?שאלתי בזמן שניגבתי את הדמעה שכמעט היגעה לי לפה"כשאמרת לי לראישונה שאת אוהבת אותי הרגשתי שזה אמיתי שאת לא מנצלת אותי בגלל הפירסום או בגלל כל דבר אחר שאת אוהבת אותי איך שאני לא כמו כל הבנות שיצאתי איתם"הארי אמר לי ונזלה לו דמעה על הלחי"קבעתם תאריך לחתונה"?שאלתי"כן נחשי את התאריך"?הארי אמר לי"לא יודעת"אמרתי בחיוך"ב1.2 ביום הולדת שלך וביום הולדת שלי"הארי אמר לי ונישקתי אותו שאני עדיין על ברכיו…
מנקודת המבט של ליאם
בנתיים בדייט של דניאל וליאם(ליאם אמר ללרין שיש לו דייט בשש עם דניאל בים)
"ליאם אני שמחה שהחלטת לנסות שוב"דניאל אמרה לי"גם אני שמח"השבתי לה בחיוך"שניכנס לים"?דניאל שאלתי אותי"אמרתי לה "בסדר"והורדתי חולצה והיא הורידה את שמלתה(היה לה בגד ים סטרפלס שחור)רצנו כל הדרך למים מחזיקים ידיים"בוא ניתנשק מתחת למים"דניאל אמרה לי קצת הופתעתי"אפשר בכלל"?שאלתי אותה תוך כדי צחוק"לא נדע אם לא ננסה"אוקי תני לי יד בשלוש ניצלול 1 2 3 אמרתי ברחתי מדניאל שבכלל לא רצתה לנשק אותי אלה להטביע אותי והשפרצתי עלייה
ככה בילנו עד השעה 9 בערב ואז הלכנו לבית שלי ושל הבנים
"הי"אמרתי ללרין שהכינה אוכל ולא שמה לב שדניאל ניכנסה סימנתי לדניאל להיות בשקט"נו איך היה"לרין שאלה אותי"למה שלא תסתובבי"אמרתי ולרין היסתובבה וראתה את דניאל וקפצה עלי בחיבוק"אני שמחה שהכל היסתדר בניכם בסוף"היא אמרה ולחשה לי מבלי שניאל תדע שהיא רוצה לדבר איתי אחרכך השבתי לה שבסדר לאחר חצי שעה האוכל היה מוכן אני דניאל ולרין אכלנו ביחד זאיין נייל ולואי היו אצל החברות שלהם והארי וליאן בבית שלהם פתאום נייל בא עומד לבכות מנסה להסתיר את הדמעות"קרה משהו נייל"?לרין ואני שאלנו את נייל "כלום לא קרה"נייל אמר עדיין מנסה להסתיר את הדמעות למרות שלא כל כך הולך לו"אתה רעב"?לרין שאלה את נייל בזמן שנגסה מהשניצל"אני לא רעב"נייל אמר ועלה לקומה שלו(לכל אחד יש קומה משלו)"בטוח קרה לו משהו אמרנו שלושתינו ביחד אני לרין ודניאל….(דניאל מכירה טוב את נייל ואת כל אחד מהבנים"אני עולה אליו"לרין אמרה וקמה מהשולחן והלכה…..
מנקודת המבט של לרין
"הכנתי אוכל פתאום ליאם בא עם דניאל הם חזרו הכל היסתדר לאחר כמה דקות שאני ליאם ודניאל אכלנו שניצלים ואיטריות פתאום נייל בא כשהוא עומד לבכות אני וליאם שאלנו מה קרה הוא אמר שכלום ששאלתי אם הוא רעב הוא אמר לא אני ליאם ודניאל הבנו שקרה משהו אני עולה לבדוק מה קורה איתו… שלוש נקישות דפקתי בדלת החדר הסגורה שלו"אני רוצה להיות לבד"נייל צעק לי אל מעבר לדלת"אני נכנסת בכל מקרה"אמרתי וניכנסתי נייל שכב על מיטתו ובכה"מה קרה"?שאלתי אותו כשהוא מנגב את הדמעות"דמי עזבה אותי"הוא אמר לי והמשיך לבכות….