אנג'ל
המשך יבוא..

סלברטי-פרק 29.

אנג'ל 02/02/2012 822 צפיות 4 תגובות
המשך יבוא..

ארבעה חודשים עברו מאז התאונה,שהפכה את חייו של קוין על פיהם.
הוא ואנדי עברו לגור ביחד.בלתי נפרדים.אך, בלילות האחרונים,שנתו של קוין הופרעה ע"י אותם חלומות,על אותה נערה יפייפיה.היא הייתה חלק מעברו,אך הוא אינו יודע זאת.מוחו מתעתע בו.בחלומותיו הוא רודף אחרייה,במטרה לגלות מי היא.הוא רץ בחלומו עד כי לפתע כשראה את פניה היפים חש מכאוב חזק בליבו.כמו דקירה של סכין או חץ.הוא אחז בחזהו כשהוא נצמד לקיר אט אט מבחין בדם על כף היד שלו כשנגע בחזה שלו.הלב שלו דימם.ממש,ירד לו דם.המון דם.כאילו יש לו פצע,כל כך עמוק וכואב.הנערה,בעלת השיער הערמוני ברחה לו,כשהוא רץ אחרייה,פצוע.
"אל תלכי,"קרא עם קושי עז לנשום…"חכי. אנא,אימרי לי את שמך."
כשלפתע התעורר בבהלה,מוצא עצמו שוכב לצידה של אנדי ,שישנה חזק.
הוא לא רצה להעיר אותה משנתה.השעה הייתה 3 לפנות בוקר.קויון ניגש אל הכיור ושטף את פניו.ולאחר מיכן ניגש למיני בר שלו,מוזג לעצמו כוס גדושה של ויסקי משובח.תת המודע שלו ניסה בדרכים מוזרות לגרום לו להזכר בקייט.אך, המכה האיומה שחטף בראש גרמה לו לאבד את זכרונו,שהחל שב אליו,עדיין במעורפל.בחלומות שלו,על קייט.
במשך כל הלילה הוא ניסה להבין מדוע הוא חולם על הבחורה הזו.
ביום המחרת,
יום שמש יפייפה,קויון היה בדרכו לקניות.רגע לפני שהוא הולך לאודישן.הוא הלך לקנות כמה דברים.כשלפתע,הוא הבחין בה..בבחורה היפייפיה מהחלום שלו.היא הביטה לכיוונו אך לא הבחינה בו מפני שהיתה דיי רחוקה ממנו.המבט שלה,אייכשהו כבש אותו.היא נראיתה לו מוכרת.ליבו החל לפעום חזק.אתם כבר בטח יכולים לנחש במי מדובר.הייתה זו קייט.למרות שלו,לא היה מושג מי היא.
הוא החליט להתקרב אלייה,ולנסות לגלות מי היא.
"סילחי לי,"פנה אלייה,כשהיא מסתובבת אליו.
"קויון?"אמרה מביטה בו המומה.
"נכון.."חייך אלייה,חיוך מדהים.
"זו אני..קייט."ניסתה להזכיר לה.
"אני..לא זוכר אותך.."אמר כשעצב על פניו.
"מה קרה לך??"החלה לחשוש כשדמעות מציפות את עינייה.
"סילחי לי..אך,אני לא מכיר אותך.."אמר בעצב.
"אייך אתה יכול לומר את זה??.."קראה,כשדמעות פורצות מעינייה..
"לא התכוונתי לגרום לך לבכות.."אמר מלטף את פנייה.
"אתה צריך להתבייש!"קראה,בורחת מפניו.."אתה יודע מה?! לך מיכאן! אני לא רוצה לראות אותך יותר!"
כשהיא בורחת מפניו.והוא איינו מבין מדוע היא כל כך ניסערת.עד מהרה,הוא החל לחוש כי הוא,קשור אלייה בדרך זו או אחרת.היא גרמה לליבו להאיץ מבלי שידע מדוע.אפילו גופו מאותת לו. אך הוא אינו מבין,מדוע?
בעוד קייט רצה ונמלטת מפניו,אל המשרד שלה.
"מה קרה?"שאל טום,מבחין בה פורצת אל תוך המשרד בסערת רוחות.
"עזוב,"אמרה עצובה.רחמיו של טום נכמרו עליה.היו לו רגשות כלפייה.אך, היא,עדיין כל כך מאוהבת בקויון.אך,הוא מעולם לא ידע שככה היא חשה כלפיו.הוא לא ידע.
כשקויון,מקווה שהוא יראה אותה שוב.אף על פי שידע עלייה מעט מאוד,הוא חש קרוב אלייה בצורה מוזרה ומסתורית.הוא עצמו לא ידע להסביר זאת. הוא חש כאילו,הגורל הפגיש בניהם.
במשך כל אחר הצהריים,לאחר האודישן,קויון נעל את עצמו בחדרו…כשהוא שוכב על המיטה ומנסה להזכר בקייט.רגעים לאחר מיכן הוא הפך את המגירה שלו,שם מצא תמונות שלה.תמונות שלהם ביחד.
הוא לא נגע בהן,מאז אותו יום של הפרידה הגורלית.כן,הוא הבין לבסוף שעל מנת שיוכל להזכר בה,הוא חייב לראות אותה יותר.הוא חייב להפגש איתה.
הוא מצא את מספר הטלפון שלה בזכרון הטלפון שלו.
קייט ישבה ואכלה את ארוחת הצהריים שלה עם אנה,חברתה בטובה.
כשלפתע הופיעה הודעת טקסט על צג המכשיר שלה.
"אני חייב לראות אותך.קויון."היה כתוב על הצג.
קייט הביטה בהודעה וישר מחקה אותה בעצבים.
"מה קרה?"שאלה אנה..
"קויון שלח לי הודעה.."נאנחה קייט.
"קויון??"אמרה אנה בתדהמה.."הוא חי?"
"מסתבר שכן.."אמרה קייט,"והוא משום מה לא זוכר אותי."
"אולי הוא עבר טראומה כלשהי?"שאלה אנה.."אני רצינית.אולי קרתה לו תאונה.?תבררי איתו."
כשקויון מביט בתמונות,יושב במרפסת שלו,כשמדיי פעם היו לו פלאשבקים כשהביט בתמונות האלו.הוא ראה אותה מחייכת אליו מתוך התמונה,ונזכר בערב אחד שיצאו לבלות.הוא נזכר לפתע בצחוק שלה.אבל,רק לרגע אחד.הוא מתחיל להזכר בה.כשאנדי,לא יודעת עלייה דבר.הוא ישב במרפסת.קצת עצוב.אנדי לא הבינה מה עובר עליו.לרגע הוא מאושר איתה ואחר כך,הוא עצוב.
"מה עובר עליך?"התיישבה לידו.
"כלום..אני רק רוצה להיות קצת לבד כרגע.."נאנח,מסתיר ממנה את התמונות,בתוך הכיס הגדול של המעיל שלו.כשהיא תופסת בכף ידו.
"קרה משהו?" שאלה בבהלה.
"לא."נאנח,"אני מנסה להזכר בכל כך הרבה דברים.ואני זוכר כרגע,כל כך מעט."
"לאט לאט,מתוק."היא אמרה.."אני יודעת שזה מתסכל אותך שאתה לא זוכר כלום..אבל,לאט לאט אתה תראה שתזכור יותר דברים.הניורולוג אמר שלא נגרם כל נזק למוח שלך.הוא מתאושש מהמכה .אתה מתחיל לחזור לעצמך.הכל יהיה בסדר. אתה תראה."
קויון נאנח,מניח את ראשו על כתפה,מנשק את הלחי שלה.כשנפשו סוערת בתוכו.הוא מתחיל,להזכר בקייט.בפרטים,בכל אופן.הוא נזכר בפנים שלה,כפי שראה אותה היום בחנות.


תגובות (4)

:)ואווו!! זה פשוט מדהים!!!
סיימתי עכשיו לקרוא את כל הפרקים של הסיפור הזה ואני רוצה לומר לך דבר אחד:
תמשיכייייייי!!!
אהה… ועוד משהו- סיפוררר מטריייייף!!
אוהבת – נטלי

02/02/2012 12:01

וואו אין מילים !! תמשיכי

02/02/2012 12:34

תתשייכיי ((((((:

02/02/2012 12:55

מקסים פשוט נפלא תמשיכי דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף♥ שבת שלום ממני בקי ♥

03/02/2012 04:22
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך