סלבריטי-פרק 22

קייט מיהרה להגיע לבייתה,כשהיא כועסת על עצמה.
כשתחושת החמצה נוראית מלווה אותה.היא ישבה המומה במונית שהסיעה אותה הבייתה.מזג האויר התהפך.כנראה לפי המזל שלה.
"אייך נתתי לו ללכת ממני ככה?" שאלה את עצמה,כשדמעות זולגות מעינייה.הריי היא מטורפת עליו.כשמבול מטורף מתחיל לרדת.מאוחר יותר ישבה בחדרה,מביטה בגשם הזלעפות יירד בחוץ.גשמי זעם.כאילו,השמיים כעסו עלייה על ששלחה אותו כך לדרכו.היא הבינה שהכאב פשוט שיתק אותה.היא לא יכלה לעשות דבר.
"אז הוא טס..מה?"שאלה אותה אנה.
"זו רק שאלה של זמן."אמרה קנדיס.."מתי היא תחליט לעשות מעשה דרסטי ולהלחם עליו.."הן דיברו בניהן.
"אל תדברו עליי כאילו אני לא כאן! חברות לא עושות את זה אחת לשניה!"היא נעלבה.
"סליחה מתוקה.."התנצלה אנה,"לא ידעתי שאת מקשיבה.חשבתי שאת שקועה במשהו.."
"לידיעתך,אנה.."אמרה לב קייט בעצבים.."אני אוהבת אותו!..בסדר?? ולא יכולתי לעשות כלום.פשוט קפאתי מרוב הלם כשהוא נסע."
"אני יודעת שאת אוהבת אותו.אבל הוא,לא יודע את זה."אמרה לה אנה,מנגבת לה את הדמעות.
"אנחנו קוטעים את כל השידורים בכדיי להביא לכם דיווח.."נשמע לפתע קולה של קריינית הטלויזיה.
"מה קרה?"נבהלה קנדיס.."תגבירי!"
"יש לי רעה בקשר לזה.."חשבה קייט לעצמה.כשתחושת בטן איומה מלווה אותה פתאום.
"מטוס נוסעים שיצא לפני כשעה משדה התעופה בניו יורק התרסק זמן קצר אחריי שהמריא בשל תנאיי מזג האויר.."נשמעה ידיעה..ליבה של קייט החל לפעום בקצב מסחרר.היא הרגישה בכך.היא הבינה שמשהו נורא קרה.קרה אסון.הייתה לה הרגשה נוראית.
מרוב בהלה,החלה מחייגת את מספר הטלפון של קוין..בכדיי להווכח שהוא בסדר.
היא נסתה להתקשר אליו מספר פעמים ולא הצליחה לצור איתו קשר.הפלאפון שלו לא היה זמין..
"מה קרה?"שאלו הבנות.."את חיוורת כמו סיד."
"קויון.."החלה לומר כשדמעות בעינייה.
"מה עם קוין?"שאלה אנה,מושיבה אותה.
"הוא היה על הטיסה הזו.."אמרה קייט.
בעוד בטלויזיה מראים את מסלול הטיסה של המטוס.
מה שגרם לה להיות עוד יותר בטוחה בכך שהוא בסכנה.
קנדיס הושיטה לה כוס מיים קרים בכדיי שתרגע.
קייט הקשיבה לחדשות במשך כל הערב.היא לא קמה מהספה.
מקווה שהקריינים יגידו,שיש ניצולים ואיש לא נפגע.דברים השתנו מרגע לרגע.
"כל הטיסות האחרות מתעקבות לעת עתה,בשל תאונה זו."סיים הקריין לומר..כשקייט מצפה,לשמוע עוד דיווחים על התקרית הנוראית הזו.היא הביטה במרקע.וכל שיכלה לראות הן תמונות של המטוס המרוסק עולה באש,שכל הזמן חזרו על עצמן.היא חייה באי ודאות.מקווה שאהוב שלה,בחיים.
"אולי נחליף תחנה..זה מזעזע להקשיב לזה כל הערב.."אמרה אנה.
"לא,"ביקשה קייט..מודאגת,אוכלת את ציפורנייה.
"אני בטוחה שהוא בחיים והכל בסדר.אוליי הוא אפילו לא היה שם."אמרה קנדיס.
"גם אני מקווה.."אמרה קייט,רועדת כולה ומפוחדת כשהן יושבות לידה ומחבקות אותה.
הבנות ניסו לרומם את מצב הרוח שלה.ולגרום לה לחשוב שהכל יהיה בסדר.הן,הקשיבו במשך כל הערב לדיווחים בחדשות.מצפה שוב לטלפון ממנו,בו יודיע לה שהוא בסדר גמור.
"לפי שעה נמסר כי אין ניצולים.כל הנוסעים שהיו בטיסה 554 לפלורידה,נספו."נשמע לפתע ידיעה מצמררת וקורעת לב.קייט חשה שעולמה מתמוטט וקורס עלייה כשבבת אחת פרצה בבכי עז מביטה בטבעת האירוסין שעל אצבעה.מנסה לעכל את בשורת האיוב שזה עתה נחתה עלייה.היא חשה אשמה,כי היא זו ששלחה אותו אל מותו.לא,היא לא הספיקה לומר לו שהיא אוהבת אותו.היא לא הספיקה להפרד.והנשיקה שחלקה עימו לפני שנסע הייתה כנראה,הנשיקה האחרונה.