עולם אחר-פרק 1

אף פעם לא הייתי מאותן ילדות שמתאהבים בהן. הייתי נערה שמתאהבת אבל לא אוהבים אותה בחזרה. תמיד אהבתי לדמיין את הרגע שבו אפגוש את האחד. אהבתי לדמיין מי זה יהיה ואיפה זה יקרה. קוראים לי לנה ואני בת 16 אני גרה בבית גדול עם גינה גדולה יש לנו נדנדה בגינה אני אוהבת לשבת שם לפעמים ולקרוא ספר טוב או סתם לשמוע מוזיקה באוזניות. לאבא שלי קוראים צ'רלי הוא עובד במסעדת "גאלה" יש לי גם אח הוא גדול ממני בשנה הוא בן 17 קוראים לו מייק. מייק. הוא החבר הכי טוב שלי, יודע לעודד לתמוך ולהגן עלי כשצריך .יש לו להקה שהוא הקים עם חברים שלו. קוראים להם "הלורקס" והם די טובים האמת. אמא שלי נפטרה כשהייתי קטנה . אין לי כול כך הרבה זיכרונות מימנה . הסיפור שלי מתחיל בסוף הלימודים ,ביום האחרון שלו אז מתברר שהמשפט סוף זה תמיד התחלה של משהו חדש די נכון.. ישבתי על המדרגות של הכניסה לבית הספר חיכיתי לאבא שלי שיבוא לאסוף אותי. כשלפתע הבחנתי בנער נוסף שחיכה שם, זה היה דילן. דילן הוא ילד שמאז ומתמיד הייתי מאוהבת בו כבר מכיתה ג' אבל תמיד התביישתי לספר לו. הוא התהלך לעברי וישב ליידי במדרגות . "היי לנה" אמר. "היי" השבתי בחיוך. "יום אחרון אה"? אמר. כן אמרתי בחיוך, סוף סוף חיכיתי לזה כבר חודשים! הוא חייך לעברי "גם אני שמח שזה נגמר" אמר. ושם את ידיו מאחורי ראשו מחייך. התבוננתי בו לכנה שניות {אני מקווה שזה היה לכמה שניות!} הוא הסתכל עלי מיד הסטתי את המבט מסמיקה כולי. אחרי כמה שניות של שתיקה מביכה הוא שאל" אני וכמה חברים הולכים היום לים לחגוג את סיום הלימודים, תרצי להצטרף"? "אני אשמח" השבתי . "מעולה "הוא אמר אז ניפגש . הוא קם מהמדרגות והלך לכיוון המכונית הכחולה שחיכתה לו. גם אני קמתי כשהבחנתי בטנדר האדום של אבא שלי . נכנסתי והתיישבתי במושב הקדמי שליד הנהג. "היי אבא " אמרתי. "היי מתוקה" אמר איך היה היום האחרון? בסדר אמרתי והתבוננתי בחלון זה היה היום היפה ביותר זה חודשים! אני גרה בעיירה קטנה שתמיד יורד בה גשם זה די מעצבן אבל מתרגלים לזה.. כשהגעתי הביתה רצתי מהר לחדרי והתכוננתי .לקחתי לי תיק מהמתלה ושמתי בו כל מה שאני צריכה ויצאתי. "צריכה טרמפ לנה"? שאל צ'רלי. "כן תודה אבא" אמרתי. "אני מצטער אבל את לא הולכת לשום מקום "אמר לי מייק. "למה לא שאלתי"? "כי את צריכה לעזור לי לתקן את המכונית ,זוכרת שהבטחת לי"? כן עניתי הייתי חייבת למייק כול כך הרבה טובות אז ידעתי שלא יהיה טעם להתווכח איתו. נסענו למוסך שבו מייק עובד עם הטנדר של צ'רלי. כשנכנסו ראיתי את ג'ק הבוס של מייק. "היי לנה עושה סיבוב במוסך"? שאל . משהו כזה חייכתי. "תיהני " אמר וקרץ ."בואי אני רוצה שתכירי מישהו " אמר מייק. "מי"? שאלתי. אני מכירה פה את כולם. "אני יודע טיפשונת" אבל יש פה אחד חדש שהצטרף. "באמת? מי זה" ?שאלתי. "אני " ענה קול עמוק של נער? או גבר? לא בדיוק ידעתי מה גילו היה לו פנים של נער אך הוא היה יכול להיות גם בן 20 עוד דבר ששמתי לב אליו הוא היה יפה תואר הוא היה לבן כשלג ושערו שחור פיחם בתספורת קצוצה השיער הקדמי שלו היה מורם מעט למעלה וזה מה שהעניק לו את המראה הגברי. עיניו היו מלוכסנות מעט וצבען חום כהה שפתיו היו עבות ואדומות כדובדבן. מעולם לא ראיתי בן אדם עם שפתיים אדומות כל כך . לקח לי כמה שניות עד שהצלחתי לדבר. הוא חייך כשראה את ההבעה שלי. "אני סאם , אני שמח סוף סוף לפגוש אותך" הרמתי גבה. "מייק סיפר לי עלייך הרבה" ענה כאילו קרא את מחשבותיי. לחצתי את ידו ופתאום פשטה בי חמימות , נדהמתי מי זה עד כמה ידו הייתה רכה ונעימה הוא היה מוסכניך , ציפיתי אחרת .לפתע קרה עוד דבר מוזר , הכי מוזר! ראיתי אותי פתאום בגיל 5 , ראיתי את עצמי רצה בדשא ראיתי את אימי רודפת אחריי ומחייכת כולה. הייתי נהנית לשחק איתה שהייתי קטנה. ראיתי איך השמש מאירה את פניה כשהיא צחקה ראיתי את אבא שלי ניגש ומחבק את אמא שלי וארבעתנו ישבנו על הדשא. זה היה מדהים.