Moran852
מצטערת שמזה נצח לא עדכנתי פרק... מקווה שתהינו:)

עומרי ומורן- פרק 3

Moran852 27/05/2014 2400 צפיות 2 תגובות
מצטערת שמזה נצח לא עדכנתי פרק... מקווה שתהינו:)

"למה שאכחיש? אני חייבת לך משהו, איזה הסבר ואני לא יודעת?" "את לא חייבת לי כלום אבל אם אני שואל אותך שאלה אני מצפה ממך לומר את האמת" "אין שניר אני נשרטת ממך!!! אתה סתם מעצבן ומדליק אותי יאללה תשתחרר" "איך שאת רוצה" "תודה רבה באמת!" כך הסתיימה לה השיחה שלנו בוואטסאפ.

הזמן עבר. נכנסה לה השבת, בן ואבא כבר הספיקו לשוב בחזרה מבית הכנסת ועשינו קידוש. קצת צחוקים על שולחן האוכל, חוויות מהשבוע שהיה וירידות אחד על השנייה. סיימנו לאכול אבא ובן התמקמו להם בגינה, אני וסתיו פינינו את השולחן ואמא עשתה כלים.

לאחר מכן עליתי לחדר וצפיתי בטלוויזיה…. הזמן עבר לו ופתאום דלת חדרי נפתחה "מה נראה לך שאת בפוזת שינה?!?!?! קומי על עצמך בבקשה ותתחילי להתארגן" היא אמרה והתיישבה על המיטה.. "אוהוו איזה לוק!!! מה המאורע אחותי?" "אז ככה היום אני הולכת להוציא לאביאור את העיניים" צרחה שובל בהתלהבות "ומה אני קשורה? למה אני צריכה להתארגן על עצמי" "בואי נתחיל מזה שיום שישי היום" "ואוו מי שישמע" "מה מי שישמע.. זה יום של חגיגות!!" "זה יום של מנוחה!" "סתמי סתמי קומי בקיצור" "ואיייי אמאאאא איך תכננתי לישון, באלוהים באת לי מה זה ברע…" מלמתי תוך כדי שאני קמה מהמיטה" "יאללללללללללללההההההההההה בטח היא בוכה לי" נכנסתי שוב למקלחת (הפעם זריזה) והתחלתי להתארגן…. לא השתגעתי יותר מדי שמתי על עצמי מכנס קצר בצבע צהוב וגופיה לבנה עם כתפיות שבקושי רואים שמסתירה חצי מהמכנס ופתוחה בגב. יושבת מול המראה ומתחילה להתאפר "מה לאן הולכים?" "ישיבה אצל איתי ומשם נראה כבר מה יזרום" "מה ישיבה אצל איתי אם אני יוצאת אני מתכוונת לשתות אחותי אני לא באה עם רכב" (איתי אטיאס הוא מכר שלנו ממושב אחר פה באזור. בגדול נראה טוב אחלה בחור… ניסה להתחיל איתי כמה פעמים אבל הוא לא הטעם שלי, הוא חמוד מידי.) "אההה מי שישמע.. בהכי גרוע נקח מונית אבל מה את דואגת שלו לוקח אותנו" (שלו הוא חבר טוב של דודו וגם הוא בין הידידים הטובים שלנו) "הוא לא בבסיס? אה… לפני יומיים דיברתי איתו אמר לי יש מצב הוא סוגר" "לא בסוף הוא לא סגר" "ואת באה להגיד לי הוא לא ישתה" "תפסיקי לזיין את המוח בבקשה…. ישתה, נחזור במונית מה את דואגת???" "אוקיי… לידע הכללי, יש סיכוי את לא חוזרת איתי הביתה?" "אם אני ואביאור לא נריב אז כן יש סיכוי גדול" היא אמרה וצחקה.
סיימתי להתאפר. באתי לצאת וקלטתי ששובל על עקבים… "למה את על עקבים? מה אני גם אשים עכשיו?" "לא יודעת חשבתי נשב נשתה וזה לכי תדעי אולי נזרום לאנשהו" "אין…. אני עזבי אותי…. אני אין לי כח למועדונים היום" "מה יש לך נהיית מעפנה יאללה תזרמי" "לא איפה עזבי אני באה על שטוח אין לי כח…." שמתי על עצמי סנדל ויצאנו.

יושבות בספסל המתנדנד שבגינה ומחכות ששלו יבוא. "אמאלללללה נראה לי פעם ראשונה בהיסטוריה שאני מוכנה לפני גבר ועוד אני מחכה לו" אמרה שובל תוך כדי נשיפת עשן הסיגריה "כן אה" צחקקנו שתינו…. "אבל אל תשכחי שזה שלו… אמאלה היית אצלו פעם אחת כשהוא מתארגן?" "לא אבל אני מתארת לעצמי את המכוער הזה שלוש שעות מול המראה" צחקה "אמאאאאאא מה זה שלוש שעות!!! שובל איך הוא נסחףףףףףף הוא מסרק את השער שלו שמונים שנה. מורח אלף סוגי קרמים… קרם פנים, קרם גוף, קרם ידיים. מצחצח שיניים, מתבשם… בושם, דאודוראנט, מבשם בגדים יותר גרוע ממני אלוהים איזה נקי הוא…. אין אני רוצה בעל כמוהו" "מה הבעיה תתחתני איתו" "אהההה בסדר… עכשיו! תתארי לך אני יוצאת איתו, איזה מוזר זה כמו לצאת עם אח שלך" "ואיייי תסתמי המחשבה של שניכם מתנשקים עושה לי צמרמורת… אשכרה גילוי אריות איזה באסה והוא כזה חתיך איףףףףף" נפטרנו מצחוק…. פתאום נשמעה צפירת אוטו מחוץ לגדר. "זה הוא את אומרת?" שאלה שובל ונעמדה בכדי להסתכל "יש לו אאוודי שחורה……." הוא התקשר וקטע אותי באמצע המשפט "כן זה הוא שובל, הנה הוא מתקשר….. (עניתי לו) יצאנו"

"את לא נכנסת עם הסיגריה" הוא צעק לשובל דרך החלון "מה אתה רוצה ממתי זה מפריע לך?" "מה יש לך שובל ימכוחה הוא הפסיק לעשן" " אה נכוןןןןןןןן" היא פתחה את הדלת והתיישבה לידו "מה ממש מפריע לך יעני" "הריח הורג אותי. מעצבן אותי להריח אותו ואת עוד רוצה לעשן לי באוטו לחנוק אותנו פה?!" היא לקחה שכטה וזרקה את הסיגריה נשפה את העשן כלפי חוץ וסגרה את הדלת…… "שימו חגורות" והתחלנו בנסיעה. שלו שם שירים ברגוע. לא הרבה זמן עבר ופתאום קלטתי ששלו נוסע בכיוון ההפוך של היציאה מהמושב… "לאן אתה נוסע?" שאלתי לא מבינה "דדוש גם בא איתנו" "יאאאאאאאאאא איזה בן זונה איך אני חמה עליו" צעקה שובל בטון השלוכי שלה… שלו נקרע מצחוק "למה מה קרה" "לפני יומיים הדר אחות של אביאור חגגה יום הולדת.. מתייעצת איתי בדברים וזה פתאום אומרת לי וואי איזה באסה אין לי הגברה אני בשיא הנחמדות שלי אמרתי לה אין בעיה שניה אני אדבר עם ידיד שלי וזה נראה מה אפשר לארגן.. מתקשרת אליו… מתקשרת מתקשרת מתקשרת עד שענה לי עשה לי טובה… אני עושה לו יחיאל אני צריכה תעשה ג'סטה אמר לי מה את צריכה סיפרתי לו אמר לי כמה דקות אני חוזר אליך….. עד היום המשתמש הזה לא חזר אלי כל הערב אני אחריו בנרות אמרתי אני תופסת אותו אני קורעת אותו" "תשמעי את עוואלה רצח. יותר גברית מאבא שלי.. נשבע אני מפחד ממך" אני ושלו נקרענו מצחוק… "תתקשר לזבל הזה שירד כבר" שלו מחייג… "מה אחי מה הולך?….. יאללה כפרה אנחנו פה מחוץ לבית שלך…" "תגיד לו שובל פה תראה איך הוא חוזר לישון" אמרה שובל וצחקה "את משוגעת" צחק שלו.

שתי דקות של המתנה ויחיאל הגיע. (יחיאל הוא גם חבר קרוב. גבוה רזה עם אישיות מצחיקה)… פתח את הדלת והתיישב נתן לי נשיקת שלום, לחץ לשלו את היד "שובל מה הולך כפרה" "אל תגיד לי מה הולך ואל תפנה אלי… חיי בסרט" "מה יש לך מה את דפוקה ב-ת'" (סלג כזה של המושב שלנו כי כשאומרים דפוקה לפעמים זה נשמע "תפוקה") "לא דפוקה ב-ת' ולא ב-ט'…." שלו קטע אותה "עזוב אותה אחי זה היום בחודש" "אתה אל תדליק אותי גם כן עכשיו" ואנחנו צחקקנו "אההה בלי סכינים שובל" השיב לה ופתאום גם היא החלה לצחוק "אבל מה את מפגרת תסבירי מה יש לך עלי" "בטח אתה אומר לי אני אחזור אליך ופתאום מסנן אותי כל הערב י'מג'ייף איזה עצבים אכלתי עליך" "אהה על זה כפרה איפה חיים שלי הייתי בבסיס לא יכולתי לענות לך" "והתירוצים הם יםםםםםםםםם" היא צעקה בזרועות פתוחות עם הפנים לשמיים ואני ושלו לא יכולנו להפסיק לצחוק "יאללה כפרה עברנו סליחה מצטער מה את לא מתביישת למה לא הייתי עוזר לך" "לפחות היית שולח לי הודעה משהו.. אני לא יכול לענות אני יודעת ססססרבאק גם אתה י'פרצוף באסה איזה מזל יש לך שאני אוהבת אותך ככה" "חייםםםםםםםםםם" הוא צעק, התקרב ונתן לה נשיקה…

במהלך הנסיעה הצחוקים לא הפסיקו. שובל שם אז שלא יהיה מצחיק?
הגענו לבית של איתי והרעש נשמע (בהגזמה טוטאלית) כבר מכניסת המושב. היה נשמע כאילו יש ים אנשים… יצאנו מהרכב הם ישבו כולם בגינה והתאורה לא עשתה הנחות לאף אחד. אחד אחד רואים…. "ואייי איזה ווג'ערס מה זה כמה אנשים יש שם" אמרתי בהלם בעודי מתקדמת עם כולם לכיוון השער "מה את גם כן תופסת לי עכשיו רגליים קרות, אכפת מי שם.. העיקר אביאור פה, זה מה מעניין" "אותך אולי!!!" "בקטנה מורי מה יש לך בואי את מי את רואה" זרק לי שלו כשהוא פותח את שער הכניסה. תכלס צודק…. נכנסים ותוך כדי הליכה אל כולם אני בוחנת פרצופים וחוץ משני גברים וארבע בחורות כולם מוכרים. אומרים שלום לכולם… הרבה אנשים שלא ראיתי תקופה בחיי, הרבה אנשים שניתקתי איתם קשרים טובים שהיו לי בגלל שניר הקנאי, בגדול הרבה אנשים ששמחתי לראות. יושבת מתעדכנת ומתערבבת ופתאום נתקלת במבטו של אחד משני הגברים שאינם היו מוכרים לי. הוא מסתכל עלי במבט חודר מלא במסתורין חסר בושה ואני מבלי לשים לב בוהה בחזרה…..


תגובות (2)

זה סיפור יפה אבל את תוקעת את כל הסלנג (בזעת ווגערס וכו) במקומות לא נכונים וזה לא שאני אשכנזיה אני גם מרוקאית אבל זה לא מתאים כזה לסיפור במושב ובכל משפט כמעט

28/05/2014 01:14

    בראשונה- המושב המדובר בזה הסיפור הוא מושב הממוקם בדרום הארץ סמוך לערים נתיבות ואופקים. למושב קוראים מושבי יחדיו (מוזמנת לפתוח גוגל) ומושב זה כולל אזורים מסוימים (ברוש, תדהר ותאשור) שהם כמו רחובות ענקיים ברחבי המושב. במושבי יחדיו מתגוררים אך ורק תושבים שהם יוצאי עדות המזרח ולא תמצאי שם אנשים אחרים.
    בשנית- גם אני מרוקאית. אני דוברת מרוקאית חלק מאז צמחו לי שיניים כך שאני לא מבינה למה את אומרת שאני רושמת מילים במקומות לא נכונים!
    מצד שני אני יכולה להבין את זה שאת חושבת שהדיבור לא מתאים לסיפור על מושב וכמו שכבר הסברתי זה מושב של "עמך" או "שלוכים" בכדי שתביני (ועוד קוראים אחרים) שזה דווקא כן מתחבר.

    31/05/2014 20:48
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך