'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 20 ♥

'מה עוד יכול להסתבך?!' חשבתי לעצמי ופתאום נשמעה ירייה מבחוץ.
"אני ואביה קפצנו אבל עומרי וירין ישר הוציאו מאיפשהו אקדח .
"תישארו פה, אנחנו כבר באים" עומרי אמר ושניהם ירדו.
"אביה אני כבר חוזרת" אמרתי לה וירדתי גם. התחבאתי כדי שהם לא יראו אותי, הסתכלתי מסביב ולא ראיתי אף אחד. וואי אני מרגישה בסרט אימה, מזל שעדיין לא חושך.
"תקשיב ממן יש מצב שזה גיא" עומרי אמר.
"איך אתה יודע?"
"סיפור ארוך לא לעכשיו, אבל הוא היה פה"
"לא נראלי שהוא מספיק אידיוט כדי לפלוט כדור" ירין אמר.
"אולי זה לא רק לפלוט כדור" עומרי אמר והם התחילו לדבר בשקט.
"טוב אז בוא נתפצל" עומרי אמר ושניהם הלכו לכיוונים שונים ונעלמו לי מהזווית עין.
עברו איזה שתי דקות שהסתכלתי ושמעתי קול שהקפיץ לי את החיים מאחורי:
"מחפשת מישהו?" הסתובבתי ואלה היו ירין ועומרי.
"וואי שני מפגרים נבהלתי!"
"עדי מה את עושה פה?"
"הסתכלתי גם מאיפה באה הירייה"
"ואת לא חושבת שזה קצת מסוכן בשבילך?" ירין שאל ואני גילגלתי עיניים.
"עדי את לא תגלגלי אליי עיניים מובן?!" הוא אמר והחזיק לי בכתפיים מה שקצת סובב אותי לכיוון אחר ואז ראיתי מישהו מכוון אלינו אקדח.
"זוז!" צעקתי לירין, לקחתי לו את האקדח ויריתי במי שכיוון אלינו. וואלה הצלחתי לפגוע.
"יואו ירייה טובה" עומרי אמר לי ונתן לי כזה כיף אגרוף חחח זה כמו סיסמא עם החברים שלי.
"אז זה היה הוא?" שאלתי אותם.
"יכול להיות…"
"אבל יכול להיות שגיא…" הם הסתכלו אחד על השני ורק אני לא הבנתי מה קורה.
"יכול להיות שגיא מה?!"
"עדי עופי למעלה! תתקשרי לנאור ותספרי לו מה קרה!" ירין אמר לי ושניהם רצו לאיזה כיוון.
טוב, זה היה מוזר. עליתי למעלה והתקשרתי לנאור, סיפרתי לו ונסכם בזה שהשיחה הסתיימה ככה: 'סעמק ערס…'
"אז מה קורה?" אביה שאלה.
"את האמת אין לי מושג! אבל הכל בסדר חוץ מזה שהרגתי מישהו" אמרתי ואת הסוף קצת מילמלתי.
"את מה?!" אביה צעקה.
"הוא כיוון אלי ו אקדח וירין ועומרי לא ראו אותו!"
"יואו עדי…. הזוי!"
"את מספרת לי?!" העברנו את הזמן בצפייה בסדרה עממיות. קורעעע!
"אביוש!"
"מה?"
"יש לי רעיון!"
"מה? חח"
"בואי נלך שתינו ללמוד באוניברסיטה בארה"ב!"
"יוואו ומרשים לך?"
"מי שואל אותם?! אני עושה מה שאני רוצה כבר מגיל 18!"
"חח יואו חיימשלי אנחנו נעשה מזה כיף!"
"כן!!" אמרתי ושתינו קפצנו וצרחנו על הספה כמו שתי מפגרות.
"אבל רגע! ירין מרשה לך?"
"נראלך שעדי דומרני צריכה רשות ממישהו?!"
"חחח יא עדי!"
"מה את חשה אותה עממיות?!" אמרתי לה.
"חח וואי הכי דפוק עכשיו כל הבנים נכנסים! כשאנחנו קופצות על הספה חחח" היא אמרה ובדיוק כולם נכנסו והסתכלו עליו כמו על עב"ם.
"וואי את מנחוסית את…" אמרתי לה.
"נחמד…" נתי מלמל.
"טוב, מה קורה?" שאלתי.
"הכל בסדר, גיא גם בסדר ותפסנו עוד שלושה אלפרונים בשכונה" נאור אמר.
"אוקיי" אמרתי
"עדי ואביה אפשר לשאול אתכן שאלה?" אפיק שאל.
"כן אפיק?" אביה אמרה.
"למה אתן לעזאזל עומדות על הספה?!"
"אהה זה כי אנחנו תכננו ללכת ל.." אביה עמדה להגיד אבל סתמתי לה את הפה ברגע האחרון.
"עדי! לאן תכננת?!"
"לאילת תפסתם אותנו חחח" אמרתי וצחקתי צחוק מזויף.
"עדי את האמת!" נאור אמר.
"אני רוצה ללכת ללמוד בארה"ב אוקיי?! ויודעים מה כולכם קפצו לי אני טסה לשם עוד החודש!"
"חחח עכשיו באמת הצחקת" אפיק אמר.
"נראלך שאבא ירשה לך לטוס?! לבד?!"
"עם אביה!"
"ממש שומר מצאת לך!" נתי אמר
"בואנה שמור ל הדיבור!" אביה אמרה לנתי.
"עדי אני לא מרשה לך סבבה?!" ירין אמר לי.
"אמרתי לכם כבר!" אמרתי ובתקדמתי לכיוון הדלת עם אביה.
"קפצו לי" אמרתי ואני ואביה דפקנו ריצה למעלית, למזלנו היא נסגרה לפני שהבנים הספיקו לבוא.
רצנו מהר למכונית שלי וראיתי דרך המראות את כולם אבל אנחנו כבר נסענו;)
"לאן נלך?" אביה שאלה.
"לבית שלי?"
"לא הם ישר יחפשו שם, ונתחיל מזה שנאבד אותם ואז נלך לבית מלון שלא הינו בו!" אביה אמרה וראיתי שני רכבי בא מ וו שחורים מאחורי.
"שיט…" מלמלתי.
"בואי נעשה את העיקוף דרך ראשון"
"טוב… אני עוברת באור הצהוב…" אמרתי ולחצתי יותר חזק על הדוושה של הגז.
" חחחח תקעת אותם בצד השני!" צחקנו.
"עזבי אני נוסעת ישר למלון"
"איזה?"
"שיהיה רואיל ביץ' " נסעתי לשם, החניתי את הרכב במקום שלא כל כך רואים מבחוץ ונכנסנו פנימה מהר.
"יש חדר פנוי לשתינו?" שאלתי מתנשפת
"כן, העלות היא 1000₪ ללילה"
"טוב, סורי שאני מלחיצה אותך.רק תעשי את זה מהר…" אמרתי והיא סיימה.
"הנה הכרטיסים, קומה 5"
"תודה" אמרתי ונכנסנו מהר למעלית.
"וואי איזה מזל אחותי…" אביה אמרה.
"כן אה? נראלי כל אחד מהם היה שמח עכשיו לפרק אותי במכות…"
"חח אל תגזימי אם היית אומרת להם זדיינו אז כן" ביא אמרה וצחקנו.
נכנסנו לחדר ונכנסנו כל אחת בתורה להתקלח.
"אעעא אביה! את לא קולטת! הכנסתי כמה בגדים נקיים לתיק שהבאתי!"
"באמת?! אני יכולה?"
"ברור!" אמרתי והוצאתי לשתינו לבנים ובגדים נקיים, שכנראה נצטרך ללבוש גם בבוקר-,-
"לי יש קצת איפור בתיק…" אביה אמרה.
"מה חסר?"
"ללכת לישון!" היא אמרה וקפצה על המיטה.
"יא דבה תעשי מקום!"
"חחח קחי קחי" היא זזה ושתינו נרדמנו.
קמתמ בבוקר ואז באמת נזכרתי מה חסר… מברשות שיניים!
התקשרתי לשירות חדרים ולהפתעתי הם הביאו לנו מברשת ארוזה עם שפורפרת ממש קטנה של משחה. חחח זה חמוד…
צחצחתי שיניים וסידרתי את השיער עם הפן שהיה שם. התאפרתי והחלפתי את המכנס טרנינג לג'ינס מאתמול. ובינתיים אביה קמה והתארגנה גם.
"מה עושים עכשיו?" היא שאלה.
"אוכלים ארוחת בוקר אני גוועת…" אמרתי ונכנסנו לחדר אוכל, אכלנו וחזרנו לחדר.
"יש לי רעיון לאן נלך…" אביה אמרה.
"לאן?"
"לדירה שלי"
"אפשר…" אמרתי ונסענו לשם.
הגענו וראיתי שהיא שיפצה את הדירה מהפעם האחרונה שהגעתי, עכשיו היא נראת הרבה יותר טוב!
"וואו אביה הדירה נראת מדהים" היא די דומה לדירה שלי.
ישבנו והינו במחשב לבדוק על ארה"ב ואחרי חצי שעה הייתה דפקיה בדלת.
"אמאלה ידעתי שימצאו אותנו!" היא אמרה בלחץ.
"שנייה אני אבדוק בעיינית" אמרתי והסתכלתי, זה היה ירין.
סימנתי לאביה להיות בשקט עם היד והיא הנהנה.
חיכינו עד שהוא ילך אבל אז קיבלתי הודעה בווצאפ:
'אנחנו יודעים איפה אתן! צאו עכשיו!' זה היה מאפיק.
סיננתי אותו.
"אביה הם יודעים שאנחנו פה!"
"הם יכולים להמשיך לדעת… זה לא שיש להם דרך להכנס.
'עוד התעלמות אחת כזאת והכל יהיה יותר גרוע. צאו או שאנחנו שוברים את הדלת.'
" יש להם דרך להכנס!"
'אז אנחנו יוצאות. איפה אתם?' פחח בחלומות שלהם יוצאות!
"אביה יש לך דרך לצאת מפה חוץ מהדלת?"
"אממ… יש איפה להתחבא…" היא אמרה.
"איפה?! מהר!"
"בואי יש פה דלת קטנה שמחברת בין המטבח לחדר שינה, אני לא יןדעת למה זה טוב אבל ניקיתי את זה, יש פה מנהרה כזאת קטנה" היא אמרה.
נכנסנו לשם, הרגשתי בסרט לגמרי.
"אני נועלת את זה משני הצדדים" היא אמרה ונעלה ים מפתח כסוף.
"תשתיקי את הפלא שלך" אמרתי לה ושתמ ו השתקנו אותו.
'עדי אני לא רואה שאתן יוצאות אז אנחנו נכנסים' הוא כתב, "תשמרי על שקט הם באים!" אמרתי ושמעו שהדלת התפרקה.
"תחפשו אותן הן בטוח פה…" נאור אמר ושמעתי אותם הולכים.
"נאור לא מוצאים אותן!" עומרי אמר.
"וואי אני נשבע שכשאני תופס את הילדה הזאת… אני נותן לה וואחד כאפה שהיא לא תשכח שלי לא עושים דברים כאלה!"
זזתי באי נוחות מהמשפט שלו וזה עשה קצת רעש.
"שמעתם את זה?!" ירין אמר.
"זה בא מהמטבח…"
"לא! זה בא מהחדר שינה!" אפיק אמר.
שמעתי אותם מחפשים ואז מישהו צנסה לפתוח את הדלת הקטנה(שדרך אגב היו בה כאלה חורים עם רעפים אלכסוניים אני לא יודעת איך להסביר…)
"נראלי שהן שם בפנים" ירין אמר. שיט!