עיניה הזהובות
שוב באותו הסיטואציה, הרוח הנושבת, ידה הקרה, עיניה המהפנטות קורנות כמו זהב טהור והידיעה שאתה לא תוותר עליה, הידיעה שהפעם זה יקרה, אתה לא תוותר עליה, לא הפעם. הדממה משחררת מבוכה חונקת לאוויר אתה שואל אותה אם זה אמתי היא מהנהנת הדממה חונקת את אוויר. אתה מאושר, היא מחייכת. מנסה לדעת לאן הולכים אבל לא מצליח, אתם מתקדמים לגבעה קטנה, ידכם שלובות זו בזו הרגשה שלא תשכח. פתאום חושך יד לופתת את עינך אתה מחייך חושד קצת שפתיה לופתות בשפתך הרגשה שלא תישכח לעולם. המבט לתוך עיניה הזהובות.
תגובות (0)