עיניים כחולות

לפעמים, כשאני מסתכלת על השמים הכחולים, וחושבת עליו,אני שואלת את עצמי אם הוא באמת שווה את המחשבה. למרות כל הדברים שהוא עשה, איך שהוא פגע.
שלפעמים הוא מתעלם, ולפעמים יכול להיות הכי אוהב שיש. מנשק, עוטף אותי בזרועותיו.
לפעמים מסתכל עלי באהבה, לפעמים מסתכל עלי באדישות.
ולמרות הכל, אני אוהבת אותו. את החיוך שלו, את הגומות החמודות בלחיים.
את העיניים הכחולות והיפות שלו. את שפתיו הרכות, את ריחו המשכר.
כי אהבה לא בוחרים, היא בוחרת אותך.
אבל כשראיתי אותך איתה, ובעיניך מבט מצטער. הכל נעלם, כל העולם עצר.
איפה כל המילים הטובות? איפה כל האהבה?
ואני כמו טיפשה, כל הזמן סולחת לך.
מנשקת, אוהבת, מראה שאכפת לי. אבל איפה אתה בסיפור הזה? בוגד בי איתה?
עם חברתי הכי טובה?
זאתי שאני מכירה כבר כמה שנים טובות, למה היא?
וכן, נפרדנו. אבל לעולם לא אשכח אותך, לעולם לא אשכח את עינייך הכחולות.