עיניי החתול / 4

הגעתי אל הבית הדומם .
שנכנסתי בשקט אל הבית , לקס בירך אותי לברוך הבאה ואמר לי שהגלולה להירגע נמצאת
על השידה שלי בחדר .
הרמתי את ידי וסימסתי לגייב ולאייס שהכול בסדר , ירדתי תחנה אחת לפניהם אז כנראה שהם
דואגים נורא למצב שלי . אני לא יודע מה השתלט עלי וגרם לי לצעוד ישר אל המוות שלי , אני
לא יודעת למה פתאום התחלתי לחשוב עליו בזמן האחרון .
אילו היו באמת תשובות לשאלות האלו , הייתי רגועה אבל בשביל להירגע בזמן הזה אני הצטרך
הרבה מאוד תרופות .
עליתי במדרגות אל החדר שלי ופתחתי את הדלת בתנופה , בוחנת אם משהו היה אצלי בזמן
האחרון בחדר אבל לא נראה שום דבר רע אלא רק הריח של המועצה .
התיישבתי בעדינות על המיטה ולקחתי את הגלולה לאצבעותיי , בחנתי אותו את הצבע שלה , את
המרקם שלה , מה היא מסתירה מאחוריה . מה יקרה לי אחרי שאני יקח אותי ?
הרבה מאוד זמן לא לקחתי כבר גלולות הרגעה של המועצה , זה אף פעם לא עשה לי טוב במצבים
הרי טובים היה לי חום גבוה .
הנחתי את הגלולה בחזרה על מגש הכסף שעליה היא שכבה , את כוס המים שתיתי במספר לגימות
קטנות ושכבתי על המיטה .
כול הלילה היה מלא במחשבות , עד הרגע ההוא .
הרגע שנרדמתי .

*
העברתי את אצבעותיי על פניי , משפשפת את עיניי ולוקחת נשימה עמוקה בשביל להתעורר , אבל
המצב שלי לא היה בדיוק משהו . הרגשתי איך תריסר אבנים נזרקו לעבר הראש שלי וכול זה
כשלא לקחתי את הגלולה , מעניין מה היה קורה אם כן הייתי לוקחת אותה .
התיישבתי בזהירות ופתחתי את המגירה של השידה , מוציאה את משקפיי הראייה האופנתיות שלי ,
שעלו אלפי דולרים קטנים . הכסף חשוב מאוד במיוחד בזמן הזה .
שהראייה שלי הסתדרה בחנתי שוב את החדר שלי , שנראה מאוד משועמם בזמן האחרון והתרוממתי
אל עבר הארון שלי . התחלתי להוציא ממנו את כול הדברים שהיו בתוכו , מחפשת .
איפה זה ? שאלתי את עצמי וזרקתי סלסילת זכוכית מאחורי הכתף שלי , שמעתי אותה מתנפצת
לרסיסים קטנים .
אוי , הביאו לנו אותה כמתנה להולדתי . טוב , לא נורא .
איפה זה ? לא יכול להיות שהוא לא נמצא כאן , מאז ששמו עלינו את לקס המועצה פחות מרבה לבקר
אותנו ולבדוק את הארונות והשידות שלי , לקס כול יום מכין רשימות למועצה ושולח אותם . אני לא
צריכה אותו על הזנב שלי .
" בוקר טוב , פליסיטה ." הבהיל אותי הקול המתכתי והקר של לקס , גרם לי לקפוא במקומי ולאט
לאט להסתובב לאחר , להביט בפרצוף הרובוטי שנמצא על הקיר . בו מופיע לקס .
" בוקר .. טוב ." מלמלתי והסתובבתי בחזרה אל הארון , ממשיכה לחפש את זה במהירות רבה כדי
שהוא לא יראה אותי מתעסקת יותר מידי בארון , בזמן הזה ניסתי גם לדבר איתו ולהסיח את דעתו .
" לקס איפה אמא שלי ?" התחלתי להרום ערימות בגדים מצידי , איפה זה יכול להיות הרי שמתי את
זה בתוך הגרב שנמצא בתוך התיבה שהייתה בכיס של המכנס הג'ינס שהיה במקום כולשהו .
לקס השמיעה קול רובטי , כנראה שהוא חיפש את הנתונים הנכונים לומר לי .
" הלכה לעבודה ." כול כך מוקדם .
סוף , סוף !
הוצאתי את התיבה מתוך כיס הג'ינס הכחול , פתחתי אותה והוצאתי את הגרב השחורה שלי ומתוך
הגרב השחורה הוצאתי את מכל הכדורים שאספתי במשך מספר שנים , בשביל כאבי הראש החזקים
שנגרמים לי בזמן האחרון .
לקחתי כדור אחד לפה ואת המכל הכנסתי אל תוך הכיס במכנס השורט שלבשתי , מה שמזכיר
לי שאני צריכה ללכת להתקלח כי אני נמצאת עם הבגדים של אתמול .
הרמתי את התלבושת האחידה " לקס למה לא אמרת לי שנעלי המגף שלי נמצאות ליד הדלת , אני
מחפשת אותם ."
" אני מצטער פליסיטה , לא ידעתי שאת מחפשת אותן ." הנהנתי לעברו והלכתי להתקלח במהירות
רבה או שהמועצה תבוא אלי לבית ותתחיל לשאול אותי שאלות למה אני לא שחקתי עדיין בקלפים .

" מקלחת מרעננת ?" שאל לקס , מתחתי את הזרועה הימנית שלי ופהקתי , כן .
הנהנתי לעברו והתקדמתי אל עבר המספון המרכזי בבית שנמצא בסלון , פעם בשנים עברות עמדה
שם טלווזיה , שזה היה מסך ענק שבו היו מראים סרטים , חדשות ופעילויות שונות על המסך . לפעמים
זה היה עולה גם כסף .
עכשיו הכול חינם במספון , ואם יש איזה חדשות מרעישות מיד שולחים הודעה לכול המספונים במחוז
שלנו , מחוז וונדרלנד .
הדלקתי את המספון ומולי נראה חבר מהמועצה , החבר שאחראי על משחק הקלפים .
"פליסיטה את מוכנה ?" הוא שאל , העברתי את אצבעי אל עבר שפתיי וחשבתי , האם אני מוכנה
לגלות את העתיד שלי ? למה כול כך חשוב להם שנשחק כול בוקר בקלפים .
" כן .." מלמלתי והוא התחיל לערבב את כול הקלפים בקבוצות גדולות , אני מסתכלת על הקלפים
ומתחילה להזכר בימים שהייתי קטנה ואמי סיפרה לי על משחק הקלפים .
משחק הקלפים היה משחק , שכול בוקר ילדים ונערים עד גיל שמונה עשרה היו משחקים בו , אתה
בוחר קלף והוא מראה לך את היום שלך . הרבה פעמים נפלתי על קלף הצב שזה היה 'יום משעמם'
או הקלף של הארנב בכובע שהיה מצביע על 'הפתעה יומית' ותמיד זה היה מתגשם .
הו מיקרים נדירים שהקלפים לא פעלו באמת על גורל היום שלך , אבל זה לא הפריע לאף אחד . הייתי
מתלהבת מזה שמועצה יכולה ליראות את העתיד שלי והייתי מחשיבה אותם לגדולי הקוסמים .
אבל הטריק הוא שהגורל הוא מציאותי , הגורל בוחר את הקלף שלך והמועצה לא מתערבת בזה .
הקלפים סודרות בשורות שורות , כול קלף לחוד " אנא תבחרי קלף" הוא אמר .
אני בוחנת את שורות הקלפים ולוחצת על הקלף השישי בשורה העשירית , במהירות רבה חישבתי
את השורות ואת הקלפים . כול הקלפים נעלמו והקלף האדום שלי הופיע על המסך עם הפנים כלפיי
פנים לאחראי .
" היום שלך יהיה .." הוא התחיל לומר וברגע שפקח את עיניו לראות את הקלף , תדהמה נפלה על
פניו , הוא היה מופתע ולא יכל להוציא מילה .
איזה קלף כבר בחרתי ? זה יהיה קלף רע ?
" בחרת את קלף המלכה ." הוא אמר בחרשות .
מה ?!
חשבתי שקלף המלכה זה רק מיתוס , הרי קלף המלכה מצביע על העבר שלך , זאת אומרת שהיום
שלי יהיה זיכרונות גדולות . אוי לא .
הכוכב הנופל .
*הוא* חזר לעיר .
המשאלה התגשמה .