mix17
אני רואה שיש צפיות וזה מגניב אבל אולי נעשה בדיקת נוכחות קצרה, מי שרואה ואוהב שיגיב :))

על המסלול- פרק 2 ~שיניתי ז'אנר~

mix17 10/10/2014 691 צפיות אין תגובות
אני רואה שיש צפיות וזה מגניב אבל אולי נעשה בדיקת נוכחות קצרה, מי שרואה ואוהב שיגיב :))

פרק 2- ליל כוכבים.

עמדתי בפינת חנות המשקפיים בפנים סמוכות, מפני שהסטייליסט של אנג'ל, ג'ק, הכריח אותי ללבוש שמלה קצרצרה וצמודה שהחליטה את כל גופי, מנוסף נעלתי מעלי עקב גבוהות ולא יכולתי לזוז בהם יותר מידי.
"בגד יפה יראה טוב על כל אחת." אמרה אנג'ל כשג'ק שאל אותה איך אני נראת בשמלה שהוא בחר עבורי. אני פשוט חייכתי, מתלבטת עם דבריה של אנג'ל היו מחמאה או עלבון עבורי.
חנות המשקפיים נראתה נהדר, הכל היה מוער ומוצף באנשים מפורסמים, כתבים הסתובבו בכל מקום וריאיינו את המפורסמים, כולם נראו נהדר ואפילו זיהיתי כמה אנשים מהטלוויזיה.
"מה את עושה, זואי?" שאלה אותי אנג'ל שהופיעה כאילו משום מקום, היא חייכה חיוך רחב ודיברה בשיניים חשוקות, הכל כדי שהתקשורת לא תשים לב שהיא בעצם רותחת עליי מזעם.
"אני לא יכולה ללכת עם הנעליים האלה." אמרתי וחיקיתי הבעת פניה.
"את צריכה להסתובב עם אנשים, זואי, לכי ותכירי קצת סלבריטאים." היא דחפה אותי קלות והלכה לכיוון לתחילת החנות, שם עמדו כמה צלמים.
פסעתי בקושי בין ההמון המפורסם על עקביי הגבוהים, מחייכת לכולם ומנסה להראות נחמדה למרות שבתוך תוכי רק רציתי להיות בחדר הגדול שלי ולראות איזו קומדיה רומנטית עם החברות שלי.
התנערתי ממחשבותיי כאשר משהו התנגש בי וכמעט הפיל אותי על הרצפה.
"אני מצטער…" מלמל משהו, ישרתי את מבטי עליו ובחנתי את דמותו, הוא היה נראה מוכר, כמו תשעים אחוז מהאנשים שהיו נוכחים בחנות אבל לא הצלחתי לזהות מאפה אני מכירה אותו.
"זה בסדר, נראה שזו גם אשמתי." ניסיתי לחייך אבל מה שבאמת רציתי היה לתקוע את אחד העקבים ברגלו.
"את רוצה לשתות משהו?" הוא שאל ועזר לי להתייצב על העקבים.
שיערו היה שחור ועורו שזוף, עיניו היה חומות, חמימות וטובות, גופו היה שרירי והוא היה נראה כאילו הוא גדול ממני בשנה או שנתיים ולא יותר.
"בטח." חייכתי בלית ברירה כשראיתי את מבטה החודר של אנג'ל מזווית עייני.
אני חייבת להיות נחמד, אני חייבת לעבור את הערב הזה בלי כל בעיות, אמרתי לעצמו שוב ושוב כשהבחור עזר לי להריע אל דלפק הקבלה בו היו עשרות בקבוקים של שתיה קלה.
"דרך אגב, שמי ג'ים פייז."
ברגע שהוא אמר לי את שמו הרגשתי כאילו נורה נדלקה בראשי, מיד ידעתי מי הוא ולא יכולתי שלא לחייך.
"אני יודעת מי אתה." התאפקתי שלא לפלוט איזה צחקוק פרוע, הוא נראה כל כך בטוח בעצמו שזה ממש בלבל אותי.
"כן… נראה שהשם שלי הולך לפניי," הוא גירד את עורפו במבוכה. " או יותר נכון של הקבוצה שלי." הוא צחק.
"נראה שכן." צחקתי. הוא היה שייך לקבוצת הכדורגל של העיר שהייתה ממוקמת במקום האחרון בתור ללכת לאליפות העולם, טרמינל לומינטריס. אני לא מבינה גדולה בכדורגל אבל אחת החברות שלי היא ממש מכורה, בכל פעם שיש משחק היא פשוט גוררת את כל החברות עליה הביתה. לא ידעתי בדיוק מי הוא ג'ים, רק ידעתי שהוא שחקן חדש יחסית והכי צעיר בקבוצה, ידעתי שהוא שחקן טוב כי ראיתי אותו משחק במשחק או שתיים וידעתי גם שהוא מגיע מאיזה חור בצפון.
"גם אני יודע מי את, זואי." הוא חייך ומזג לעצמו מים מינרלים לתוך כוס פלסטיק.
חייכתי, נראה שהתוכנית של אנג'ל מצליחה וזה סימן טוב.
"אז, ראית את הטקס אתמול?" שאלתי, לקחתי מצלחת זכוכית שקופה פלח תפוח ירוק.
"החברים שלי ראו, אז ראיתי אתם." הוא צחק פעם נוספת. שאלתי את עצמי עם הוא מתכוון לחברים מהקבוצה או לחברים בבית ועם הוא מתכוון לחברים בבית העם מותר לו להיפגש איתם או שאסור לו כמוני.
"נהנת?" שאלתי וחייכתי חיוך שובב, פתאום לא היה לי קשה כל כך להיות נחמדה אליו.
"למען האמת כן, מתמודדת 13 הייתה פשוט יפיפייה." הוא חייך. הבטתי בו רגע, כדי לראות עם הוא רציני.
לפי דעתי היו הרבה מתמודדות יפו בטקס אבל מספר 13 הייתה נערה בעלת משקל עודף בצידי הגוף ושיניים צהובות, היא הייתה אומנם נחמדה אבל בהחלט לא יפה.
"רק צחקתי זואי." הוא אמר אחרי רגע וצחק צחוק גדול
"היי, זואי אחייניתי היקרה, זה יהיה בסדר עם אני אדבר איתך לרגע?" שאלה אנג'ל ששוב צצה משום מקום ובלי לחקות לתשובה גררה אותי הרחק מג'ים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך