פגישה גורלית- פרק 3!!

הגענו אל המחנה היה קצת חשוך וקיילי הייתה קפואה בגלל שהיא שכבה שם
הרבה זמן על השלג הקר.
"אני אחמם אותה אם הפרווה שלי" אמר ליאם.
"בסדר" אמרתי לו והנחתי את קיילי לתוך האוהל.
אחרי כמה זמן*****
מנקודת המבט של קיילי:
פתחתי את העיניים שלי היה לי מאוד חמים ונעים, נזכרתי שהיה לי
חלום רע על זאבים פיו!~ זה היה רק חלום הסתכלתי מסביב לא הבנתי
איפה אני נמצאת כאלו זה היה בתוך אוהל! אבל לא הבנתי מה אני עושה שם.
הסתכלתי למטה ראיתי… זאב! ישר קיבלתי התקף לב כאילו שראיתי רוח!
טוב זה באמת היה כמו משהו כזה! הזאב היה בצבע חום חלק לא ראיתי אותו
מקודם.. אבל מה הוא עושה כאן ופתאום הוא פקח את עיניו והסתכל אליי
היה לו מן עיניים ופרצוף מוכר כזה אבל זה זאב.. ואז הזאב קם לאט לאט
ושמעתי קול הקורא בשמי חשבתי שאני סתם מדמיינת ואז הזאב התחיל להפוך
לבן אדם ראיתי דמות מטושטשת הכול הפך להיות מעורפל עיניי החלו להיסגר***
מנקודת המבט של ליאם:
הפכתי לבן אדם ורציתי לגלות לה הכול אליי שאני איש זאב אבל אז היא
התעלפה קראתי לה בשמה מספר פעמים אבל היא לא התעוררה ניסיתי
לקרוא לה בפעם האחרונה בתקווה שהיא תתעורר ואז לאט לאט היא החלה
לפקוח עיניים…
מנקודת המבט של קיילי:
פתחתי עיניים ומישהו החזיק אותי וראיתי שזה היה ליאם.
"ליאם מה אתה עושה כאן" שאלתי אותו.
"זה סיפור ארוך" אמר ליאם, "אבל מה את עושה כאן" הוא שאל במהרה.
"התקשרתי אליך ושלחתי לך מיליון הודעות ולא חזרתה על אף אחת מהן,
מאוד דאגתי לך אז באתי לחפש אותך, חשבתי שכבר האדמה בלעה אותך
אבל אני רואה שלא.. לפחות האן דן דינו שעשיתי בין היערות עזר לי
למצוא אותך" אמרתי לו.
"תקשיב אתה לא מאמין מה קרה לי אני ראיתי זאבים ענקיים והם גם
דיברו או שזה היה חלום אני לא יודעת אני זוכרת הכול במעורפל" אמרתי לו.
"תקשיבי בדיוק על זה רציתי לדבר איתך" ליאם אמר לי.
"על מה על החלום שלי?!" אמרתי לו במהרה.
"לא טיפשונת על הזאבים שראית" ליאם אמר לי.
"מה איתם" אמרתי לו.
"אני רוצה להראות לך משהו אבל על תיבהלי, טוב?" אמר ליאם.
"בסדר ממה יש לי כבר להיבהל?" אמרתי לו.
ליאם עמד.. ואז פתאום הוא נהפך לזאב….לא הבנתי מה קרב באותו רגע..!
ראיתי מולי זאב חום אם עיניים זהובות עכשיו נזכרתי שהפרצוף שלו היה דומה
לליאם וגם העיניים שלו… וישר קמתי ורצתי….לחבק אותו הוא היה כל כך
פרוותיי וחמוד שלא הצלחתי לעמוד בזה וישר רצתי לחבק אותו!
הוא נדהם מהתגובה שלי היה אפשר ליראות את זה על הפרצוף שלו,
שיחקתי איתו ביחד עד ששנינו נרדמנו ביחד כשהוא עוטף אותי אם
הפרווה החמימה והרכה שלו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פתחתי עיניים היה בוקר וליאם עדיין היה לידי בצורת הזאב שלו רציתי
להעיר אותו עכשיו שאני יודעת שהוא זאב אז בטח הזאבים האחרים שראיתי,
גם פה והם נראו קצת מפחידים אז נגעתי בליאם והוא פתח עיניים והתעורר,
ואז הפך לבן אדם,
"אני מבין שאת כבר לא פוחדת מהזאבים יותר" אמר לי ליאם.
"ממך לא אבל אולי מהאחרים כן" עניתי לו בחזרה בקול מפוחד.
"אל תדאגי סיפרתי להם על כל מה שקרה הם לא יעשו לך כלום" ליאם ענה לי אם הכול העדין שלו.
"בואי אני יספר לך למה עזבתי את העיר, וגם את כל הדברים על הזאבים" אמר לי ליאם.
"טוב" עניתי לו.
התיישבנו והוא התחיל לספר לי……

המשך…….