שתיי תגוובוות וממשייכה :))

פחד לאבד אותה פרקים 11 ו12

02/04/2014 1177 צפיות תגובה אחת
שתיי תגוובוות וממשייכה :))

פרק 11
פתאום, מיישהיי תפסה בידי.
התובבתי, ראיתי את סיוון.
סיוון אני באמת ממהר אז .. מה את רוצה …? שאלתי.
תקשיב עומר, מהרגע שהגעתי לפה, אתה … אתה מוצא חן בעיני , אני .. אני אוהבת אותך. היא אמרה לי ו..

מנקודת מבט ענבל:

אני אהיה חברה של עומר, אני אחזר אחריו, והכל בשביל התוכנית: לנקום ברוני. הקשבתי להם מאחורי הדלת, אני יודעת לאן הווא הולך .. ובשביל זה לקחתי את הטלפון שלו ושלחתי לרוני אסמס: בואי לפארק אני חייב לדבר איתך.. דחווףף !

מנקודת מבט רוני:

חכי דקה ישלי אסמס. אמרתי לנעמה.
ממי ? היא שאלה.
עומר. עניתי.
תבייאיי ! היא צעקה וחטפה לי את הטלפון ביד.
עאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא!!! היא צרחה.
מה קרה ?! שאלתי.
הוא .. הוא כתב פה שתבואי לפארק עכשיו כי הוא חייב לדבר אייתך ! היא אמרה והראת לי את האסמס.
עאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא ! גמאני צרחתי.
טווב תעזריי לי לבחוור מה ללבווש. אמרתי לה. אחרי שהבנתי שעומר אוהב אותי, כל פגיישה אייתו חשוובה …
אחרי הרבה זמן שהתלבטנו, בסוף בחרתי סקיני גינס וחולצת קשירה בצבע תכלת בהיר.
את רוצה שאני אלווה אותך …? היא שאלה.
לא איזה אני צריכה להגיעה לשם לבד .. אמרתי.
איך שבאלך. היא אמרה ויצאנו מהבית .
בייוש ! אמרתי לה.
בייושש ובהצלחה ! היא אמרה לי והתחבקנו.
הלכתי, התישבתי שם על איזה ספסל, וחיכיתי שאני אראה אותו.
התקדמתי קצת ו… ראיתי אותו ואת סיוון מתנשקים.

פרק 12:

התחלתי לבכות, עומר ראה אותי ורץ אלי, סיוון חייכה והלכה.
אני … אני .. הוא אמר ועוד שנייה התחיל לבכות בעצמו.
מה אתה ?! חשבתי שיש ביננו משו, חשבתי שאתה אוהב אותיי ! ואניי באמת אווהבת אותךך ! אמרתי לו. לא היה אכפת לי שאמרתי את מה שאני חושבת, הייתי חייבת להגיד לו אתזה מתישו.
אני .. אני מצטער .. וזה נכון, באמת יש ביננו משוו, אני באמת אוהב אותך ואת אוהבת אותיי .. אם את באמת אוהבת אותיי תקשייביי לי רגע. הוא אמר.
אני באמת אוהבת אותך , לצעריי .. אמרתי. אני חייבת לשמוע הסבר וכשהוא אומר לי אתזה כך .. איך לא ?!
היא נישקה אותי, אני בדיוק הייתי בדרך להגיד שאני אוהב אותך .. הוא אמר.
תגייד ליי אתה רצייניי ?! אוליי תפסייק לשקר ?! ישלי הוכחה ! אמרתי בעצבים.
נוו תראיי אותה ! הוא אמר לי.
מה אתה דפווק ?! אמרתי והוצאתי את הטלפון מהטיק כדי להראות לו את האסמס.
אני … אני לא שלחתי אתזה… הוא אמר.
אויי נוו תפסייק לשקר ! אמרתי לו בעצבים והתחלתי לפרוץ בבכי .
בווקשה תאמיני לי .. הוא אמר.
הייתי צריכה להאמין לזה שאומרים שאתה סתם משחק בילדות, ושזה בטח עוד משחק שלך כדי לפגוע בי .. אמרתי.
לא, בווקשה, זה לא כך, אני באמת אוהב אוותך ! אם זה היה עוד משחק אז .. אם זה היה עוד משחק שלי לא הייתי מתחנן בפניך שאני אוהב אותך .. הוא אמר.
אניי.. אני לא מאמיינה שעשיית לי אתזהה ! צעקתי.
תאמייני ליי .. היא נישקה אותי .. הוא אמר.
אני .. אני שונאת אותךך ! צעקתי, פרצתי בבכי וברחתי משם.

מנקודת מבט עומר:

לאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלא .. זה לא הגיוני שזה קרה לי … היא ניישקה אותיי ! אבל היחידי שהיה יכוול לשלוח את האסמס זה עיידן .. טוב, אין מה לעשוות, אני לא צריך לחפש עכשיו אשמים, אני צרייך ללכת אליה .. רצתי אליה בשיא המהירות, דפקתי בדלת, אפחד לא ענה. דפקתי שוב, והיא אמרה:
תשכח מזה, אני לא פותחת לך !
דפקתי שוב ואמרתי : אני אשבוור את הדלת ! ובסוף היא פתחה.
אני חייב שתאמיני לי, אני חייב שתבייני שאני אוהב אוותך .. אמרתי.
לא. אתה סתם משחק בי. אמרתי.
אני באמת אוהב אותך … אמרתי והיא לא ענתה.
לא יכולתי להתאפק, תספתי אותה ונישקתי אותה.


תגובות (1)

המשך

02/04/2014 18:56
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך