פחד לאבד אותך פרק 26

התחלתי לבכות.
תגייד לא אכפת לך שאני כך ?! שאלתי אותו בעצבים.
תאמת ? לא. הוא אמר ונישק אותי בצואר אבל המשכתי להתנגד.
לא רציתי להכנע, מתישו פשוט התחלתי לתת לו ביטוט לכל מקום, מקווה לפגוע לו במקום כואב.
הוא נתחיל לצחוק והתחיל להוריד לי את החולצה.

מנקודת מבט עומר

שאלתי את ליעם איפו הבית של דן, גררתי לשם אייתי את דניאל.
בלאך להסביר לי מה אנחנו עושים פה בשתיים עשרה בלילה ? הוא שאל.
מצילים את רוני. אמרתי.
אני מעדיף לישון. הוא אמר וחזר אחורה אבל תפסתי אותו וגררתי אותו.
זה המקו. פתאום התחלתי לשמווע צרחות.
דייי ! תעזווב אוותי 1 אל תיגע ביי !
זו רוני. אמרתי.
הם לא ביחד רק כמה שעות ? דניאל שאל אותי.
כע אבל דן הוא כזה, הוא לא יכול שיהיו לו מערכות יחסים שנמשכות הרבה זמן .. אמרתי התחלתי לפוק חזק על הדלת.
אפחד לא פתח. דפקתי שם איזה חמש דקות, אפחד לא פתח.
ישלך סיכת ביטחון ? ?שאלתי.
לא מה פתאם למה שתהיה לי פה סיכת בטחון ? הוא שאל.
לא יודע. עניתי.
אהה כע ישלי שמתי כמה בכייס לעבוודה שהייתה לי. הוא נתן לי, ואחרי חמש דקות הצלחתי לפרוץ את הדלת.
נכנסתי, ראיתי אותו רק עם בוקסר והיא בלי חולצה, אדומה.
תפסתי אותו והעפתי לו אגרוף.
הוא העיףלי אגרוף חזרה.
בנתיים היא לבשה את החולצה שלה, וסימנתי לדניאל שירד איתה למטע.

מנקודת מבט רוני:

ממש מביך. עומר ראה שעמדו לאנוס אותיי ..
פתחתי את האייפון.
10 שיחות שלא נענו מאבא והודעה אחת
אני לא אהיה בבית במשך ארבעה ימים, אמא עשתה לי הפתעה ולקחה אותי לצימר ליוימלדת ..
אהה נכוון איך שחכתיי ! מזלל הווא לא בבית .
עומר. הגיעה.
אני חוושב שאני אשאיר אותכם לבד … דניאל אמר והלך.
את בסדר ..? עור שאל אותי.
כן בטח.. אמרתי לו והרגשתי כאב חזק ברגל, כנראה שהמכה מהיום עוד לא עברה ..
הוא עשה לך משוו..? הוא שאל.
לא. אמרתי.
אה ו..תודה. אמרתי.
אין בעיה. הוא אמר.
מה עם אבא שלך ? הוא שאל.
נסע עם אמא לצימר. אמרתי.
טוב אז את באה ? הוא שאל.
לאן ? שאלתי.
לבית שלך. אחרי מה שקרה פה את לא הולכת לבד בלי ליווי.. הוא אמר ואני חייכתי.
נוו בוואי הוא אמר.
לא זה . זה לא יתאים , אני אלך לבד .. אמרתי.
למה לא..? הוא שאל.
כך כי לא. אמרתי.
את לא הולכת לבד. הוא אמר.
פתאום הרגשתי כאב חד ברגל, לא הצלחתי לעמוד ונפלתי על הרצפה. את בסדר ..?! הוא בא אלי.
כ..כן.. אמרתי והתחלתי לראות מטושטש.
פתאום ראיייתי רק שחוור .. ואז התחלתי להזכר בהכל.. בכל מה שהיה לי, ואיך הוא נהרס ..

-מזה ?! עומר שאל אותי בעצבים והראה לי את האסמס.
אני לא שלחתי אתזהה.. אמרתי והתחלתי לבכות
אני לא מאמין לך. הוא אמר והלך

-אני רק חזה ותחת בשבילך ?! שאלתי בעצבים.
מה ? הוא שאל. מאיפו הבאת אתזה ? הוא אמר.
אני סתם עוד אחת בשבילך. ואני חשבתי שיש ביננו משו אמיתי. אמרתי
אבל יש ביננו.. אני אוהב אותך, אני לא מנצל אותך בשום מצב. הוא אמר.
אתה יודע מה ? אני לא מאמינה לך. אמרתי והלכתי משם.

– נוו שאלתי שהיא הגיעה.
מה קרה ?! שאלתי שוב.
אממ… אני ועומר חברים. היא אמרה.

– קיבלתי הודעה בווצאפ מלילך.
לילך: נמאס לי. את הולכת ואומרת שאני זונה לכולם.
אני: מה.. מאיפו הבאת אתזה ?
לילך: ישלי את המקורות שלי .. זה לא משנה עכשיו מאיפו הבאתי אתזה. רק שתדעי שאני לא אסלח לך.

התעוררתי בבהלה.
שמעתי את עומר צועק רווניי לכל עבר, הוא חייך שהתעוררתי.
את בסדר ..? הוא שאל.
כ..כן.. עניתי והתאפקתי לו לבכות .
מה קרה ?! הוא שאל.
כלום. אמרתי. אני מכיר אותך מספייק טוב כדי לדעת שקרה לך משו.. הוא אמר.
פתאום התחלתי לבכות, לא יודעת למה, הכל יצא לי, דווקא לידו. הוא כבר נראה מבוהל.
הבנתי מה קרה לי, בזמן ממש קצר, משו כמו חודשיים, כמה סבלתי… כמה בן אדם אחד כבר יכול לסבול ?!

מנקודת מבט עומר:

אני לא מאמין, היא אפעם לא התפרקה כך לידי .. מה עשייתיי ?! אני מניאק, מטומטם, דפוק, מגעיל. הייתי אמור לשמור עליה, לא לפגוע בה כך ! אני לעולם לא אסלח עלזה לעצמי ! עכשיו אניט חייב, דחווףף להפרד מנעמה. איך יכולתי לפגוע כך באהבת חיי ?!