פחד לאבד אותך פרק 30

רצתי אליה.
ילד לאן ת'הולך ? השוטר הזה שאל אותי.
לאהבת חיי. אמרתי לו ונישקתי אותה.
ילד עזוב אותה. הוא אמר.
לא. אמרתי וחיבקתי אותה. חבל שהיא לא מגיבה.
הגיעה האמבולנס.
הם העלו אותה.
אפשר גם לעלות איתכם ? שאלתי אותה.
לא. הם אמרו ונסעו משם.
לקחתי את האופנוע ונסעתי אחריהם.
חשבתי עלזה, רוני לא מטומטת, היא יודעת שהיא לא יודעת איך נוסעים באופנוע .. ישמצב שהיא עשתה אתזה בכוונה ? אולי לא היה לה נעים מאבא שלה, והיא העדיפה שלא יצא לה שם של מישי שהיא התאבדה אז היא העדיפה לההרג בתאונה ? אוףף אני לא מאמיין שכל זה בגללי, בגללי היא כך, בגללי אהבת חיי מדממת למוותת !
נסעתי יותר מהר, להדביק את הקצב של האמבולנס, רוב האנשים פינו לו מעבר.
הם הגיעו לבית חולים. לא הספקתי לראות אותה, הם ישר לקחו אותה לחדר בבית חולים.
איפו היא תהיה ? שאלתי את אחד הרופאים.
בחדר 587 הוא אמר ליורץ אחרי הרופאים האחרים.
חיפשתי את מספר החדר.. 585, 586, או הינה, 587. ראיתי אותה שם, התחלתי לבכות. היה לי טלפון: אמא.
היי אמא. אמרתי.
איפו אתה ? היא שאלה.
התחלתי לבכות. אני לא מאמין שזה קרה לי , אני אפעם לא בוכה, אפעם !
מה קרה ?! היא שאלה.
רוני בבית חולים .. אמרתי. היא מכירה את רוני , ואוהבת אותה.
מה … למה ?! היא שאלה.
בגללי. אמרתי והתחלתי לבכות יותר.
טוב תרגע, אני בטוחה שזה לא כמו שזה נראה. היא אמרה והוסיפה:
איך זה בגללך ?
היא עברה תאונת דרכים. אמרתי.
איתך ?! היא שאלה.
לא. אמרתי.
אז למה זה בגללך ? היא שאלה.
עזבי אמא אינלי כוח אני נראלי אשאר פה כל הלילה נדבר מחר ביי. לא נתתי לה להגיד כלום, ישר ניתקתי את הטלפון.
חיימשליי שמעתי מה קרה. נעמה אמרה. אוףף מה היא עושה פה ?! אינלי כוח אליהה ! אני רוצה להיות לבד. אמרתי.
היא באה וחיבקה אותי.
לפחות טאתה בסדר, העיקר שעברת שם והיית כמה מכוניות אחריה, העיקר שזה לא קרה לך .. היא אמרה.
הלוואי שזה היה קורה לי ולא לה. אמרתי.
היא חיבקה אותי.
טווב נוו דיי ! את מווכנה ללכת ?! שאלתי אותה.
לא ! אני לא אשאיר אותך פה לבד ! היא אמרה. לכי זדייני.
את לא מביינה שהיא פה בגלל שנינו ?! שאלתי.
מה ..? היא שאלה.
כן, היא פה בגלל שנינו. אני לא באמת אוהב אותך, אני אוהב אותה, הצעתי לך רק כדי שהיא תקנא, ואת היית צריכה לחשוב עלזה, היית צריכה לחשוב עלזה שהיא הייתה החברה הכי טובה שלך ונפרדנו לפני שבועים, לא יוצאים עם חבר של חברה זה עניין של עיקרוןן ! צרחתי עליה.
אז עכשיו אני אשמה ?! היא שאלה.
לא, סליחה … אמרתי.
סלייחה ?! עלזה שניצלת אותי אני בחיים לא אסלח לך. היא אמרה והלכה.
לפחות נפטרתי ממנה.
תוך כמה דקות ראיתי שעוד כמה ילדים מגיעים.
מי אתם ? שאלתי.
הקבוצה של התאטרון שלה. הם אמרו.
אוףף אני לא מאמינה זה בגללי ! ילדה אחת אמרה.
למה בגללך ? שאלתי.
כי חברה מפה אמרה לי שהיא אמרה לכולם שאני זונה וכל מיני כאלה ואני התנפלתי עליה והסתתי את כולם נגדהה ! היא אמרה.
אז אני לא הדבר היחידי שקרה לה ..? מסכנהה שליי !
התיישבתי על הרצפה, כולם בכו, גמאני.
פתאום רופא אחד יצא
נעמדתי נגבתי את הדמעות ושאלתי: מה איתה ?
אנחנו מצטערים אבל …. הוא הסתכל על שאר הרופאים.
תכסו אותה. הוא אמר להם והם כיסו אותה בכזה של מתים.
מ.ה ? רוני .. לא !