פנימיית האהבה- פרקים 12+13

חזרתי לחדר שלי וראיתי את רוי יושב על הספסל ונראה כועס עלי
אני:"מה קרה?" התיישבתי לידו
רוי:"חשבתי שאת תגידי לי את זה!" קם מהספסל
אני:"מה?!" לא הבנתי מה הוא רוצה
רוי:"אויש נו תפסיקי עם המשחקים שלך"
אני:"אני לא מבינה מה אתה רוצה מימני אולי תהיה ברור יותר?!"
רוי:"יותר ברור? אוקיי.. ראיתי את המכתב שלך אני יודע הכל!"
אני:"על איזה מכתב אתה מדבר?!" צעקתי
רוי:"על המכתב הזה!!" הביא לי מכתב ביד והתחלתי לקרוא אותו
"יומני היקר…
אני בפנימייה עכשיו הכרתי המון ילדים וגם את אליאנה הזונה וגם את רוי השחצן
הם נורא נורא עפים על עצמם בחיים שלי לא חשבתי שאני יתקרב לאנשים כאלה.
ועכשיו? שאני קרובה אליהם קשה לא להיות כזאת.
רוי? ילד מגעיל,מכוער שעף על עצמו יותר מדי!!"
אליאנה? כולם חושבים שהיא מלכה אבל בתכלס היא דומה לתחת!
עד לפה אני יכתוב לך את זה נפגש מחר.. ביי"
אני:"מאיפה השגת את זה?!"
רוי:"אה אז את מודה?!"
אני:"מודה במה?!"
רוי:"בזה שאת כתבת את המכתב הזה!!"
אני:"לא אני לא מודה בזה!!! יש כמה סיבות.
א' אני לא כותבת יומן.
ב' מה אני נראת לך בכתה ג' שתכתוב יומן ושתכתוב לו נפגש מחר .. ביי?!"
רוי:"אולי!!!"
אני:"וואי רוי באמת שנמאס לי מימך אני לא כתבתי את זה ואני לא רוצה לדבר איתך ולא רוצה לשמוע או לראות אותך. היופי שלך לא משקף את האופי שלך . אתה נבזי רוי נבזי!!! ועם אתה מאמין לשטויות של ילדות כמו אליאנה "החמודה" אתה מוזמן לדחוף תמכתב הזה לתחת שלך ולחרבן אותו בשירותים."
רוי:"תרגעי קצת אני קיבלתי את המכתב הזה ורציתי לבדוק עם הוא נכון ענית לי ובסדר"
אני:"שום בסדר !! אתה לא בדקת אתה התנפלת " צעקתי עליו
רוי:"מצטער בסדר מצטער?!"
אני:"אתה יודע קודם לדבר מגעיל ואז לבקש סליחה!!!"
רוי:"אני יודע כזה אני"
אני:"יש לי רק דבר אחרון לומר לך."
רוי:"אמילי בואי לא נעשה מזה סיפור" התפרץ לדבריי
אני:"תשתוק ותקשיב. אתה יפה מבחוץ ומכוער מבפנים!! תמסור את זה גם לחברה שלך ותמסור לה גם ד"ש חם חם ישר מהתנור בסדר?" הלכתי משם "אמילי חכי רגע נוו" הוא צעק לי אבל לא הקשבתי לו נכנסתי לחדר שלי ורק בכיתי כאילו עד שהרגשתי אליו אהבה הוא יורק לי בפנים? אני לא מבינה למה אף פעם אהבה לא יכולה להיות הדדית? שכל הזמן סיפרתי את זה לאחותי מילי שכרגע גרה בארצות הברית סיפרתי לה על אהבה ועד כמה שאני לא מתעניינת בה היא כל הזמן הסבירה לי שהאהבה זה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו ועם אין לנו אהבה אין לנו חיים והשנה למדתי את מה שהיא דיברה איתי ואני מעריכה מאוד את דבריה.
דפקו בדלת באתי לפתוח ושראיתי מי בדלת אמרתי "אני לא בחדר"
רוי:"נו אמילי!! תפתחי" צעק
אני:"לא רוצה תעוף מפה!!!"
רוי:"נו אמילי בבקשהה!!!"
אני:"למה שתאשים אותי בעוד מכתב מפגר שחברה שלך כתבה?!" פתאום שמעתי צעקות שלא היו מופנות אלי שמעתי את נדב עם אני לא טועה פתחתי את הדלת וכנראה שלא טעיתי.
נדב ורוי התחילו לריב…
מנקודת המבט של רוי:
הייתי כל כך טיפש איך האמנתי למכתב מפגר של אליאנה!! עוד פעם אני נופל בפח שלה מתי אני כבר יבין שהיא משחקת בי?! הלכתי לחדר של אמילי לבקש סליחה והיא לא רצתה לפתוח לי המשכתי לצעוק עד שהיא תפתח פתאום מאמצע שום מקום הגיע נדב
נדב:"בן אדם עם היא לא רוצה לפתוח לך היא לא תפתח עכשיו תחפף.."
רוי:"מי אתה בכלל שתגיד לי להתחפף אה?!" התקרבתי אליו בצורה של בוא מכות
נדב:"אני נדב לא נעים להכיר בכלל!! יאאלה עוף מפה הבחורה לא רוצה לראות אותך והיא אמרה לך שתלך אז תלך." צעק עלי ,אמילי יצאה החוצה וניסתה להרגיע את המצב
אמילי:"תפסיקו כבר!!!" צעקה וניסתה להפריד אבל לא הצליחה
נדב:"אמילי תלכי את לא קשורה"
אמילי:"אני לא קשורה? שניכם לא קשורים תפסיקו כבר!!!"
אני:"יבן זונה" אמרתי בשקט ואז נדב קפץ עלי במכות והייתה מאומה אמילי ניסתה להפריד ולא הצליחה פתאום המנהלת הגיעה וצעקה "למשרד שלי שלושתכם!!!" אני,נדב ואמילי הלכנו למשרד שלה והיא ניסתה לברר את המצב.
המנהלת:"מה זה אמור להיות?!"
אני:"הוא לא היה צריך להתערב!!" צעקתי
המנהלת:"עוד פרשייה שאמילי רודסון מעורבת בה. מה נעשה איתך?"

מנקודת המבט של אמילי:
עוד פעם אני מעורבת? מה יש למנהלת הזאת מימני לעזעאל!!
אני:"אולי תפסיקי להאשים אותי ותתחילי לברר!!!" צעקתי עליה
המנהלת:"עכשיו מה קרה ?"
רוי:"הוא משגע אותי "
נדב:"הוא משגע אותי!!"
אמילי:"שתיהם משגעים אותי!!"
המנהלת:"הבעיה היא עכשיו שאתם משגעים אותי!!" צעקה לא התאפקתי וצחקתי
המנהלת:"מה שהוא מצחיק אותך גברת רודסון?"
אני:"לגברת רודסון יש שם גברת ארליך"
המנהלת:"עד איזה גבול יש לחוצפה שלך ?" צעקה
אני:"עד הסוף!!!!" צעקתי ויצאתי מהחדר שלה היא יצאה מהחדר וקראה לי לבפנים חזרתי לבפנים ועמדתי כאילו שום דבר לא מעניין אותי
אני:"תגידי מה את רוצה מימנייי?!"
המנהלת:"דבר אחד! שתפסיקי להיות עצבנית"
אני:"הריב פה עליהם לא עלי אז תרכזי בבקשה במשהו אחר!!!"
המנהלת:"אוקיי.. אל תדאגי גם לך יגיע עונש"
אני:"בסדר אז שגם לי יגיע עונש" ראיתי שנדב מתאפק לא לצחוק
המנהלת:"אוקי נדב בוא תסביר לי מה קרה"
נדב:"אני הלכתי במסדרון לחדר של אמילי ושמה ראיתי את רוי צועק שתפתח לו והיא לא רצתה אז אמרתי לו שהיא לא רוצה לפתוח לו וככה התחלנו לריב בסדר?"
רוי:"לפחות אל תשקר"
נדב:"אני לא משקר. זאת האמת!!"
המנהלת:"אוקי… העונש שלכם הוא להיות עוזרים בחדר האוכל למשך יומיים האם אני ברורה? ואת גברת צעירה תזכרי שעוד יומיים את יוצאת לטיול ומדריכה בו כן?"
רוי ונדב ביחד:"כן!!" אמרו ונאנחו אני רק עשיתי פרצוף. יצאנו מהחדר של המנהלת והלכתי לחדר שלי התקלחתי ונשכבתי על המיטה וניסיתי להרדם פתאום שמעתי דפיקה על הדלת קמתי לפתוח ושפתחתי את הדלת התלהבתי כל כך !! זאת הייתה ליאור (ליאור החברה הכי טובה שלי מאז שעברתי לכלא הזה ניתקנו קשר) קפצתי עליה בחיבוקים ונשיקות ולא שיחררתי היא נכנסה לחדר ושמה את המזוודה על המיטה שלה והתחלתי לדבר איתה
אני:"מה ליאור מה את עושה פה?" אמרתי שכולי מאושרת מבפנים
ליאור:"אני לא יכולתי להיות יותר בבצפר לבד אז ביקשתי מההורים שלי לעבור לפה, אחרי המון שיכנועים רבים מאוד הם אישרו את זה וכמו שאת רואה אני פה" חייכה וחיבקה אותי
אני:"את לא מבינה כמה היית חסרה לי וכמה יש לנו דברים להשלים" חיבקתי אותה חזק מאוד
ליאור:"בואי נתחיל כבר עכשיו!"
אני:"אז ככה הגעתי לכאן לא הייתה לי אף חברה כולם מגעילות ואיכס, היה ארוחת בוקר שם וישבתי בשולחן לבד פתאום ניגשו אלי כמה בנים חתיכים לירון, נדב ובן והם היו שם בשבילי בשבועיים האלה ואז הכרתי עוד חברות וגיליתי שהם בגדו בי ועשיתי להם נקמה די טובה ועכשיו רוי מחזר אחרי ואני די מחבבת את בן. עוד מעט נלך אליהם "אמרתי וחייכתי
ליאור:"וואוו.. איזה סיפור"
אני:"מה איתך?"
ליאור:"סוף סוף אני ורותם חזרנו אחרי המון מריבות וזה הוא שבה להתחנף שיחקתי אותה קשוחה אבל אמי את יודעת כמה אני אוהבת אותו" חייכה
אני:"הגיע הזמן באמת!!! טוב אז הולכים לפגוש אותם?"
ליאור:"כן בכיף" יצאנו מהחדר שלי לכיוון החדר של הבנים דפקנו על הדלת ולירון פתח לנו חיבקתי אותו ונכנסנו
אני:"תכירו זאת ליאור החברה הכי טובה שלי והיא עברה לפה" חייכתי
לירון,נדב ובן אמרו לה שלום ונתנו לה חיבוק ישבנו ודיברנו וצחקנו והיה ממש כיף ואז נזכרתי שאני צריכה ללכת ולהתכונן על הטיול הזה שיש לי מחר עם כיתות י' אז אמרנו להם שלום וחזרנו לכיוון החדר באתי לפתוח את הדלת ומישהו תפס בידי זה היה רוי הבן אדם לא מרפה אבל זה חמוד מצידו שהוא ככה. "אפשר לדבר" שאל
אני:"כן" נאנחתי
ליאור:"טוב אני נכנסת לבפנים ביי" חייכה וקרצה לי
אני:"טוב נו זריז אני צריכה ללכת להתכונן לטיול של מחר" התיישבתי על המדרגות
רוי:"מי זאת?"
אני:"חברה שלי"
רוי:"מה את אומרת איזה יפה" כל כך כעסתי
אני:"טוב באנו לדבר עליה או מה?!"
רוי:"ידעתי שתתעצבני!!" צחק
אני:"די זה לא מצחיק!!" דחפתי אותו
רוי:"אז שומעת? עברתי מקודם ליד הלוקרים ועצר אותי איזה אחד וביקש שאני יביא לך את זה" זה היה מכתב עם לב עליו
אני:"טוב.. " לקחתי את המכתב "מימי זה?" הסתקרנתי