פנימיית האהבה-פרק 39(:

רוי:"אפשר שנדבר?"
אני:"כן.." נעמדתי במקומי
רוי:"הממ.. לא פה" אמר "בואי החוצה"
ישבנו בדשא בחוץ והיה כמה דקות של שקט. לא הבנתי מה הולך פה…
אני:"טוב נו אתה רוצה להתחיל לדבר?" הסתכלתי עליו וחייכתי
רוי:"איך אני יגיד לך את זה.."
אני:"אתה רוצה שנחזור?" אמרתי בהתלהבות…
רוי:"אני.. אני הכרתי מישהי חדשה קוראים לה תמר… היא בכתה שלך ובוא נגיד שאנחנו די יוצאים.."
הרגשתי שיצאתי מטומטמת,כל כך אהבתי אותו וירקו לי בפרצוף. נו באמת נורא נחמד.
אני:"אה.. יופי מזל טוב" אמרתי בשקט "אז מה שכחת אותי?" הרכנתי פנים שידעתי שהדמעות הולכות לפרוץ.
רוי:"בחיים לא."
אני:"אז למה אנחנו לא ביחד עכשיו?"
רוי:"כי בזמן שאת היית עסוקה בלהיות עם בן ולריב עם אליאנה היא קידמה את העניינים. אבל אמילי.. אל תביני לא נכון אני אוהב אותך ותמיד יאהב אותך, אבל אני פשוט נותן לך את הזמן שלך,שתרגעי אחרי כל מה שעברת.."
היחידי שצריך פה להרגע באמת זה הוא. חשבתי לעצמי.
אני:"כן..אתה צודק, אני מקווה שזה רק לא יפריע לנו להיות ידידים כן?" אמרתי בעצב
רוי:"ממש לא" חייך
רציתי להרוג את תמר הזאת, מה נראה לה בכלל, ועזבו תמר. מה נראה לרוי? שהוא משחק בי ככה, נמאס לי לכעוס כבר נמאס לי לריב כבר, מי שרואה שהוא עושה משהו לא במקום הוא יקלוט מתישהו. לי נמאס כבר מזה אני לא צריכה לא את רוי ולא את בן. אני צריכה את עצמי ולהיות בשקט.
אני:"טוב.. אז מה.." באתי להשלים את המשפט ואז תמר קפצה משום מקום
תמר:"נו אני מחכה לך שעה בחדר אוכל מתי אתה בא?!"
אמרה בקול הצפצפני שלה מהדהד לי בראש..
רוי:"כן.. סליחה פשוט דיברנו.."
כבר קלטתי את זה שהוא מפחד מימנה. היא מזכירה לי את אליאנה
תמר:"אפשר להצטרף?" שאלה
היא ישר התיישבה בלי לתת לנו לענות בכלל..
אני:"טוב אני הולכת.. תהנו"
אמרתי שבתוך תוכי אני פגועה ורוצה רק את רוי. הלכתי לי עם הראש ברצפה ונתקעתי ברועי..
רועי:"אמילי? מה קרה?" חייך את החיוך ההורס שלו.
אני:"כלום.. רק שהאהבה מדכאת אותי"
אמרתי והתחלתי לבכות בלי שום תקנה
רועי:"מה? מה קרה?!" נלחץ "שבי ודברי איתי.
התיישבנו על הדשא והייתי צריכה לפרוק את הכל…
אני:"רוי רק לפני יום וחצי בערך אמר לי שהוא אוהב אותי. ועכשיו יש לו חברה חדשה.. אני לא מבינה רועי למה הוא משחק בי? למה הוא עושה את זה? אני לא מספיקה בשבילו?" בכיתי
רועי:"זה לא שאת לא מספיקה בשבילו.. הוא פשוט רגיל לקבל הכל! אמילי אל תבכי עליו הוא לא שווה את הדמעות שלך… ושאת בוכה את לא יפה" הוא הצליח לעלות לי על הפנים חיוך קטנטן.
אני:"ועוד לחשוב שחשבתי שאנחנו מתאימים אני והוא.. והכל אבל הכל התנפץ לי בפנים.."
רועי:"את לא צריכה לשבת פה ולבכות על ההומו הזה" אמר והסתכל עליהם "את צריכה לקום ולהראות שלא אכפת לך, אמילי לא מגיע לו מישהי כמוך!!את מושלמת מדי!!"
אני:"אתה באמת חושב?" הסתכלתי עליו
רועי:"בטח.." חיבק אותי ,הוא התקרב אלי וניגב את הדמעות שלי הוא היה כל כך קרוב שהיה בא לי לנשק אותו…אבל לא יודעת למה..משהו נרתע בו.