פראים | פרק 1 .

ישבתי בפינת החדר הקטן , מקשיבה לצעקותיו המחרישות אוזניים של ג'סטין .
" את מבינה מה זה אומר בכלל ?! " הוא אמר והמשיך להסתובב בכל החדר .
" שאני יהיה חירשת ? " הרמתי גבה והוא הסתובב אלי עצבני , אולי זה לא היה רעיון טוב .
" אני צריך לקחת לך את התפקיד בפלוגה כדי שתירגעי ?! " הוא צרח .
נפתחה הדלת וציריה חרקו , ושיינה עמדה שם עם כוס מים .
" זה בשבילך " היא נתנה את הכוס לג'סטין בחיוך פלרטטני .
" תודה " הוא אמר והסתובב אלי בחזרה .
" החודש הזה אני זואי אוסטין ואת ננסה לעבור את הדרך לקורטינה כדי להגיע למסדר " הוא נתן לי תוכנית .
" מתי אנחנו יוצאים ?" שאלתי והבטתי בעיניו.
" עוד יומיים בשקיעה .. עד אז את לא יוצאת מהספריה וחוקרת " הוא אמר והלך .. לעזאזל עם ספרים .. אני יוצאת לחקור בעולם האמיתי .
התגנבתי החוצה ויצאתי מתוך האדמה .
התחלתי לנוע ממקום למקום במהירות בעזרת הכוחות.
הגעתי אל תוך העיר והיא זהרה מאורות ופשוט התאהבתי .
כשלא היה אף אחד ירדתי אל המדרכה והתחלתי ללכת בצורה רגילה כמו בני אדם .
כבר כמה שנים טובות שאני לא מבלה בחברת בני אדם .
מאז שהצטרפתי לפלוגה אסור לנו .. אבל למה לעזאזל ?!
פתאום ראיתי מלא צעירים נכנסים למועדון .. גם אני רוצה !
אני חושבת שאני לבושה מספיק יפה .. חצאית וחולצת בטן זה בסדר גמור ..
חייכתי חיוך ממזרי ונכנסתי מהר למועדון .
מוזיקה רועשת נשמעה ועשרות צעירים רוקדים צמוד ושיכורים .. החלטתי ללכת ישירות לבר .
פתאום קלטתי את ג'סטין מרחוק .. שיט !
הלכתי מהר בין האנשים המסריחים מאלכוהול.. והוא הלך אחרי.
" דילן " הוא אמר ועמד מאחורי .
" זאת לא דילן " אמרתי בקול מוזר והתחלתי לרוץ.. פשוט אוף !
" דילן " ג'סטין נעמד מולי בפרצוף זועם ופתאום קלטתי שיש מצב שיעיפו אותי מהפלוגה .
" מי זאת דילן ?" צחקתי צחוק מזויף וניסיתי לברוח .
הוא החזיק לי חזק את היד והסתובבתי בחזרה .
" תעזוב אותי זה כואב ! " צרחתי ומהירות בלי לחשוב פעמיים הוא הסטיר לי .. הרגשתי את הכאב ודמעות עמדו לצאת אך התאפקתי וחזרתי במהירות ליער כדי להיכנס מתחת לאדמה .
כשהוא הסתיר לי לא רק כאבה לי הלחי .. כל מקום בגוף רעד והיה לי עוז ברווז .
עצם העובדה שהוא הניח את ידו עלי גרמה לזה .
חזרתי אל חדרי מלאת דמעות שנעצרו על פניי והתייבשו .
פשוט ישבתי בפינת החדר ונתתי לעצמי להתפרק .