טוהר אמה מאהון לינץ' לובאטו
לא פרק משהו.. נכון ?

פראים | פרק 4

לא פרק משהו.. נכון ?

רצתי לספריה , כל הבנות בכו בכי מזויף ופשוט .. אוף .
" חילקתי אותם לקבוצות של 10 ואתה בא איתי למעלה " לחשתי לו בזמן שהסביר לבנות את המצב .
" לאן לשלוח את הבנות ? " הוא לחש .
" הן לא יכולות להילחם ? " גילגלתי עיינים .
" לא כולן כמוך " הוא חייך .
" תפתחי את חדר המחקר ואני אלך להביא כמה דברים למקרה שיצטרכו להישאר שם הרבה זמן" אמר ג'סטין ורץ .
" אוקי מישהי חזקה מספיק להילחם מעל האדמה ? " צעקתי ואף אחת לא ענתה .
" טוב.. אתן תישארו פה עד הסוף וזה יכול לקחת הרבה זמן אני מודיעה מעכשיו " הזזתי את מדף הספרים הצידה ופתחתי את דלת .
" אין עדיין מישהי שמוכנה להילחם מעל האדמה ? " שאלתי בתקווה שכן .. השתיקה עדיין שררה.
" לא כולן גברים כמוך " אמרה טייסי וכולן צחקו .
" גורילה עם איפור " לחשתי לעצמי וגילגלתי עיינים .
פתאום ניק הופיע בספריה .. הסתכלתי עליו במבט מאוכזב .
הוא התקדם אליי ופשוט הייתי עצבנית .
" למה היית חייב להרוס את החברות בינינו " אמרתי עם השפתיים בלבד .
" הרגשתי שאני חייב לומר לך " גם הוא אמר עם השפתיים במהירות כשהבחין שחצי מהבנות מנסות להבין את השיחה .
" אם אתה אוהב אותי תהרוג את הכלבה המנותחת " פזלתי לכיוון טייסי והוא צחק .
" אי אפשר להשתמש רק בכוחות , יש לנו כלי נשק ?" שאלתי בקול כדי שאנשים יחשבו שעל זה דיברנו .
" צודקת , אנשי הזאב האלה לא רואים בעיינים " הוא אמר והוציא אקדח ונתן לי אותו .
" למה אי אפשר להרוג בו את טייסי " שוב אמרתי עם השפתיים .
" הבאתי אוכל ושתיה " אמר ג'סטין ונכנס משום מקום עם עגלה ענקית של אוכל ומים .
" ניק אתה צריך ללכת " אמרתי ורצתי לג'סטין לעזור לו …. בזה שעליתי על העגלה .
" דילן זה לא הזמן לשטויות רדי " הוא אמר עצבני וקפצתי מהעגלה .
" בי " אמרתי מרוצה וסגרתי את הדלת אחרי שדחפנו את העגלה השמנה פנימה.
" תעזור לי לדחוף " אמרתי לניסיתי לדחוף חזרה את המדף .
סיימנו והתחלתי לרוץ אל היציאה , הקבוצות כבר עמדו ורק נשאר שאני וג'סטין נצא מעל לאדמה .
יצאנו וראינו אותם מתקרבים , כל צעד שלהם ליבי פעם יותר בחוזקה .. פחדתי נורא , אבל אסור לי להישבר ברגע האחרון פשוט אסור.
הכוחות שלי נחלשו מעל האדמה , אנחנו יצורים שחיים מתחת לאדמה , לא מעל .
הם התחילו לרוץ ולאט לאט עוד שריטה ועוד שריטה נראתה על גופי .
לאט לאט נמרחו על הרצפה אנשי זאב נוספים עד שכמעט חצי מתו או איבדו הכרה .
לרגע הרגשתי יד גדולה מחזיקה את בטני ומושכת אותה .
" ג'סטין !" צעקתי כשהבנתי שהוא רץ יותר ויותר מהר עד שהרגשתי משהו נתקע בצוואר שלי ולאט לאט נרדמתי..


תגובות (2)

איזה שטיות את מדברת! יצא לך פרק מושלם! תמשיכי!!

12/09/2014 22:37

ותמשיכי גם את הסיפור השני ;-)

12/09/2014 22:38
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך