כבר פרסמתי את זה, אבל אני חושבת להמשיך. זה היה הסיפור הראשון שלי פה באתר, תגיבו, ואני אמשיך אחרי העונש שלי.

פרולוג – ממלכות מעברקיע

20/12/2012 633 צפיות אין תגובות
כבר פרסמתי את זה, אבל אני חושבת להמשיך. זה היה הסיפור הראשון שלי פה באתר, תגיבו, ואני אמשיך אחרי העונש שלי.

פרולוג – 11 שנים קודם:
האב הביט בבנו הצעיר. הוא ישב בידיו של האב, בפתח חדרה של אימו בבית החולים. "פאפא, מתי אמא תצא מהחדר בבית החולים?" שאל הילד הקטן בן הארבע, אך החכם לגילו, את אביו. האב הביט בבנו הצערי ופרע את שיערה החום הבהיר, שהיה פרוע גם כך. שיערו של הילדון הגיע לו עד לאמצע גבו, בקצויתיו הוא הסתלסל והפך להיות מבולגן, והבהיר עד שאפשר היה לחשוב שיערו של הילד הוא בלונדיני. עיניו של הילד בהקו באור, משמחה. עיניו הכחולות הכהות הביטו לעבר הדלת. באותו הרגע הדלת נפתחנ. מתוך החדר יצאה אישה צעירה, שיערה בצבע קרמל ועיניה כחולות כהות, כעיניו של הילדון. "הנה אחותך, בן" אמרה לו אימו, בשקט. הוא הביט בפני תינוקת יפיפה עוד אז, שבעוד 11 שנה תהפוך להיות ילדה יפיפה, עיניה שחורות כפחם, כמו שתמיד סיפרו לו על עיניו, כשהיה קטן. עורה בהיר וחלק, כמובן. היא חייכה חיוך קטן רגע לפני שהחלה לצעוק בקול שהיה מגיע לרמה גבוהה מאוד בדיציבלים. לפתע, איש הגיע במסדרון. "אתה ווין?" שאל את האב ההמום. "לך איתי. עכשיו. קח את הילד ואשתך" אמר לו בקול צורמני וחזק. הברדס שכיסה את ראשו הסתיר את הצלקות הרבות שנראו מעט, כצלליות, על הברדס. היא ירד במהירות לעבר לימונזינה שחורה. האיש פתח את הדלת במהירות, ודחף את ווין לעבר המכונית. האישה נכנסה באיטיות, בלי דחיפות מצידו של האיש המוזר בגלימה ובברדס. הוא נכנס למכונית, והתיישב מול המשפחה הרועדת מפחד. "עוד 11 שנה" החל האיש לומר. "עוד 11 שנה היו הילדים האלה בממלכה שבה אני חי. עוד 11 שנה הם יקבעו עם הממלכה תשאר שלווה או שתבער באש. כך שגם אתם-" הצביע על ההורים המפוחדים "-תסבלו מזה" אמר האיש בקולו הצורמני. המילים המשונות נדמו כמו שיר, אך זוג ההורים הצערי עדיין ידעו כי גורל הילדים נקבע. הם יעשו מה שהוא ירצה. מה שירצה האיש בברדס. מה שירצה תושב הממלכה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך