פרידה מושכת אהבה – פרק 5 ( נמחק לי חלק מהפרק ! )

גאאאד ! רק עכשיו שמתי לב שהפרק נקטע באמצע :/
אז… הנה ההמשך של הפרק ! :) תהנו ❤❤❤

המשך של פרק 5:

נקודת מבט לירון:

״אתה בא איתי או שאני אלך לבד ?״ שאלתי ועשיתי פאפי פייס. הוא הנהן בלית ברירה וגרם לחיוך מרוצה לעלות על פניי. יצאנו מהאוטו ונכנסנו לביתי.
״שלום״ קיבלה אימי את פנינו וחיבקה אותנו לשלום. מתן הקטן הזה צפה בטלויזיה. הוא לבש פיג׳מה והיה מכוסה בשמיכה חמימה. שיערו החום היה קצוץ ועינייו הכחולות שקועות בטלויזיה. אפו הקטן היה אדום מאוד והוא החזיק בידו קערת מרק ואכל ממנה.
״הוא חולה ?״ שאלתי את אימי בהתפלאות. היא הנהנה ואבי קם לחבק את אסף. הוא לא כל כך מרוצה מזה שיש לי חבר.
״היי נסיך, מה קרה ?״ התיישבתי לידו וליטפתי את שיערו.
״אני חולה״ אמר בקול צרוד ומשך באפו. חיבקתי חיבוק צדדי ואוהב וחייכתי חיוך מנחם.
״לא נורא.. אז מחר לא יהיה לך גן״ אמרתי בגיחוך וחיוך עלה על פניו.
״נכון !״ אמר בשמחה וגרם לי לצחוק. ״היי אסי״ אמר והניח בידיי את הקערה והכפית הכסופה וקפץ על אסף בחיבוק.
״היי קטנצ׳יק, מה שלומך ?״ אמר אסף והתיישב על ידי, כשמתן יושב על ברכיו. הוא רק חייך, לא ענה.
״אתם יושנים פה ?״ שאל לפתע. הנדתי את ראשי לשלילה.
״אצל אסף״ אמרתי בחיוך ונשקתי למצחו החם.
״לא… אני רוצה שתשנו איתי״ אמר בהתפנקות והניח את ראשו על החזה של אסף. הבטתי באסף בשאלה והוא משך בכתפיו.
״מה שבאלך בובית, אני איתך״ לחש וגרם לחיוך לעלות על פניי.
״טוב.. אז עכשיו נצטרך לחזור לבית שלך לקחת בגדים…״ אמרתי באנחה. הוא גיחך והושיב את מתן על הספה. ״עוד חמש דקות נחזור״ הודעתי בקול והחזרתי למתן על הקערת מרק שלו. הוא חייך חיוך מתוק וחזר לצפות בתוכנית האהובה עליו…
יצאנו מביתי ונכנסנו למכוניתו. אנחת ייאוש יצאה מפי.
״התייאשת ?״ שאל בגיחוך והתניע את מכוניתו.
״מאוד״ מלמלתי ופיהוק הבליח מפי.
״נעשה את זה מהר..״ מלמל ונסע במהירות לביתו.

פתחתי את דלת ביתי, מתן והוריי משחקים מונופול על השולחן. לאחר שיכנועים רבים לאימו היא שיחררה אותנו, בהבטחה שמחר אני באה לישון אצלם…
״אסי !״ צעק מתן ורץ מהכיסא היישר לידיו של אסף. הוא הוריד את שני תיקיו על הריצפה וחיבק את מתן והרים אותו על ידיו. אחד לבגדים ואחד לבית הספר.
״אנחנו הולכים לישון, לילה טוב…״ אמרתי וחייכתי חיוך עייף. אסף העביר לידיי את מתן והרים את תיקיו על גבו.
״רק תכסי אותו חם, לילה טוב״ אמרה אימי ואבי הנהן בחיוך. עלינו במדרגות המפותלות לחדרי הגדול. השכבתי את מתן באמצע המיטה והוצאתי מהארון שלי פיג׳מה.
״קחי״ שמעתי את אסף אומר והסתובבתי בבילבול. הוא הושיט לי את החולצה שרציתי לישון איתה היום, החולצה שלו. חייכתי במבוכה ולקחתי את החולצה.
״אני חולה על החולצה הזאת…״ מלמלתי ושאפתי לאפי את ריח החולצה. ריחו המשכר של אסף.
״ואני מת על הבובית הזאת !״ אמרה וצבט את לחיי.
״אני נכנסת להתקלח״ העברי את ידי בשיערו הרטוב מהמקלחת שעשה לפני שחזרנו לביתי. הדבקתי לשפתיו נשיקה קטנה ונכנסתי למקלחת. עשיתי מקלחת קצרה, לבשתי את החולצה שלו שגדולה ממני בכמה מידות ושורט בד קצרצר מתחת. יצאתי מהמקלחת וראיתי את אסף שוכב על הגב עם עיניים פקוחות וחיוך מרוח על פניו. נשקתי לשפתיו נשיקה קצרה אך הוא משך אותי מעליו. מנשק ברכות ובאהבה.
״מ..תן…״ מלמלתי במבוכה לתוך פיו והוא התנתק. ״לילה טוב״ מלמלתי והוא חיבק אותי בחוזקה.
״אני אוהב אותך בובית שלי״ לחש לאוזני באהבה וגרם לשיערותיי לסמור.
״גם אני אוהבת אותך בובי שלי״ לחשתי ונשקתי לשפתיו נשיקה קצרה. קמתי ממנו ונשכבתי בצד השני של המיטה. כיסתי את שלושתינו בפוך מחמם והבטתי בעיניו של אסף. שלחתי לו נשיקה באוויר עם שפתיי והוא חייך ועצם את עיניו. הנחתי את ידי על בטנו של מתן ועצמתי את עיניי. שוקעת לשינה עמוקה…