פרק 1-הכאב שהיה חלף ונעלם

אז הנה הפרק הראשון,
אני מקווה שתאהבו את הפרק,
ושהוא יהיה מעניין בשבילכם.

נקודת המבט של אור-

סוף סוף הבוקר שלו חיכיתי 3 שנים הגיעה.
הסתקלתי מי ערה, וראיתי את עדן.
"אמרתי לה בוקר טוב" וחייכתי, היא "ענתה לי בחיוך בוקר טוב" .
"אמרתי לעדן: היום סוף סוף אנחנו יוצאות מהכלא המגעיל הזה אחרי 3 שנים שהתגוררנו בו".
עדן ענתה לי, "כן סוף סוף אחרי כל הסבל שעברנו פה".
פתאום אני ועדן שמענו קול שאמר "בוקר טוב", הסתקלנו אחורה וראינו שהיילי התעוררה, "ענינו לה בחיוך בוקר טוב", אחרי כמה דקות, הסוער של בית הכלא בא, "ואמר לנו תיתארגנו אתן עוד מעט יוצאת מבית הכלא" חייכנו לסוער "ואמרנו אוקיי".
אחרי כחצי שעה, סיימנו להתארגן והלכנו לפגוש את הבנים.
"היילי אמרה להם אתם מוכנים הבית שלנו בתל אביב ואנחנו עכשיו נימצאים בחיפה ניראה לי הגיעה הזמן שנתחיל לנסוע כדי שלא ניתקע בפקקים"

אחרי 40 דקות של נסיעה הגענו לבית שלנו.
ניכנסו הביתה וראינו איך הבית ניראה: הסתקלנו ופשוט היינו המומים מהיופי של הבית,
הצבע של הקירות בבית לבן, כל הרהיטים שחורים לבנים, השירותים גדולים ויש להם מפתח, המטבח גדול יותר מאשר בבית הכלא, היה פשוט מדהים, היה לנו בריכה ענקית, מירפסת גדולה המשקיפה לבריכה, היה לכל אחד חדר משלו וארון משלו,
כשפתחנו את הארון היה שם מלא בגדים שהתאימו לכל אחד ואחת.
הלכתי לחדרי והתיישבתי על המיטה 'וחשבתי לעצמי בכלא לא היו מיטות כאלו נוחות'.
פיתאום שמעתי דפיקה בדלת , "שאלתי מי זה"? ומבעד לדלת ענה לי קול "זה אני עומר" עניתי "פתוח" עומר נכנס לחדרי והתיישב לידי במיטה "הוא אמר, וואיי איך התגעגעתי לזה שאנחנו חופשיים ,ויכולים לדבר יותר מ-5 דקות לא כמו בכלא" הסתקלתי עליו בחיוך "ועניתי גם אני שמחה " נתתי לו חיבוק ונשיקה בלחי והוא יצא מהחדר.
קמתי והלכתי לארון כדי ללבוש בגד ים וללכת לבריכה,
הלכתי לסלון וראיתי את כולם יושבים שם ומסתקלים טלוויזה "אמרתי להם מה אתם יושבים פה כמו משועממים בואו לבריכה, לפחות תעשו קצת ספורט."
הם " ענו לי ואמרו שנייה אנחנו באים הלכנו ללבוש בגד ים"
אחרי 5 דקות ראיתי את כולם באים לבריכה "ואמרתי או סוף סוף יצאתם, תהנו קצת, תיהיו מאושרים אנחנו השתחררנו מהכלא, ואתם ניראים כאילו עכשיו תשעה באב".
עומר " אמר היא צודקת אנחנו ניראים כאילו עכשיו תשעה באב, תיצחקו קצת תהנו" כולם חייכו ואז ליאור "אמר ואיי עומר כל הכבוד על הנאום, עכשיו רציני יאללה בואו ניצחק". ניכנסו לבריכה ופשוט נהיננו, ניר "שאל מישהו יודע מה השעה…?" כולם היסתקלו עליו ואמרו לא "אמרתי לניר שנייה אני ילך לבדוק מה השעה",
הלכתי למטבח והסתקלתי מה השעה, והשעה הייתה 12 בלילה באתי לבריכה איפה שכולם היו "ואמרתי כבר 12 בלילה הגיעה הזמן שנלך לישון" כולם הסתקלו עליי, ואז הם "שאלו 12 בלילה?" הנהנתי לחיוב. כולם יצאו מהבריכה וכל אחד הלך לחדרו להתקלח,(אה ושכחתי לציין לכולם היה מקלחת ושירותים בחדר) סיימתי להתקלח והייתה דפיקה בחדר, "שאלתי מי זה" אחרי כמה שניות אחידות ענה לי קול "ואמר ליאור" עניתי לו "פתוח" ואז הוא התיישב לידי ושאל "את רגישה לדיגדוגים עניתי כן",
הוא ענה "אה זה טוב שאת רגישה לדיגדוגים יהיה לי איך לעצבן אותך", הסתקלתי עליו ושאלתי "מזאת אומרת יהיה לך איך לעצבן אותי, והוא ענה "ככה" והתחיל לדגדג אותי, צחקתי וניסיתי לצעוק שישמעו אותי "הצילו מדגדגים אותי למוות" הוא צחק ואז "אמרתי לו דיי תעזוב אותי והמשכתי לצחוק, הוא עזב אותי "ואמר בסדר הפעם אני מוות לך כי אני רוצה ללכת לישון, פעם הבאה אני לא יוותר" הוא חייך חיוך ערמומי "ואמר לילה טוב" עניתי לו בחיוך "לילה טוב " נתתי לו חיבוק ונשיקה בלחי, נעלתי את החדר החלפתי לפיזמה והלכתי לישון….